"כשהמשקיעים יבינו שהבנקים המרכזיים מיצו את כוחם, יהיה רע מאוד"

אף על פי שהוא מציב את עצמו מחוץ למיינסטרים, חשוב להבהיר שזולאוף הוא דווקא שמרן, כיאות אולי לגורו השקעות שוויצרי. כשאני מבקש ממנו לתאר את פילוסופיית ההשקעות שלו, התשובה של זולאוף פשוטה: "אני שונא להפסיד". זו הפילוסופיה שהנחתה אותו ב־25 השנים האחרונות בניהול קרן הגידור שלו, Zulauf Asset Management (שמאז 2009 מנהלת את הונו האישי של זולאוף בלבד), ועוד קודם לכן כאסטרטג הראשי של ענק הבנקאות השוויצרי UBS. בשנתיים האחרונות זולאוף גם משמש, יחד עם בנו, כמנהל ההשקעות הראשי של קרן גידור חדשה, Vicenda.

פליקס זולאוף

בעשורים שבהם הוא מנהל את הקרן שלו זולאוף קנה לעצמו שם של אגדת השקעות, כפי שמכנה אותו הפרשן המשפיע של בלומברג בארי ריטהולץ. ניתוחי המאקרו הגלובאליים שלו מצוטטים בהרחבה לא רק באירופה אלא גם מעברו השני של האוקיינוס, באכסניות כמו "וול סטריט ג'ורנל" ו"ביזנס אינסיידר". בשנים האחרונות זולאוף חזה נכון את הזינוק המתמשך בשוקי המניות שאחרי המשבר הפיננסי, וגם קלע כשהתריע לפני שנה כי העולם עומד לפני תקופה של דפלציה.

בחודש שעבר זולאוף שב ועלה לכותרות אחרי שקבע בנחרצות כי 2015 תהיה "גן עדן עבור סוחרים וגיהינום עבר משקיעים", וצפה כי העולם ניצב בפני תנודתיות גוברת בשווקים, כמו גם האטה כלכלית. את ההכרזות האלה הוא השמיע במסגרת "השולחן העגול" שעורך מגזין ההשקעות הנחשב "בארונ'ס" מדי שנה, ושבו נטלו חלק לצד זולאוף גם משקיעים אגדיים אחרים כמו "מלך האג"ח" ביל גרוס.

עכשיו, בראיון בלעדי ל"כלכליסט", בשיחת טלפון ממשרדו בצוּג, שוויץ, זולאוף פורס בהרחבה את הניתוח הגלובלי שלו, ומציג תמונה מורכבת שבמרכזה אוכלוסייה מזדקנת, מלחמת מטבעות אכזרית ובנקים מרכזיים חסרי אונים.

הצמיחה לא תחזור

"אי אפשר להילחם בדמוגרפיה"

"הכלכלות המתועשות פשוט אינן יכולות לחזור לשיעורי הצמיחה ששררו לפני המשבר הפיננסי, בגלל שורה של גורמים מבניים", פותח זולאוף. "הסיבה העיקרית היא דמוגרפיה: ביפן האוכלוסייה מתכווצת. באירופה יש קיפאון דמוגרפי, ובקרוב האוכלוסייה ביבשת תתחיל להצטמק. בארצות הברית, לעומת זאת, יש גידול דמוגרפי מהיר: יש בה היום 330 מיליון איש, וב־2050 יחיו בה 400 מיליון תושבים, בעוד שבאותה שנה האוכלוסייה באירופה וגם ביפן תהיה קטנה יותר מאשר היום. סין דומה לאירופה: היא דורכת במקום כעת, והאוכלוסייה בה תתחיל להתכווץ בעשר השנים הקרובות.

"כל זה חשוב, כי דמוגרפיה וגידול האוכלוסייה הם המפתח לצמיחה כלכלית, לצד הצמיחה בפריון התעסוקה. ובעולם כמו זה שאני מתאר, טיפשי מצד הרשויות להשתמש בהדפסת כסף. הרי הדפסת כסף לא תשנה את הדמוגרפיה.

