ביטחונות שמיטחונות

הזרמות הכספים הלא פוסקות בקרנות הנאמנות והפנסיה הביאו לשנת שיא בגיוסי החוב בת"א מאז שנת 2007, ערב המשבר הפיננסי בארה"ב. מנתונים שריכזה חברת הדירוג מידרוג עולה כי בשנת 2014 הסתכם היקף הנפקות האג"ח הקונצרניות ב־56 מיליארד שקל — עלייה של 60% לעומת שנת 2013.  

גם בשוק האקוויטי (הנפקות הון) הבורסה הצליחה להיחלץ בזהירות מהתרדמת שאפיינה אותה בשלוש השנים האחרונות. מנתונים שהעבירה לידר הנפקות עולה כי בשנת 2014 הושלמו חמש הנפקות ראשוניות לציבור (IPO), שבמסגרתן גויס הון בהיקף 1.4 מיליארד שקל — לעומת 330 מיליון שקל בלבד שגויסו בשנת 2013.

העלייה בהיקף הנפקות החוב מיוחסת להנפקות שביצעו הבנקים בישראל בהיקף של 11 מיליארד שקל (לעומת 5 מיליארד שקל בשנת 2013), זאת לאור שינוי יחס הלימות ההון הנדרש מיישום תקנות באזל 3. מגייסים נוספים הם חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו 2.33 מיליארד שקל בישראל וגיוס חוב של חברות ישראליות בחו"ל שנרשמו למסחר גם בישראל שגייסו אג"ח בהיקף 4.85 מיליארד דולר (18.9 מיליארד שקל).

החוב שגויס במהלך 2014 המשיך את מגמת הירידה בחלקן של ההנפקות המגובות בביטחונות. מנתונים של חברת הדירוג מעלות עולה כי בעוד שב־2013 כמחצית מההנפקות של סדרות חדשות (48%) נהנו מביטחונות קבועים ו־10% בלבד הונפקו ללא בטחונות וללא שעבוד שלילי, ב־2014 כשליש מההנפקות בלבד היו מגובות בשעבוד קבוע ו־44% מההנפקות התבצעו עם שעבוד שלילי.

חברות האחזקה הישראליות בלטו השנה בגיוסי חוב נמוכים. בשנת 2014 הונפקו על ידי חברות אחזקה 900 מיליון שקל בהשוואה ל־2 מיליארד שקל בשנת 2013 ומיליארד שקל בשנת 2012. חברות אלו שמרו השנה על פרופיל נמוך ופעלו להקטנת המינוף על רקע חוק הריכוזיות המחייב אותן לצמצם את מספר השכבות שלהן לשלוש חברות ציבוריות בלבד (חברה שמחזיקה באג"ח נחשבת לחברה ציבורית).

נכון להיום, חברות האחזקה מרכזות 8% מיתרת הערך הנקוב של האג"ח בת"א לעומת שיעור שיא של 20% בשנת 2010. חלק מהירידה מיוחסת גם למחיקות שבוצעו בהסדרי החוב, ובעיקר בהסדר של אי.די.בי אחזקות.

רנן כהן אורגד, מנכ"ל לידר הנפקות, הסביר את הפריצה השנה בשוק הנפקות החוב. "חברות רבות ניצלו את התנאים הנוחים כדי למחזר חוב קיים, להאריך מח"מ ובכך להפחית את תשלומי הקרן והריבית בשנים הקרובות תוך הפחתת עלויות המימון שלהן. אנחנו רואים כי השוק פתוח להנפקות ראשוניות של חברות גדולות וחזקות, אולם לצערנו יש עדיין בעיה לחברות קטנות ובינוניות לבצע הנפקות ראשוניות בבורסה בתל אביב.

יוסי ביינארט מנכ"ל הבורסה צילום: נמרוד גליקמן

חברות תשתיות ובנייה: גייסו 2.2 מיליארד שקל

קבוצת אשטרום תומחרה גבוה מדי והנפקת שפיר נפגעה

בשנת 2014 הצטרפו לבורסה בתל אביב שלוש חברות תשתיות ובנייה מהגדולות בישראל: שפיר הנדסה, אשטרום קבוצה ואינרום תעשיות בנייה. שלוש החברות ביצעו הנפקות מניות ראשוניות וגייסו יחדיו 2.2 מיליארד שקל.

