"שיעור כישלון השלדים בתחום הביומד בתל אביב עומד על 71%"
רשות ני"ע תקבע כללים מיוחדים כדי למנוע את כישלון פעילות החברות שהוכנסו לתוך שלדים בורסאיים. על הפרק: חתמים יקבעו את שווי הפעילות ובעלי השליטה לא יוכלו למכור את מניות החברה הממוזגת בשנת הפעילות הראשונה שלה
"שיעור החברות מתחום הביומד שנוצקו לתוך שלדים בורסאיים ונכשלו גבוה בהרבה משיעור הכישלונות של חברות הביומד שהונפקו בבורסת תל אביב", כך אמר אתמול אלי דניאל, אחראי תחום הביומד ברשות ני"ע, בכנס התאגידים השישי של הרשות.
- השלד הבורסאי קמן רוצה להתמזג עם חברת גידול אצות בחוף דור
- אורן זהבי רוצה לקבל 4.3 מיליון דולר מהשלד הבורסאי שבשליטתו
- ירון ייני מציג: כך הופכים שלד בורסאי לאג"ח על נדל"ן בארה"ב
"שיעור הכישלון של השלדים שפעילות הביומד נוצקה לתוכם עד סוף 2012 הוא 71%", הוסיף דניאל בשיחה עם "כלכליסט", "זה תמרור אזהרה וחומר למחשבה למשקיעים ששוקלים אם לתמוך ביציקת פעילות ביומד". מבדיקה שערכה הרשות עולה כי מאז 2005 נוצרו 90 חברות מהכנסת פעילות לתוך שלדים בורסאיים בתל אביב. בנוסף בחנה הרשות את סוגי הפעילויות שהוכנסו לשלדים ואם היו ניסיונות הנפקה שכשלו. "הממצאים שלנו לימדו שיש בעיות בשני מישורים, הראשון תקינות המסחר והשני איכות הפעילויות שנכנסו לתוך השלדים", אמר דניאל.
"כשמניה מסוימת קופצת ללא הסבר רציונלי, אנחנו קוראים לזה חריגת קריאה, ובשלדים הבורסאיים ראינו ששיעור החברות שבהן זה קורה גבוה משמעותית מחלקן בבורסה", מסבירים ברשות. "הבעיה במישור השני היא איכות הפעילויות שנוצקות לתוך שלדים, וכאן בדקנו כמה חברות הגיעו לשווי שוק משמעותי. רק שש חברות עקפו שווי שוק של 200 מיליון שקל עד היום. בחנו גם את ההון העצמי של החברות ורק שתי חברות חצו הון עצמי של 250 מיליון שקל. 42 חברות שיצקו פעילות הן עם הון עצמי נמוך מ־10 מיליון שקל".
שלד בורסאי ידרש לדווח כי אין לו פעילות
מתוך כלל השלדים שבדקה הרשות, 59% נכשלו – הגיעו לפירוק, להסדר חוב או להערת עסק חי. כדי להתמודד עם בעיות אלו תנסה הרשות לקבוע כמה כללים חדשים, כאשר בין הפתרונות שהיא בודקת כיום נמצאת הדרישה שחברות שהופכות לשלד בורסאי ידווחו כי הן אינן נושאות פעילות אמיתית. מרגע הדיווח החברות יועברו לרשימת השימור בתוך כמה ימים.
באשר לאיכות הפעילות, בוחנת הרשות אפשרות לדרוש כי הפעילות שנוצקת תהיה בת 12 חודשים לפחות, או לחלופין, לדרוש מחתם מתמחר שיבחן את הפעילות ויקבע לה שווי, כפי שקורה בהנפקות רגילות. פתרון נוסף הוא למנוע מבעלי השליטה בשלד למכור את מניות השלד במשך השנה הראשונה להכנסת הפעילות לתוכו. מכירת המניות בשנה הראשונה כבר הובילה בעבר לקריסה במחיר המניה של החברה שאליה נוצקה הפעילות, כאשר הקריסה במחיר מקשה על גיוס כספים לתוכה.
"30% מהחברות בבורסה שוקלות להימחק"
כמו כן, יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר התייחס בכנס לבעיית המעבר של חברות לחו"ל והוויתור על אופציית המסחר בבורסה של תל אביב. "בעת הזו, כ־30% מהחברות שוקלות להימחק מן הבורסה בת"א. אנחנו גם עדים לתופעה של חברות טכנולוגיה חדשות שמעבירות פעילותן מישראל לחו"ל. על כל 1 דולר מאקזיט, מדינת ישראל מפסידה 3 דולר. זה אובדן דרך של מדינת ישראל, של כולנו, משום שחברות שמעתיקות פעילותן העסקית לחו"ל, גורעות מקומות עבודה, מפחיתות את תקבולי המיסים ואינן תורמות לצמיחה".
"הקושי לגייס הון בבורסה והעדר עניין להשקיע בבורסה יועצם אם לא נגרום לכך שהבורסה תהיה רלבנטית יותר לא רק כתשתית לגיוס הון להרבה יותר חברות, אלא כזו המציעה מגוון מוצרים למשקיעים. הבורסה היום רחוקה מלמצות את הפוטנציאל שלה", הוסיף האוזר.