איור: ערן מנדל

"גורם שני שהמיינסטרים אינו מתחשב בו הוא החוב. אנחנו נמצאים ברמות החוב הכי גבוהות שהעולם המתועש ראה אי פעם. חלק ניכר מהשחקנים במגרש הכלכלי, גם אם לא כולם, הגיעו לתקרת החוב שלהם. כלומר, הם יכולים להוציא רק את מה שהם מכניסים. בניגוד למציאות ששררה משנות השמונים ועד למשבר הפיננסי, הם כבר אינם יכולים להגדיל את ההוצאות שלהם על ידי כניסה לחובות הולכים וגדלים. זה עוד גורם שמרסן את הצמיחה, במיוחד לאור העובדה שההשפעה המשולבת של הגלובליזציה והטכנולוגיה מובילה לכך ששיעור הולך ופוחת מהתוצר מגיע בסופו של דבר לידי משקי הבית כתמורה על עבודה. בקיזוז מסים, אינפלציה, ביטוח, והוצאות בריאות, רוב משקי הבית רואים את ההכנסה הריאלית שלהם נשחקת.

"נוכח השילוב של שני הגורמים האלה, הדמוגרפיה והחוב, אנחנו לא יכולים לצפות לשיעורי צמיחה ששררו ערב המשבר הפיננסי. הכלכלה האמריקאית, שנהנית מתנאי הפתיחה הטובים ביותר מבין הכלכלות המתועשות, נמצאת על נתיב צמיחה של 2.2% בשנה מאז המשבר הפיננסי, ובהתבסס על הדמוגרפיה והטכנולוגיה, אני חושב שזה הטוב ביותר שארצות הברית יכולה לצפות לו. עבור אירופה הצפי הרבה יותר נמוך, ועבור יפן הוא נמוך בהרבה אפילו מזה".

הדפלציה תשתולל

"סין תגרור אחריה את העולם"

עד כאן גורמי העומק המבניים שעומדים מאחורי ההאטה בקצב הצמיחה העולמי, ולפי זולאוף הם משמשים כמצע שעליו התפתחה התופעה הכלכלית שעומדת כרגע במרכז סדר היום הכלכלי בעולם: דפלציה.

"למצב העניינים שתיארתי צריך להוסיף התפתחויות חשובות בעולם, כשאחת המרכזיות בהן מגיעה מסין", הוא מסביר. "בעשורים האחרונים סין רשמה את הגידול הכי גבוה בהשקעה בכלכלה שנראה בהיסטוריה, גם במונחים נומינליים וגם יחסית לתוצר. אלא שהזינוק הזה בהשקעה הגיע לשיאו לפני שנה וקצת, וכאשר מחזור כזה מגיע לשיא ישנו דפוס ברור: שנה אחת אחרי השיא הכלכלה מתחילה להאט. כשזה קורה, הרשויות מחפשות דרכים להתמודד עם הבעיות שיוצרת ההאטה - למשל, באמצעות צעדים להחלשת המטבע המקומי. ואכן, בחודשים האחרונים אנחנו רואים שהיואן מתחיל להיחלש.

"במקביל, יפן מחלישה בשנים האחרונות במכוון את הין, כדי להגדיל את נתח השוק של היצואנים שלה. עד עכשיו יפן ביצעה פיחות של קרוב ל־50% מול הדולר. כך יפן יוצרת בעיה לכל המתחרים שלה באסיה, כולל סין - כי הרי לסין יש הצמדה 'רכה' של היואן לדולר, והיחלשות הין היפני יוצרת לחצים דפלציוניים בסין. ויפן אינה לבד: גם סינגפור כבר שינתה בעקבותיה את משטר המטבע שלה, ומדינות אחרות ילכו באותו נתיב.

איור: ערן מנדל

"כל זה יגרום ללחץ הולך וגובר על סין להביא לפיחות בשער המטבע שלה - וסין היא היצואנית הגדולה בעולם. כשהיא מייצאת במחירים נמוכים יותר ויותר, היא דוחפת כלפי מטה את מחירי המוצרים הסחירים העולמיים. רק בשנה האחרונה המחיר של מוצרים כאלה ירד ב־8%. מהניסיון אנחנו יודעים שכאשר מחיר המוצרים האלה יורד ביותר מ־5%, זה בדרך כלל סימן אזהרה למשבר. אם תחזור לכל המשברים הפיננסיים, תגלה שהסף של 5% הוא סימן אזהרה חשוב - וכאמור כיום, במונחים דולריים, אנחנו כבר אחרי ירידה של 8%. נכון אמנם שחלק מהירידה במחיר נובע מהתחזקות הדולר, אבל גם בקיזוז העובדה הזו מדובר בחדשות לא טובות, ובהתפתחות שתגדיל את הלחצים הדפלציוניים בכל העולם.

