"הישראלים לא החזיקו פוזיציות גדולות על הפרנק השוויצרי"

"לא נפגענו, ולו במיל, מהזינוק של הפרנק השוויצרי מול היורו". כך מסר ל"כלכליסט" אורן אלדד, מנכ"ל חברת הסחר במטבע חוץ ATRADE, הפועלת בישראל. לדבריו, "צמד המטבעות הזה, פרנק שוויצרי מול היורו, לא בולט בקרב משקיעים ישראלים. הרוב משחקים על היורו־דולר או על מטבעות אחרים, וזה לא אפיק שיש בו מסות של סוחרים, ולכן הפגיעה בלקוחות הישראלים היתה מוגבלת".

סוף השבוע האחרון היה סוער בזירת הפרנק השוויצרי. הבנק במדינה החליט להסיר את התקרה של שער הפרנק, שנקבעה בספטמבר 2011 על 1.2 פרנק ליורו כדי למנוע התחזקות של המטבע המקומי בעיקר בשל הסיכון לדפלציה ובשל המיתון. במקביל החליט הבנק להפחית את הריבית על הפיקדונות לשפל של 0.75%-, לעומת ריבית שלילית של 0.25%.

בתגובה זינק שער הפרנק במהלך יום חמישי שעבר ב־25% מול היורו - שיעור שהתייצב על 13% עד סוף יום המסחר.

חברות מסחר במט"ח ברחבי העולם נפגעו קשות מהזינוק המהיר בערכו של הפרנק מול היורו; הלקוחות צברו הפסדים כלפיהן, ואילו הן בתורן נאלצו לרדוף אחר הלקוחות או לכסות את החובות בעצמן.

FXCM, אחת מחברות המסחר הגדולות בעולם, הודיעה כי לקוחותיה הפסידו 225 מיליון דולר בעקבות השינוי הזריז בשער הפרנק, ולכן לא התקיים מסחר במניה בוול סטריט ביום שישי. בסופו של דבר הצליחה החברה לקחת אשראי של כ־300 מיליון דולר מלוקדיה, החברה־האם של ג'פריס, וכך הצליחה להימלט בעור שיניה מהפסדי העתק.

תור להחלפת מטבע בז'נבה שבשוויץ בסוף השבוע שעבר צילום: אי פי אי

אלדד הסביר כי "בעקבות ההחלטה של הבנק המרכזי של האיחוד האירופי להתחיל בהקלה כמותית הבין הבנק השוויצרי כי הוא עלול להיתקע עם יתרות יורו גבוהות מאוד, ולכן החליט להסיר את התמיכה מהמטבע השוויצרי ובתגובה הוא זינק ב־25% מול היורו. זה משהו שקורה פעם בהמון זמן, ובשנים האחרונות הוא קורה יותר מבעבר".

"בעקבות זאת", אומר אלדד, גם הבנקים הגדולים בעולם ספגו זעזוע".

"דווקא אחד מימי המסחר הטובים שלנו"

גל הבר, מנכ"ל פלוס 500, אחת מארבע החברות הגדולות למסחר במט"ח ובמדדים, אמר ל"כלכליסט": "עלינו הטלטלה בפרנק השפיעה דווקא לטובה. התנודתיות במטבע יצרה עניין רב, ולכן המון לקוחות היו פעילים, מה שהוביל לאחד הימים הכי טובים שהיו לנו אי פעם".

לדבריו, "מה שקרה בחברות כגון FXCM ואלפרי הוא שהלקוחות נכנסו למינוסים כבדים, ובעצם עכשיו הן צריכות לרוץ אחרי לקוחות שחייבים סכומים שהם לא יוכלו להחזיר לעולם. אנחנו לא נכנסים לפינה הזאת. מבחינתנו זה היה יום מסחר רגיל והיו בו הרבה פעולות".

על זירות המסחר במט"ח אמורה לחול רגולציה בחודשים הקרובים. ועדת הכספים כבר החליטה להחיל פיקוח על החברות, ועד 26 במאי הן נדרשות להגיש בקשה לקבלת רישיון כדי לפעול בזירה. בינתיים אין פיקוח עליהן בפועל, והוא יחל רק לאחר קבלת הרישיון.

רשות ניירות ערך תתמקד בכמה נושאים בעת הבקשה לקבלת רישיון, ובהם רמת המינוף של החברה, מניעת ניגודי עניינים, הטיפול בכספי הלקוחות, הפרסום והשיווק של החברה, שמירת המסמכים והדיווח על עסקאות.

"שוק הפורקס כבר מתנהל לפי דרישות רשות ני"ע"

דוד מסיקה, מנכ"ל חברת המסחר בפורקס מט"ח 24, אמר: "הרשות כבר פרסמה את נייר העמדה שלה והחלה לערוך בדיקות חצי שנה לאחור, כך שחברה שרוצה לפעול בשוק מתנהלת מהיום לפי נייר זה".

"מבחינת הלקוחות", אומר מסיקה, "כל לקוח של חברה גדולה בשוק המט"ח בישראל מכוסה מבחינת החשיפה שלו. כלומר, החברה עצמה כבר הציגה את הביטחונות הנדרשים כנגד הכסף שהפקיד אצלי כל לקוח במטרה לסחור".

באשר ליום חמישי האחרון אמר מסיקה: "זה היה יום המסחר הדרמטי ביותר שאני זוכר בשוק בתשע השנים האחרונות", אומר מסיקה. "עם זאת, חשוב להבין שבשלוש השנים האחרונות המסחר בפרנק השוויצרי היה דליל מאוד בגלל תקרת שער החליפין שלו. התנודתיות היתה מינימלית ולא הרבה סוחרים השקיעו את כספם במטבע הזה. ואז, ביום אחד, קפצו מחזורי המסחר בצמדים שקשורים לפרנק".