רגע לפני החלטת הרגולטור: דלק מגדילה אחזקות בלווייתן

דווקא בימים שבהם המדינה נוקטת צעדים לשבירת הריכוזיות בשוק האנרגיה, שתי חברות־בנות של קבוצת דלקרוכשות נתח מלווייתן ומגדילות את אחזקות החברה־האם במאגר. שותפות הגז רציו, שמחזיקה ב־15% מלווייתן, דיווחה ביום חמישי לבורסה שהחברות אקסלנס והפניקס, שבשליטת דלק של יצחק תשובה, הפכו יחד לבעלות עניין בשותפות באמצעות רכישה של יחידות השתתפות ברציו.

"האחזקה המשותפת של שתי החברות עוברת את ה־5%", מסרה רציו ל"כלכליסט". לאקסלנס 3.93% מרציו ולפניקס 1.08%; וביחד הן מחזיקות ב־5.01% ממנה. המשמעות היא שקבוצת דלק, שעד כה החזיקה ב־45.34% מלווייתן (בחלוקה שווה בין דלק קידוחים ואבנר שבשליטתה), הגדילה את אחזקותיה במאגר ל־46.09%. המהלך חושף חור במערך ההגבלות שהמדינה מנסה להציב לשוק הגז: מצד אחד קיים ניסיון לדלל אחזקות של דלק ונובל אנרג'י במאגר תמר (דלק תצא לגמרי, אחזקות נובל יופחתו באופן שטרם נקבע), ומצד שני המדינה לא מגבילה (ואולי לא יכולה) חברות־בנות ברכישת יחידות השתתפות.

השבוע יוחלט על מתווה האחזקות בשדה הגז

בתוך כך הבוקר אמורים להתכנס משרדי הממשלה שגיבשו מתווה חלקי של חלוקת האחזקות בשוק הגז ולהציג השלמות. עד כה הוצגו הדרישות שדלק תמכור את אחזקותיה במאגר תמר (31.25%) בתוך שנתיים־שלוש, ושנובל אנרג'י תדלל את אחזקותיה לשיעור שייקבע הבוקר. בשורה התחתונה רק ישראמקו (28.75%) תוכל לשווק בישראל גז ממאגר תמר, ואילו נובל לא תוכל למכור לישראל, אבל כן תוכל לממש את שני חוזי הגז מול מצרים. במקביל הודיעה המדינה שתציב תקרת מחיר של 5–5.5 דולר ליחידת אנרגיה (הכולל הולכה), הנמוכה ב־5%–10% מהתקרה בחוזי הגז שנחתמו מול בעלי תחנות כוח, ומדובר בהפחתה של כמעט 30% במחיר הלא רשמי של התעשייה. חוזים שכבר נחתמו לא ייפתחו. הפתרון לטווח ארוך הוא שכל שחקן במאגר לווייתן ימכור את אחזקותיו ביחס לחלקו. עוד נדרש שדלק ונובל ימכרו את כל אחזקותיהן במאגרי הגז הקטנים תנין וכריש.

אז מה עוד נשאר לסכם? המון. המדינה טרם החליטה על לו"ז סופי למהלך מכירת תמר, כריש ותנין, לא נקבעה תקרת מחיר מתואמת לחוזי הגז ולא נקבעו כללי מכירת המאגרים — מי יורשה לקנות, באילו ערבויות ומה יקרה אם עסקאות המכירה ייכשלו. כך למשל, אם ייקבע שדלק תצא מתמר בתוך שנתיים, אולם העסקאות לא יושלמו, האם תינתן הארכה? האם המדינה תלאים את המאגרים? ומי יפקח על כך? כבר עכשיו ברור שכאשר מאגר לווייתן יחל לפעול (במחצית השנייה של 2018 או בתחילת 2019), הסיכוי שאחד מהרגולטורים שאחראים לגיבוש המתווה יישאר בתפקידו נמוך למדי. שאלות פתוחות נוספות הן אם השימוש בצנרת ההולכה של לווייתן יהיה חופשי או יחייב תשלום לשותפות הקיימות, ומי ירכוש את תנין ואת כריש ויפתח אותם (השקעה של עד 2 מיליארד דולר).

יצחק תשובה צילום: גיל יוחנן, Ynet

נובל מסרבת לדלל את אחזקותיה בתמר

בדלק מוכנים כמעט לכל הסדר. לבד משאלת מכירתם של המאגרים כריש ותנין, יש הסכמה על כל הסעיפים.

בשלב זה היא רק מבקשת להכניס להסכם את מימוש חוזי יצוא הגז למצרים, שכן חוזים אלה מעלים את שווי חלקה של דלק במאגר לווייתן מ־4 מיליארד דולר ל־5–6 מיליארד דולר.

נובל, לעומת זאת, מסרבת לשמוע על אפשרות של דילול אחזקות בתמר. כשהוצג לה מתווה המדינה ביום רביעי, השיחה הסתיימה בטונים צורמים, ומחר אמורים להגיע לישראל בכירים בחברה ולהיפגש פעם נוספת עם הצוות הבין־משרדי. במשק הגז מאמינים שדרישת המדינה לדילול אחזקותיה של נובל בתמר היא לא הגיונית ומסובכת לביצוע, ונועדה רק ללחוץ את נובל להסכים ליתר סעיפי המתווה.