באפט מודיע: "מצאתי יורש" - אך לא חושף במי מדובר

ברקשיר האת'וויי פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2014 - ובמקביל פרסם וורן באפט, כהרגלו זה 50 שנה, את המכתב השנתי למשקיעים. באפט מודיע במכתב שמצאו יורש, אך לא מפרט במי מדובר.

המכתב השנה הוא בין הארוכים שכתב באפט - הוא מתפרש על פני 43 עמודים וכולל 25,100 מילים. לשם השוואה, המכתב בשנה שעברה הסתכם ב-24 עמודים ו-14,700 מילים. 

באפט (84) כותב כי נמצא היורש המתאים. הוא אינו נוקב בזהותו, אך רומז כי אותו אדם כבר עובד בחברה. "אני והדירקטוריון מאמינים שמצאנו את האדם המתאים לרשת אותי בתפקיד המנכ"ל - יורש שמוכן לקחת על עצמו את התפקיד יום לאחר מותי. במובנים רבים וחשובים, האדם הזה יעשה עבודה טובה יותר ממני. הדירקטורים מאמינים שהמנכ"ל העתידי צריך להיבחר מבין המועמדים הפנימיים, אותם הדירקטוריון מכיר כבר היטב". באפט מציין מה התכונה הנדרשת מאותו אדם. "היורש שלי יצטרך להיות בעל נקודת חוזק אחת מסוימת: היכולת להילחם בשלושת הגורמים העיקריים לריקבון עסקי: יהירות, בירוקרטיה ושאננות". גורם נוסף שעולה מהמכתב הוא הגיל, ולדבריו, "הדירקטורים שלנו גם מאמינים שהמנכ"ל הנכנס צריך להיות צעיר באופן יחסי, כך שהוא או היא יוכלו להישאר לאורך זמן בתפקיד".

לאחר פרסום המכתב, פרשנים העריכו כי שני מועמדים מובילים להחליף את באפט בתפקיד הם אג'יט ג'יין - שמנהל כמה מעסקי הביטוח של ברקשייר - וגרג אייבל, שמנהל את ברקשייר האת'ווי אנרג'י, חטיבת האנרגיה של התאגיד.

וורן באפט צילום: איי אף פי

באפט ממשיך ומדגיש את החשיבות בשמירה על התרבות של החברה, ולפיכך מאמין שבנו הווארד מתאים לשמש כיו"ר חיצוני. "כדי להבטיח את ההמשך של התרבות שלנו, אני מציע שבני הווארד יירש אותי כיו"ר חיצוני. הסיבה היחידה לרצון הזה שלי הוא שבכך יהיה קל לערוך שינוי אם המנכ"ל הלא נכון יועסק אי פעם ויהיה צורך שהיו"ר יפעל בכוחניות". באפט מציין עם זאת, כי הווארד לא יקבל שכר על התפקיד. "בני הווארד ישמש פשוט כאמצעי ביטחון, אליו יוכלו לגשת כל אחד מהדירקטוריונים אם יש להם חששות לגבי המנכ"ל. כאשר הסרטן הניהולי הזה מתפתח, גם החברות החזקות ביותר נופלות".

באפט כותב במכתבו כי חברת ישקר הישראלית, שנרכשה על ידי ברקשייר ב-2006, היא חלק מ"חמישיית הכוח שלנו – קבוצת החברות הגדולות ביותר של ברקשייר שאינן בתחום הביטוח". הוא מציין כי חברות אלו רשמו רווח שיא של 12.4 מיליארד דולר לפני מס ב-2014, לעומת 1.6 מיליארד ב-2013 וכותב כי "הקבוצה הזו כוללת את ברקשייר האת'ווי אנרג'י, IMC, BSNF (שקראתי לה בעבר ישקר), לובריזול ומרמון". באפט כתב עוד כי ישמח לחבור לחברת ההשקעות 3G קפיטל, שהייתה שותפתו ברכישת חברת היינץ ב-2013, לביצוע עסקאות נוספות.

באפט ניצל את הבמה גם כדי להכות על חטא, ולהסביר את ההשקעה הכושלת שעשתה ברקשייר ברשת המרכולים הבריטית טסקו. "ב־2013 התעצבנתי על הנהלת טסקו ומכרתי מניות ברווח של 43 מיליון דולר. אבל, התברר שהתמהמתי יותר מדי עם מכירת יתר המניות", כתב באפט. "במהלך 2014 הבעיות של טסקו העמיקו במהירות, שווי החברה צלל ורווחיה הצטמצמו. בעולם העסקים חדשות רעות באות בדרך כלל ברצף. אם אתה רואה ג'וק במטבח שלך, סביר להניח שבקרוב תפגוש גם את הקרובים שלו", כתב באפט, שהודה כי ההשקעה בטסקו עלתה בהפסד של 444 מיליון דולר.

הרווח ירד ב-17%

מהדוחות עולה כי הרווח ברבעון הרביעי נפל ב-17% ל-4.16 מיליארד דולר, שהם 2,529 דולר למניה, מ-4.99 מיליארד דולר שהם 3,035 דולר למניה שנה קודם לכן.

הרווח התפעולי טיפס ב-5% ל-3.96 מיליארד דולר, שהם 2,412 דולר למניה מ-3.78 מיליארד דולר, שהם 2,297 דולר למניה ברבעון הרביעי של 2013. לעומת זאת, תחזיות האנליסטים ציפו לרווח תפעולי של 2,702 דולר למניה בקרב האנליסטים בסוכנות בלומברג.

השנה לראשונה מצורפות כמה פסקאות שכתב סגנו של באפט, צ'רלס מונגר. הוא מייחס את ההצלחה של ברקשייר ל"מוזרויות הבונות" של באפט. "ההחלטה של באפט להגביל את הפעילות שלו לתחומים מסוימים ולמקסם את ההתמקדות שלו בהם, והעובדה שהוא ממשיך לעשות זאת במשך 50 שנה היא יוצאת דופן", מפרט מונגר. הוא מציין שלושה גורמים נוספים שסייעו להצלחה: "המוזריות הבונות" של ברקשייר עצמה; מזל; ו"התשוקה האינטנסיבית והמידבקת באופן מוזר של כמה בעלי מניות ומעריצים אחרים, כולל כאלה בעיתונות".