"לכך יש להוסיף את אירופה, שמנסה כיום להעתיק את מה שהיפנים עושים, בין היתר על ידי פיחות שער היורו - מה שלא יפתור את הבעיות של אירופה, אבל כן עשוי להפחית מהצמיחה בארצות הברית.

"לבסוף, ישנה הצניחה במחיר הנפט, שהיא ברכה עבור הרבה צרכנים. אבל לדעתי הברכה הזאת תתורגם לכך שמשקי הבית יגדילו את שיעור החיסכון שלהם, ולא בהכרח תוביל לכך שהצרכנים יוציאו יותר על דברים אחרים. למעשה, בארצות הברית הצניחה במחיר הנפט אפילו תוביל להיחלשות מסוימת של קצב הצמיחה, כי אחד הגורמים שעמדו מאחורי נתוני הצמיחה הטובים של ארצות הברית בשנים האחרונות היה תעשיית הפקת הנפט מפצלים, שנפגעת מהירידה במחיר.

"כך שזו, בגדול, התמונה הכלכלית שאנחנו רואים בעולם: תהליך דפלציוני גובר והולך, עם שיעורי אינפלציה צונחים בכל המטבעות, וחולשה במחירים שתתורגם גם לפגיעה במרווחי הרווח של התאגידים".

המטבע האמריקאי יזנק

"טריליוני דולרים שצריך לשלם"

איך מתרגמים את כל זה לשווקים? זולאוף סבור שהגורם הקריטי שישפיע על השווקים בשנים הקרובות הוא תנועת שערי המטבע, ובראשם התחזקות הדולר, שמאחוריה עומדים שני הסברים שונים.

בטווח הקצר, זולאוף מסביר, התחזקות הדולר נובעת מכך שכלכלת ארצות הברית נראית טוב יחסית. "הרבה אנשים קנו דולרים בגלל שארצות הברית מתפקדת הכי טוב מבין הכלכלות המתועשות. הם מצפים לקצב צמיחה של 3%–4%, ולכך שהפדרל ריזרב יתחיל להעלות את שערי הריבית. אני חושב שהם קנו דולרים מהסיבות הלא נכונות, אבל זה לא הדבר החשוב".

איור: ערן מנדל

הדבר החשוב, לפי זולאוף, ומה שישפיע על שער המטבע האמריקאי בטווח המעט יותר ארוך, הוא אנשי עסקים ותאגידים מכל העולם שבחרו ללוות בדולרים, במקום במטבע המקומי שלהם, וייאלצו בשנים הקרובות לרכוש הר של דולרים, פשוט כדי שיוכלו להחזיר את החובות שלהם. "החוב הנקוב בדולרים מחוץ לארצות הברית, שבו מחזיקים בעיקר תאגידים, עומד על כ־10 טריליון דולר", מסביר זולאוף. "החוב הזה נוצר כתוצאה מהמדיניות של היו"רים של הפדרל ריזרב, אלן גרינספן ואחריו בן ברננקי, שנקטו מדיניות מוניטרית שהחלישה את הדולר במשך תקופה ארוכה.

"כיום הדולר עולה מול כל המטבעות האחרים בעולם, תופעה שלא נראתה מאז שנות השמונים המוקדמות. עבור כל אותם תאגידים מחוץ לארצות הברית שהשתמשו בדולר כמטבע שבאמצעותו הם מממנים את הפעילויות שלהם, המשמעות היא שההתחייבויות שלהם והחובות שלהם מטפסים למעלה בכל יום. במילים אחרות, עכשיו אנחנו רואים את הצד השני של המחזור, כשהמטוטלת נעה לכיוון השני, והתוצאות הבלתי צפויות של המדיניות הזו צצות אל פני השטח: יש לך טריליוני דולרים שחייבים להיקנות, כי מדובר במעין פוזיציית שורט שצריך לסגור".

אז שער הדולר הולך רק לעלות?

"מתישהו השנה, כשהעולם יבין שכלכלת ארצות הברית קצת חלשה מהצפוי, ושהפד לא הולך להקפיץ את שערי הריבית, עשוי להיות תיקון בדולר. אבל זה יהיה רק תיקון זמני, ואז הדולר יחזור לעלות. אני לא יכול להגיד עכשיו מתי התיקון הזה יקרה. אני חושב שלפני שהוא יתרחש, הדולר ימשיך להתחזק".

ומה המשמעות עבור השווקים?

