רשות ניירות ערך העבירה לפרקליטות את תיק טלדור

רשות ני"ע העבירה אתמול לפרקליטות מחוז תל אביב את תיק החקירה בעניין פרשיית הדיווחים הכוזבים בדו"חות טלדור. על פי הערכות, הרשות ממליצה להעמיד לדין את יוסי פחימה, לשעבר סמנכ"ל חטיבת השירותים, וכן את מירב גת, לשעבר סמנכ"לית הכספים של חטיבת השירותים. השניים פוטרו מתפקידם לפני כשנה עם חשיפת החשדות נגדם.

לפני כשנה נחשפו נתונים המעוררים חשד שטלדור ‑ המספקת פתרונות ושירותי מחשוב, ונמצאת בשליטת חברת ההשקעות DBSI של משפחת דותן ויוסי בן־שלום ‑ הציגה נתונים שקריים ועיוותים חשבונאיים בדו"חות שהגישה לבורסה במשך שש שנים, מאז 2007. כמו כן קיים חשד לאי התאמות בערך המלאי בהיקף של 49 מיליון. על סמך נתונים אלה ניתנו תגמולים לבכירים בחברה, והטענה היא כי המשקיעים בחברה הולכו שולל, ובהם המוסדיים פסגות וילין לפידות, המחזיקים יחד ב־21% ממניות טלדור. שני בתי ההשקעות תבעו מטלדור פיצוי של 28 מיליון שקל.

בעקבות העיוותים שנחשפו בדו"חות פרסמה החברה במרץ 2014 תיקון לדו"חות הרבעון השלישי של 2013, שהביא למחיקה של כ־27% מהונה העצמי. בעקבות התיקון איבדה המניה 18% בחודש מיום התיקון.

מעלימים הפסדים

על פי החשד, העיוותים שהכניסו פחימה וגת בדו"חות העבירו את חטיבת השירותים מהפסד של 25 מיליון שקל לרווח. הפערים שנמצאו בחקירה הם מהותיים ביחס להון העצמי של החברה, ביחס להון החוזר וביחס לנתוני הרווח שהציגה לציבור המשקיעים.

בנוסף תגמולים ששולמו למנהלי החברה חושבו על בסיס הנתונים השגויים. השניים חשודים בקבלת דבר במרמה, ברישום כוזב במסמכי התאגיד, במרמה והפרת אמונים, בעבירות מנהלים והכוונה להטעות את המשקיע הסביר.

יוסי פחימה, סמנכ"ל חטיבת השירותים לשעבר בטלדור

החזרת מענקים

בנובמבר האחרון התגלעו חילוקי דעות בין מנכ"ל החברה אריה רמיני לבין טלדור, כשזה התבקש להחזיר בונוסים שקיבל על בסיס הדו"חות השגויים. רמיני צבר מענקים של כ־1.9 מיליון שקל מתחילת 2009, והוא מסרב להחזירם בטענה כי אופן חישוב המענק בחוזה העסקתו התבסס על רווחיות החברה בזמנו.

מנגד, טוענת החברה כי על רמיני להשיב את המענקים שניתנו לו בשל תיקון 20 לחוק החברות, שלפיו נושא משרה יחזיר סכומים אשר ניתנו לו על בסיס נתונים שהתבררו בדיעבד כשגויים. בניגוד לדרישת החברה להשבת התגמולים שקיבל רמיני, החליטו בטלדור שלא לנקוט הליכי השבת מענקים נגד סמנכ"לים. דירקטוריון החברה כתב כי ההחלטה נובעת מרצון להימנע מפגיעה בתפקודן של החטיבות המרכזיות ואיננו מוצדק משיקולי עלות-תועלת.