מדס פדרסון: "סיכוי של 10% בלבד שיוון תעזוב את גוש היורו"

מילת הבאזז שמטרידה את אירופה ואת העולם כולו בשבועות האחרונים היא "Grexit" — כינוי לפרידה אפשרית של יוון מגוש היורו. שאלת מיליון הדרכמות היא האם יש סיכוי אמיתי שיוון תעזוב את גוש היורו, ומה בעצם ייצא לה מזה. 

מדס פדרסון, כלכלן בכיר במשרד מנהל ההשקעות הראשי של UBS Wealth Management והאחראי על הקצאת הנכסים, מצהיר בראיון עם "כלכליסט": "יש סיכוי כזה, אבל הוא קטן מכפי שהיה לפני שנתיים, וגם השפעתו תהיה יותר נמוכה. גם ליוונים וגם לגוש היורו יש אינטרס שהם יישארו. להערכתי, תהיה פשרה ויש סיכוי של כ־10% בלבד שיוון תעזוב את גוש היורו".

מה המניע של יוון להישאר?

"תנאי האשראי שיוון מקבלת מגוש היורו הם טובים, והיא יכולה לקבל הקלות אם תבטיח רפורמות נוספות. אם היא תישאר בגוש, היא תקבל מידע ומזומנים". יש שאומרים שהשיפור ביוון בכלל לא אמיתי ומדובר במספרים "מבושלים".

"אני חושב שיש שיפור אמיתי בכלכלה היוונית. הם מעולם לא היו מומחים בגביית מס, אבל הם משתפרים בזה, והחוב יורד. הכלכלה גדלה בחלק מהסקטורים. רמות החוב עדיין גדולות והם יצטרכו לפתור את זה באחד משני אמצעים — הארכת ההלוואות או הורדת הריבית".

מה האינטרס של אזרח יווני להישאר בגוש היורו?

"עזיבת גוש היורו תפגע בפנסיה העתידית שלו. תהיה תקופה של ריבית ואינפלציה גבוהות. הרבה אנשים לא ישקיעו כסף באירופה אם יוון תעזוב, כי הם יחששו מאי־ודאות".

מצד אחד, היוונים נאנקים תחת הקיצוצים. מצד שני, הגרמנים מרגישים שהיוונים חוגגים על גבם, כמו במשל הצרצר והנמלה.

"מהפרספקטיבה היוונית, הצעירים חשים שהזקנים במדינה מושחתים ושהם לקחו להם כסף. הגרמנים מרגישים מרומים. הדרך להקלה היא להוריד את הריבית ביוון ולהאריך את ההלוואות. יש רפורמות שצריך להנהיג, ואם אירופה תראה שינוי, היא תהיה מוכנה להקל את התנאים עבור היוונים. אבל יוון חייבת לבצע רפורמות".

מדס פדרסון צילום: עמית שעל

הבחירות טרפו את הקלפים

הבחירות ביוון, שהובילו לעליית מפלגת השמאל סיריזה, יצרו מאבק חזיתי בגוש היורו. נאומו של ראש הממשלה הנכנס אלכסיס ציפראס בתחילת השבוע היה חוליה נוספת בשרשרת התבטאויות תוקפניות שהשמיע מאז ניצחון מפלגתו בבחירות. אך בנוסף לקול ההנהגה החדשה ביוון, נשמע היטב גם קולה של הנהגת אירופה, בעיקר גרמניה.

בסוף השבוע הודיעה יוון כי אינה מעוניינת להמשיך לקבל סיוע תחת תנאי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית. במקום זאת, אמר גורם רשמי בממשלה, יוון מבקשת אישור מגוש היורו להנפיק עוד אג"ח קצרות מועד, ודורשת לקבל לידיה את הרווחים שהבנק המרכזי של אירופה ובנקים מרכזיים אחרים גרפו מאג"ח יווניות שבידיהם.

שלשום הכריז ציפראס כי הוא דבק בתוכנית לצמצום את צעדי הצנע שנכפו על יוון, והכריז שוב כי ידחה את הארכת תוכנית החילוץ הבינלאומית. הוא חזר בפני הפרלמנט היווני על דרישתו שגרמניה — הנושה הגדולה ביותר של יוון — תשלם פיצויים על מלחמת העולם השנייה, וכן תחזיר הלוואה שהנאצים אילצו את הבנק המרכזי של יוון להעביר בעת הכיבוש.