"המשמעות מכרעת. השילוב בין חוזק המטבע האמריקאי לאינפלציה האפסית בארצות הברית הופך למשל את האג"ח האמריקאיות למאוד אטרקטיביות. אני חושב שאג"ח אמריקאיות ארוכות טווח הן השקעה מצוינת השנה — התשואות של האג"ח ארוכות הטווח עומדות כיום על יותר מ־2%, ולדעתי הן יירדו מתחת ל־2% וקרוב לוודאי שיגיעו ל־1.5%, וזה יעלה את מחירן של האג"ח האלה משמעותית (בשוק האג"ח תשואות האיגרות ומחיריהן נעים בכיוונים הפוכים — א"פ). לא מדובר בהשקעה ל־30 שנה כמובן, אבל זו השקעה טובה לחודשים הקרובים, ולא הייתי נוגע באג"ח ממשלתיות אחרות. האג"ח הגרמניות, למשל, נסחרות בתשואה נמוכה הרבה יותר, היורו הוא מטבע חלש, ואנחנו לא יודעים מה יקרה מבחינה פוליטית בגוש היורו. יש סיכוי שכל העסק יתפוצץ לגרמנים בפרצוף. ואילו הפרנק השוויצרי הוא המטבע השני בחוזקו בעולם, והתשואות על האג"ח הממשלתית לעשר שנים בשוויץ הן כבר שליליות, שזה דבר שאפילו אני עוד לא ראיתי. תמיד חשבתי שאפס הוא התחתית, אבל מסתבר שהוא לא".

מה לגבי מניות?

"בשוקי המניות התמונה מאוד ברורה: שוק המניות האמריקאי, שמורכב ברובו מתאגידים בינלאומיים עם שווי שוק גבוה, הולך להיפגע. חצי מההכנסות של החברות הנסחרות במדד S&P 500 מגיע מעבר לים, והמשמעות של עלייה בשער הדולר היא שרווחיהן יורדים. דו"חות הרווח והפסד של רוב התאגידים האלה אכן מאכזבים. השוק נמצא בתמחור גבוה, ולכן פגיע לנפילת שערים. אני לא חושב שנראה אסון גדול בשוק המניות האמריקאי, אבל אני כן חושב שאנחנו בקלות יכולים לראות נפילה של 10% השנה, ואפילו יותר.

"המרוויחים הגדולים ביותר מהשינוי בשערי המטבע נמצאים במדד דאקס בגרמניה. שוק המניות הגרמני מכיל בעיקר תאגידים בינלאומיים גדולים ומאוד תחרותיים, שהצליחו לרשום רווחים יפים אפילו כששער היורו עמד על 1.4 דולר ליורו. ואנחנו כנראה הולכים להגיע לשוויון בין שער הדולר ליורו. זה ייתן רוח גבית אדירה ליצוא הגרמני. המקבילה למה שקורה בגרמניה כיום היא מה שקרה ביפן במחצית הראשונה של 2013, כשהרשויות היפניות דחפו למטה את הין ושוק המניות זינק ב־60% בתוך שישה חודשים. דאקס כבר עלה 20% מאז הסתיו, אבל יש מקום לעליות של 20%–40% עד שהמהלך הזה יסתיים. במילים אחרות, התנועות בשערי המטבע מובילות למגמות מאוד שונות בשוקי המניות".

ובשוק המטבעות?

"זה מאוד ברור: צריך להחזיק רק בדולרים. כל שאר המטבעות אינם אטרקטיביים".

רגע, מה לגבי כל אותן חברות מחוץ לארצות הברית שצריכות להחזיר חובות בדולרים?

"אנחנו עשויים לראות חדלות פירעון, במיוחד כשהדולר יחזור לעלות, ואני מצפה שזה יקרה בשנה הבאה. כיום אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של הראלי הראשון בדולר, ואחריו כאמור צפוי תיקון. בשלב הבא של הראלי, שיחל קרוב לוודאי בהמשך השנה הזאת ולאורך כל 2016, אנחנו עשויים לראות מקרים של חדלות פירעון.

"צריך לזכור שמתוך ה־10 טריליון חובות דולריים, קרוב ל־3 טריליון מוחזקים על ידי תאגידים סיניים שמימנו את השקעות הנדל"ן שלהם באמצעות חוב שנקוב בדולרים. ואתה יכול רק לתאר לעצמך מה יקרה כשהיואן יתחיל להיחלש".