את ההנפקה הגדולה ביותר ביצעה קבוצת אשטרום, קונצרן הבנייה והתשתיות מהגדולים בישראל, שגייס במאי השנה 1.47 מיליארד שקל: 1.2 מיליארד שקל בשתי סדרות אג"ח ו־270 מיליון שקל במניות. נראה כי חתמי ההנפקה בחרו להנפיק את אשטרום במחיר גבוה מדי, שכן המניה צנחה מאז ההנפקה ב־18% לשווי של 737 מיליון שקל.

גם האג"ח החדשות לא הציגו ביצועים מרשימים וירדו בעד 7%. עוד תרמו לצניחה במניה תוצאות כספיות חלשות: בשלושת הרבעונים הראשונים של 2014 החברה רשמה רווח נקי של 84 מיליון שקל, ירידה של 32% מהתקופה המקבילה.

גם שפיר הנדסה, חברת התשתיות שבשליטת האחים שפירא, שהונפקה בנובמבר וגייסה 439 מיליון שקל לפי שווי חברה של 2.2 מיליארד שקל, נפלה עם תחילת המסחר בתל אביבה ב־5.5% לשווי של 1.98 מיליארד שקל. המוסדיים, שראו את שקרה באשטרום, העמידו קשיים לשפיר עוד בשלב התמחור הראשוני, דרשו וקיבלו הנחה על השווי שלפיו תונפק החברה. השווי ירד מ־2.2 מיליארד שקל לפני הכסף לרמה אפקטיבית של 1.69 מיליארד שקל לפני הכסף — הנחה של 23% על השווי ההתחלתי המבוקש.

היחידה שהצליחה לייצר תשואה חיובית השנה מקרב חברות התשתיות שהנפיקו השנה היא אינרום תעשיות בנייה שבשליטת קרן פימי. מאז ההנפקה במאי ועד היום רשמה אינרום עלייה של 5.5% לשווי נוכחי של 733 מיליון שקל. זאת לעומת שווי של 690 מיליון שקל שקיבלה בהנפקה הראשונית כשגייסה 300 מיליון שקל. קרן פימי הנפיקה את אינרום לאחר שרכשה מחצית ממנה ב־2008 מחברת גרינסטון תמורת 105 מיליון שקל (לפי שווי של 210 מיליון שקל) ומחקה אותה מהבורסה. ההנפקה שיקפה עליית שווי של 480 מיליון שקל לאינרום בתוך שש שנים.

טקס פתיחת המסחר ביום הנפקת שפיר: מימין חני שטרית-בך מנכ"ל הבורסה אמנון נויבך יוסי ביינראט הראל וישראל שפירא, מבעלי השליטה בשפיר צילום: רודי אלמוג

מגייסים בחו"ל ורושמים למסחר בתל אביב

אחת המגמות הבולטות בשוק הנפקות החוב בשנת 2014 היא הנפקות של חברות ישראליות בחו"ל ורישום האג"ח למסחר בישראל. כך עשו השנה כיל, חברת החשמל, בי־קום ותמר בונדס שגייסו בחו"ל אג"ח בהיקף מצטבר של 4.85 מיליארד דולר.

האג"ח אטרקטיביות למשקיעים הזרים שכן הן נחשבות כהשקעה בחברה זרה ללא סיכון המטבע ומעניקות למשקיעים הטבות מיסוי.

את הגיוס הגדול ביותר ביצעו השותפות הישראליות (דלק ואבנר) בתמר כשגייסו במאי השנה 2 מיליארד דולר (7.8 מיליארד שקל) בחמש סדרות אג"ח מדורגות AA על ידי מעלות בריבית של 2.4%–4.2%. גם החברות כיל ובי־קום ניצלו את הביקוש בקרב הזרים וגייסו כל אחת 800 מיליון דולר. כיל גייסה בריבית של 4.5% (BBB) בעוד בי־קום גייסה בריבית של 7.4%. חברת החשמל גייסה 1.25 מיליארד דולר בנובמבר בריבית של 5% על אג"ח מדורגת +BBB.