שאלת ה־"Grexit" הגדולה ניצבת כעת על שולחנה של טרויקת המלווים — האיחוד האירופי, קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. הכרעות צפויות להתקבל בימים הקרובים.

ההפתעות כבר מאחורינו

הסערה ביוון מתחוללת על רקע זעזועים שעברו על שוקי המטבעות בתקופה האחרונה. "לנעשה ביוון לא צפויה השפעה חזקה כמו שהיתה לרובל או לפרנק השוויצרי", מסביר פדרסון. "שוויץ עשתה מה שנדרש בשביל המטרות שלה, והיא מנסה להימנע מטלטלות חזקות של הפרנק ביחס ליורו".

ב־UBS צופים טלטלות חזקות בשוקי המטבע "בעיקר בשווקים המתעוררים, כמו ברזיל. מריו דראגי עשה עבודה מצוינת בבנק המרכזי האירופי, ואני חושב שהערכנו בחסר את אי־הוודאות באירופה. בשבועות הראשונים של 2015 חווינו אירועים שמספיקים לשנה שלמה, את ההפתעות המרכזיות של השנה, לדעתי".

מה בנוגע לשערי הריביות? יש סיכוי שארה"ב תעלה אותה בקרוב? האם המצב באירופה משפיע על ההחלטה?

"אני לא חושב שלשוויץ יש השפעה על ההחלטה האמריקאית. עם זאת, הכוחות שמשפיעים על אירופה — הצמיחה הנמוכה מהצפוי באירופה וביפן — משפיעים גם על ארה"ב. להערכתנו, האמריקאים יתחילו באמצע השנה לפעול לקראת העלאת הריבית, אבל עדיין מוקדם להגיד".

הבנקים המרכזיים, לדבריו, "עשו עבודה טובה עד עכשיו. המניות באירופה נהנו משתי מגמות — בהתחלה מטבעות חלשים ואז אגרסיביות של הבנקים המרכזיים".

יש טענה שתוכניות התמריצים עזרו בעיקר לבנקים ופחות חלחלו לעסקים.

"לבנקים באירופה לא היה הון עצמי מספק, וזה מנע מכסף לחלחל. עכשיו יותר ויותר כסף מחלחל הלאה, אבל זה לוקח זמן רב יותר מכפי שציפו".

יוון היא רק דוגמה קיצונית לבעיות של אירופה. גם בספרד ובצרפת אין צמיחה מספקת. האם גרמניה מחזיקה את יוון בגוש היורו כדי למנוע מאחרות לעזוב?

"זה היה כך לפני שנתיים, אבל עכשיו אני לא חושב שזה המצב. יש מדינות אירופיות שהחלימו מסיטואציות קשות. אירלנד, למשל, החלימה וכבר לא צריכה לעזוב את גוש היורו, ספרד חוזרת לאט לאט לעצמה עם תמ"ג גדל ופורטוגל עדיין נאבקת. התיאוריה שלפיה אם אבן דומינו אחת תיפול, כולן ייפלו, כבר לא נכונה. באירופה אנשים עדיין מדברים על גוש היורו כגורם מאחד, מעבר לעניין הכלכלי, ולדעתי היורו ישרוד".

אפשר כבר לדבר על עליית ריבית גם בגוש היורו?

"אני לא חושב שזה יקרה לפחות בשנה־שנתיים הקרובות. רק עכשיו הבנק המרכזי האירופי הראה תוכנית תמריצים חדשה. אולי ב־2016 הבנק הבריטי יעלה את הריבית, ואולי ב־2017 הבנק האירופי יעשה זאת. אני חושב שקודם זה יקרה בארה"ב, אחר כך בבריטניה ורק בסוף ביתר אירופה".

אם היית צריך לתת המלצה לניהול הנכסים ב־2015?

"הכי חשוב להשקיע במשהו, כי להחזיק כסף בבנק כרגע לא נותן כלום. קודם כל מניות, אחר כך אג"ח של חברות. UBS קיבלה החלטה אסטרטגית להשקיע גם בקרנות גידור בחמש השנים הקרובות".