אי־היציבות תחריף

"צניחת הנפט תוביל לעימותים"

בניתוח שמציג זולאוף יש בהחלט מקום לרווחים גם כאשר הכלכלה אינה צומחת כבעבר — אלא שהרווחים האלה לא בהכרח יגיעו לידי אנשים מהשורה. "אנחנו צועדים לקראת עולם תחרותי בהרבה. מהסיבות שהצגתי, עוגת הכלכלה העולמית לא גדלה בקצב שבו היא גדלה בעבר, וצפויה לצמוח בקצב נמוך יותר, ואולי הרבה־הרבה יותר נמוך. והתוצאה היא בעיה בשוק התעסוקה.

איור: ערן מנדל

"לא רק זה, אלא שיש גורמים שדוחפים למטה באופן ניכר את השכר שמרוויח העובד הממוצע: הגלובליזציה והטכנולוגיה, כלומר השימוש ברובוטים ובמחשבים במקום בעובדים. על האיומים האלה אפשר להתגבר באמצעות השכלה, ולכן העובדים עם ההשכלה הכי טובה יהיו המנצחים. הם יהיו בביקוש גבוה, ויוכלו להשיג משרות טובות עם שכר טוב. לפיכך, אנחנו צועדים לעולם של 80–20: 20% מהאוכלוסייה ישגשגו, ו־80% יראו את הכנסתם ואת העושר שלהם נשחקים בתהליך אטי. זה יוביל לבעיות חברתיות, לקונפליקטים ולסביבה פוליטית קשה".

הקונפליקטים שצופה זולאוף אינם מוגבלים לעימותים בין המנצחים והמפסידים בכל מדינה. כפי שהוא מצהיר בדף הבית של חברת ניהול ההשקעות שלו, "הכלכלה והשווקים אינם מתקדמים באופן ליניארי, אלא באופן מחזורי". זולאוף מאמין שהעולם מתנהג במחזוריות, ובפורום השולחן העגול של "בארונ'ס" הוא הכריז גם שהמשקיעים צריכים להיות ערים לעובדה שכאשר הצמיחה נמצאת בירידה, מחזור המלחמה נמצא בעלייה.

למה הכוונה?

"ככל שהעולם ניצב בפני יותר בעיות כלכליות, כך גם גדל הסיכוי לעימותים. ואנחנו רואים את זה בכמה אזורי סיכון מובהקים. בתור מי שגרים במזרח התיכון, אתם מודעים לזה יותר טוב מכל. אני חושב שהאזור הפך לפחות יציב מתמיד בעקבות הנפילה במחיר הנפט, ואני לא צופה שהמחיר יחזור לרמתו הקודמת בקרוב. זה יוצר בעיות עבור מדינות כמו סעודיה ומפיקות נפט גדולות אחרות, כי הן לא יכולות לממן את אותם תקציבי רווחה כבעבר, וזה יכול ליצור חוסר שביעות רצון באוכלוסייה ולדחוף חלק מהאנשים לזרועות הקיצוניים.

"אזור הבעיה השני הוא ים סין הדרומי. המצב הכלכלי בסין מידרדר, והמספרים שיוצאים ממנה הם מזויפים כמובן. הם לא נכונים. כאשר אנחנו רואים שכמות המטענים שהובלו ירדה השנה, שמכירות הרכבים המסחריים ירדה ב־10%, שצריכת החשמל קטנה ב־1%–2%, אז ברור שצמיחה של 7% היא נתון מזויף. אם המצב הכלכלי ימשיך להידרדר, יהיה חוסר שביעות רצון בקרב הסינים. ומה שיכול להביא את האנשים להתאחד מאחורי הממשלה הוא אויב משותף, כמובן. למשל, הסינים יכולים לטעון שאי אחרי אי בים סין הדרומי הוא שלהם. זה יוצר בעיות באזור, ואנחנו כבר רואים שההוצאות על ביטחון בכל רחבי אסיה נמצאות בעלייה.

"לבסוף ישנה אירופה. רוסיה נמצאת תחת לחץ. היא רוצה לעצור את ההתפשטות של נאט"ו והאיחוד האירופי עמוק יותר ויותר לטריטוריות רוסיות לשעבר. חלקים מאוקראינה ומקרים היו בשליטה רוסית במשך מאות שנים, ופוטין רוצה לעצור את ההתפשטות הזו.

"אני חושב שהאיחוד האירופי ונאט"ו היו למעשה הפרובוקטורים בסיפור הזה, ושפוטין נאלץ לעצור אותם: הוא לקח את קרים, ועכשיו הוא מנסה לבנות מסדרון יבשתי אליו, ובסופו של דבר, זה אומר להשתלט על חלק מאוקראינה.