חברות הדיור המוגן: גייסו 1.2 מיליארד שקל

האפשרויות הכלכליות מאחורי תוחלת חיים עולה

לפי דו"ח של אוניברסיטת וושינגטון שפורסם לפני שבועיים, עולה כי תוחלת החיים בישראל עלתה בעשור האחרון בקרב גברים ב־2.9 שנים ובקרב נשים ב־2.4 שנים. ככל שתוחלת החיים בישראל גדלה, כך ההשקעה בתחום הדיור המוגן הופכת להיות כדאית יותר.

ב־2014 הצטרפו שתי שחקניות גדולות בתחום לבורסה בת"א: אחוזת בית רעננה, מפעילת בית הדיור המוגן הגדולה ביותר בישראל שגייסה בנובמבר השנה 200 מיליון שקל באג"ח חדשה; וחברת מגדלי ים התיכון, רשת הדיור המוגן השנייה בגודלה שביצעה הנפקת מניות ואג"ח ראשונית בפברואר וגייסה 400 מיליון שקל – 200 מיליון שקל באג"ח ו־200 מיליון שקל במניות.

חברות הדיור המוגן היו צריכות להתאים את עצמן להיצע גדל של לקוחות. סביבת הריבית הנמוכה והמומנטום החיובי בשוק האג"ח (עלייה של 0.35% מתחילת השנה במדד תל בונד־60) הביאו את החברות לבצע את הגיוס שלהן בבורסה בתל אביב. החברות החדשות הצטרפו לחברת דיור מוגן שלישית ותיקה שבשליטת משפחת רובינשטיין, בית הזהב, שהכפילה את שווייה בשנת 2014 לשווי של 150 מיליון שקל.

חברות הנדל"ן האמריקאיות: גייסו 2.33 מיליארד שקל

זו רק תחילתה של הפלישה האמריקאית לשוק ההון הישראלי

תופעת גיוסי החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות בישראל החלה עוד בשנת 2008 עם הנפקת האג"ח הראשונה של חברת דה לסר. אבל שנת 2014 תיזכר כשנת המפנה לחברות הזרות בת"א, ובמיוחד לחברות האמריקאיות. במאי השנה גייסה ענקית הנדל"ן אקסטל שבבעלות גארי בארנט 1.05 מיליארד שקל בהנפקת אג"ח מוצלחת במיוחד, זכתה לביקושי יתר של 1.3 מיליארד שקל, והציתה בכך מחדש את גל ההנפקות של החברות הזרות בישראל.

בסך הכל גייסו ב־2014 חמש חברות נדל"ן אמריקאיות (לייטסטון, אולייר, ספנסר, ברוקלנד אפריל ואקסטל) אג"ח בהיקף כולל של 2.33 מיליארד שקל, ויש עוד עשרות חברות שמנהלות בימים אלו מגעים לגיוס בת"א.

כל חמש החברות שכבר גייסו השנה בישראל עוסקות בנדל"ן מניב באזור ניו יורק, כולן בבעלות יהודים אמריקאים בעלי זיקה לישראל וכולן גייסו בריביות גבוהות יחסית בשיעור של 4.95%–6.9%. כל חמש החברות זכו לדירוג A ומעלה, מלבד ברוקלנד אפריל שדורגה +BBB. מה שאומר שהחברות זכו לריבית גבוהה ביחס לחברות נדל"ן בעלות דירוג זהה המגייסות בישראל בריביות של 3%–5%. הריבית הגבוהה שמשלמות החברות האמריקאיות, מהווה מעין פרמיית כניסה לשוק ההון הישראלי.

על הנפקות אלו נשמעה לא מעט ביקורת בשוק ההון המקומי. המתנגדים טענו כי יש סיבה מספיק טובה שחברות אלו עושות את כל הדרך לישראל כדי לגייס כסף זול והזהירו מפני תרחיש רומניה שני (חברות ישראליות שהחזיקו קרקעות ברומניה גייסו מאות מיליוני שקלים בישראל שירדו לטמיון עם משבר הנדל"ן ב־2009). עם זאת, מתנגדים אלו התקשו להסביר במה שונות חברות אלו מחברות נדל"ן ישראליות שמגייסות בישראל, רשומות באירופה ופועלות בשוק הנדל"ן בארה"ב וזוכות לביקושי יתר בהנפקות החוב שלהן בת"א.

גארי בארנט בעל השליטה באקסטל צילום: נמרוד גליקמן