כיל חוצבת את דרכה למרווחים טובים

כיל (כימיקלים לישראל)הנפיקה לאחרונה סדרת אג"ח נקובה בדולר בסכום של 800 מיליון דולר, שיועדה ללקוחות מוסדיים ולמשקיעים מתוחכמים. מועד פדיונה הוא דצמבר 2024. סדרת האג"ח שהונפקה בתחילת דצמבר בניו יורק קיבלה דירוג BBB גלובלי, עם תחזית יציבה מסוכנויות הדירוג פיץ' ו־S&P. זאת לעומת דירוג AA שקיבלה באוקטובר מחברת הדירוג מעלות בישראל. על פי כלכלני S&P, החברה מציגה יתרון לגודל ומיצוב יציב בשוקי הליבה שלה, עם שיעורי רווחיות גבוהים. זאת עקב עלות חומרי גלם נמוכה יחסית, הנובעת מהיתרון של החברה מפעילותה בים המלח.

האג"ח, בעלות מח"מ של 8 שנים, הונפקו עם קופון של 4.5% ומרווח של 225 נקודות בסיס מאג"ח של ממשלת ארה"ב במח"מ זהה. מאז ההנפקה נרשמה עלייה במחיר האג"ח, והמרווח עלה ל־245 נקודות בסיס. המרווח הנוכחי גבוה בהשוואה לסדרות דומות של חברות כימיקלים אחרות ובהשוואה למרווח הממוצע של סדרות המדורגות בדירוג זהה. מהשוואה לאג"ח נוספות הנסחרות בארה"ב בדירוג BBB, עולה כי המרווח הממוצע למח"מ של 8 שנים עומד סביב 150 נקודות בסיס. ענקית האשלג הקנדית פוטאש, המדורגת שתי דרגות מעל כיל, זוכה למרווח נמוך בהרבה, וההפרש לטובתה עומד על 100 נקודות בסיס בקירוב. מהשוואה בין כיל לחברת אגריום עולה כי אף שמדובר בחברות בעלות פרופיל סיכון זהה - אותו דירוג ויחסים פיננסיים דומים - האג"ח של אגריום נהנית ממרווח נמוך יותר.

53% ממחזור המכירות של כיל ברבעון השלישי נבעו מייצור המתבצע מעבר לים, אף שעיקר המחצבים עדיין מופקים בישראל. סיכון מרכזי בענף שבו מתמודדת כיל טמון בשוק האשלג. השוק מאופיין במחזוריות ובתנודתיות גבוהה, ובחשיפה לשינויים רגולטוריים העלולים לפגוע בתוצאותיה ובביקוש למוצריה. חיסרון נוסף הוא התלות במצב הכלכלה העולמית ובתנאי מזג אוויר, שכן תנאי אקלים קשים עשויים לפגוע בביקוש לחקלאות וכפועל יוצא בדרישה למוצרי החברה. בנוסף, לחברה הוצאות הון גבוהות בשנים הקרובות, שמיועדות לשימור הקיים ולהשקעה בצמיחה ובפרויקט קציר המלח.

מפעלי ים המלח צילום: עמית שעל

כיל פועלת בתחום בעל חסמי כניסה גבוהים. הזיכיון בים המלח מאפשר לה ליהנות מיתרונות תפעוליים בשל עלות הפקה נמוכה וחיסכון באנרגיה. השינויים הרגולטוריים בישראל וירידת מחיר האשלג גרמו אמנם לפגיעה בתוצאות הפיננסיות של כיל, אך למרות זאת היא עדיין נהנית ממרווח תפעולי בריא ומיחסים פיננסיים סבירים.

הכותב הוא מנהל מחלקת המחקר ביובנק