תהיות על מינוי עודד שריג למנכ"ל מגדל החזקות

יש הרבה מילים לתאר התעקשות ‑ התמדה, חתירה למטרה, עמידה על שלו, סירוב לוותר. אולם במקרה של התעקשות בעל השליטה במגדל שלמה אליהו למנות את המפקח לשעבר עודד שריג, שנתן לו את היתר השליטה במגדל, לתפקיד בכיר במגדל ביטוח או באחת מהחברות השולטות בה – נשארים בשוק ההון חסרי מילים.  

רק בשבוע שעבר הסתיים קרב בינו לבין המפקחת על הביטוח דורית סלינגר, שעמדה על הרגליים האחוריות כדי למנוע את מינויו של עודד שריג למנכ"ל חברת אליהו ביטוח הפרטית. אליהו היא החברה שדרכה שולט שלמה אליהו בחברת מגדל החזקות (70%) שמחזיקה ב־100% מחברת הביטוח מגדל, המפוקחת על ידיה. מינויו כיום לתפקיד, חרף העובדה שתקופת הצינון של שריג כמפקח על הביטוח הסתיימה כבר לפני יותר משנה, תהיה, לטענת סלינגר, בבחינת פגיעה באמון הציבור.

אלא שאם את אליהו זורקים דרך הדלת, הוא יחזור דרך החלון, וכעת, לפי ההערכות, שוקל אליהו למנות את שריג ליו"ר מגדל החזקות. "כלכליסט" מאיר ארבע נקודות העולות על רקע מינוי בעייתי זה.

1. התרסת הרגולטור

באופן אבסורדי, בעוד אליהו הפרטית המחזיקה ברישיון מבטחת כפופה לפיקוח של סלינגר, מגדל החזקות לא. אליהו התכוון תחילה למנות את שריג ליו"ר חברת מגדל החזקות עד שסלינגר הבהירה שתתנגד למינוי שכזה.

אז פנה אליהו וניסה ללכת בדרך המלך של מינויו לחברה הנמצאת במעלה הפירמידה, הכפופה לפיקוח, כדי לקבל חותמת הכשר מסלינגר. מינויו של שריג ליו"ר מגדל החזקות כעת, לאחר התנגדותה של סלינגר למינויו לחברה־האם, יכול להיתפס כהתרסה של אליהו נגד הרגולטור. עם זאת, מבחינת אליהו לפחות, הוא מקרב את שריג ל"נכס המהותי" שלו במורד הפירמידה — חברת הביטוח מגדל, שעל אינטרס המבוטחים שלה

צילום: מיקי נועם אלון

2. החזית המוסדית

אם אליהו יחליט למנות את שריג לתפקיד יו"ר מגדל החזקות, הוא עלול להיתקל במכשול מצד הגופים המוסדיים המחזיקים במניות מגדל. מגדל החזקות היא חברה ציבורית ואישור שכר היו"ר שלה כפוף לאישור בעלי מניות המיעוט — הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הציבור ומתחרים במגדל.

סלינגר, כפי שעשתה בעבר, דורשת מהמוסדיים דין וחשבון על אופן קבלת ההחלטות בנושא אישור שכר למתחרים. על רקע ההתנגדות הברורה של סלינגר למינוי של שריג לכל תפקיד בכיר במגדל, ולאור העובדה שמגדל אחזקות לא נתונה לפיקוחה, היא תוכל להיות דומיננטית בתהליך אישור שכרו של שריג כיו"ר מגדל ולבקש הסברים ונימוקים. עם זאת, אליהו יכול לעקוף את המכשול הזה על ידי תשלום שכרו של שריג מכיסו הפרטי, כפי שהיה עושה בכל מקרה, בדרך זו או אחרת, אם הוא היה ממנה אותו למנכ"ל החברה הפרטית אליהו.

3. מי מפקח על מי?

המבנה התאגידי שיצר אליהו עם מינויה של ענת לוין, הוא שיו"ר חברת הביטוח, הוא גם מנכ"ל חברת האחזקות. בנובמבר מינה אליהו את עמוס ספיר לתפקד זה. אם אליהו יחליט למנות את שריג ליו"ר חברת האחזקות, ייווצר מבנה מוזר בו שריג יפקח על הנהלת מגדל החזקות בראשות עמוס ספיר, שמצדו מכהן גם כיו"ר חברת מגדל ביטוח ואמור לפקח על הנהלת מגדל ביטוח בראשות הבן של אליהו, עופר אליהו שמכהן בתפקיד מנכ"ל מגדל ביטוח. מינויו של ספיר קיבל את אישור הפיקוח, אך במבנה תאגידי מוזר זה, שריג, איש אמונו של אליהו, שלא יזכה בהכשר דומה, עשוי לעמוד מעל ראשו של ספיר ולמשוך בחוטים. דבר זה יכול לרמז גם על מידת חופש הפעולה לה יזכה ספיר בתפקידו.

4. התעקשות מהשטן

יכולות להיות סיבות הגיוניות מאוד להתעקשות אליהו למנות את שריג לתפקיד בכיר בקבוצת מגדל. המרכזית שבהן היא להוכיח כי לא דבק בשניים רבב, וכי המינוי כשר.

בפיקוח לא מנסים לרמוז לכך ששריג נתן את ההיתר לאליהו כדי לזכות בטובות הנאה, אך מנסים למנוע את המינוי משום הנראות הציבורית של המינוי. 

שלמה אליהו צילום: עמית שעל