"מדינות האיחוד האירופי לא מסוגלות להיכנס למערכה מלחמתית מול רוסיה, פשוט בגלל שתקציב ההגנה שלהן קטן כל כך. המערב יכול להטיל סנקציות נוספות על רוסיה, והנשיא אובמה רמז כבר שהוא יכול לנתק את רוסיה ממערכת התשלומים הבנקאית סוויפט. אבל התוצאה של צעד כזה תהיה שזה ידחוף מדינות כמו רוסיה, סין ואיראן להקים מערכת תשלומים משלהן. פוטין, מצדו, יכול להחליט להטיל בתגובה מגבלות על זרימת ההון מרוסיה ואליה, וזה יפגע קשות במערכת הבנקאות האירופית — לא רק בבנקים במזרח אירופה, אלא גם בבנקים בצרפת ובגרמניה. לפוטין יש קלפים חשובים ברשותו, והמערב התנהג בטיפשות בכל הפרשה".

מחיר הזהב ינסוק

"המשקיעים חייבים להגן על עצמם"

דוגמה טרייה ודרמטית לתנועות בשערי המטבע שעליהן מדבר זולאוף מגיעה היישר ממולדתו, שוויץ: הבנק המרכזי השוויצרי, שבלם בנחישות את התחזקות הפרנק בשנים האחרונות באמצעות רכישה בלתי מוגבלת של יורו, הכריז בפתאומיות בחודש שעבר כי יפסיק להגן על המטבע. הפרנק זינק ב־20% בן רגע, וגלי ההדף הורגשו בכל העולם.

גם בנק ישראל מנסה להילחם בהתחזקות השקל באמצעות קניית מטבע זר. איזה לקח אנחנו יכולים להפיק מההחלטה של שוויץ?

איור: ערן מנדל

"עוד לפני שהבנק המרכזי השוויצרי הודיע על קביעת מחיר רצפה של 1.2 פרנק שוויצרי ליורו, אמרתי לקולגות שלי בבנק המרכזי שהם לא צריכים לעשות את זה באמצעות התערבות בשוק המט"ח, אלא באמצעות הטלת מגבלות על תנועות המטבע אל המדינה, וכך לעצור את זרם הכסף הזר.

"מה שהם הבינו עכשיו הוא שהכלכלות של גוש היורו ושל שוויץ נעות בכיוונים נפרדים: הכלכלה השוויצרית במצב הרבה יותר טוב מאשר זו של גוש היורו, ופשוט אי אפשר להתערב במסחר במט"ח באופן בלתי מוגבל. המאזן של הבנק המרכזי שלנו כבר עומד על 80% מהתמ"ג של שוויץ. זה מה שגרם להם להסיר את מחיר היעד — במיוחד לאור העובדה שבשוויץ ראו בפתח את תוכנית ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי האירופי, והבינו שמתוך ה־1.1 טריליון יורו שאותם הבנק האירופי היה מזרים לשווקים, מאות מיליארדים היו מסיימים במאזן הבנק המרכזי השוויצרי. כך שהלקח הוא שלאף בנק מרכזי בעולם אין כוח בלתי מוגבל.

"התובנה הזו, שלבנקים מרכזיים יש רק כוח מוגבל להתערב בכלכלה, היא משהו שהעולם עדיין לא הפנים, וברגע שהוא יפנים את זה, ההתייחסות לכלכלה ולשווקים הפיננסיים בכל העולם תשתנה לרעה. התובנה הזו תביא לסופה את התקווה שהבנקים המרכזיים יחזירו אותנו לעולם שבו היינו לפני המשבר הפיננסי".

מתי נגיע לשם?

"בתוך שנתיים־שלוש. זה יהיה רגע רע לשווקים הפיננסיים, והמשקיעים צריכים להיות מוכנים לרגע הזה ולנקוט צעדים שיגנו על ההשקעות שלהם. כשהרגע הזה יגיע, למשל, מחיר הזהב יזנק הרבה יותר גבוה משאנשים חושבים.

"ועדיין, זה לא יקרה בקרוב. כרגע הזהב לא יכול לזנק, כי הדולר חזק ואנחנו נמצאים בסביבה דפלציונית. היום הזהב עולה מול כל המטבעות החלשים וממלא את תפקידו, להגן על כוח הקנייה של החוסכים כנגד מעשי האיוולת של הבנקים המרכזיים שלהם. אבל במונחים דולריים, אנחנו צריכים לחכות עוד שנתיים עד שהזהב יתחיל לטפס בצורה מתמשכת".