טרכטנברג: "שוק ההון הישראלי חולה ותורם לאי השוויון בחברה"

שוק ההון מסייע להגדלת אי השוויון בשל הגבלת הנגישות לאשראי בריביות סבירות כך שאינו מסייע לפעילות הכלכלית אלא בולם אותה, כך אמר היום (ג') מועמד המחנה הציוני לתפקיד שר האוצר, פרופ' מנואל טרכטנברג בכנס מדדים 2015 של כלכליסט וקסם מדדים. טרכטנברג פנה ליו"ר כולנו משה כחלון, שהקשיב לדבריו ואמר: “אנחנו רואים הרבה דברים עין בעין, כי יש לנו מדינה אחת וציבור שרעב לשינוי".

טרכטנברג המשיך: "שוק ההון הישראלי חולה ומעוות. במקום לתת מענה למטרות שלשמן הוא קיים - להפגיש בין החיסכון לצורכי האשראי של המשק שוק ההון - כיום בולם את הפעילות הכלכלית במשק במקום לשמן את הגלגלים. הוא לא מזרז את הפעילות הכלכלית“.

טרכטנברג הוסיף כי "צורת הפעולה של שוק ההון גם מגבירה את אי-השוויון במשק ותורמת להרחבת הפערים בחברה כי גם בהיבט הנגישות לאשראי וגם מבחינת הריביות שנדרשים לשלם – העסקים הקטנים והבינוניים נפגעים. אין להם ידע ונגישות לאפשרויות השקעה שמניבות תשואות גבוהות והם נאלצים לקחת הלוואות בריביות גבוהות יותר. שוק ההון הפך כך למגביר של אי השוויון. קל יותר להסתכל על שכר הבכירים שינזק לעומת השכר הריאלי שקפא – זאת בעייה קשה ,אבל צריך לתת את הדעת לכשל בשוק ההון כי זה יתפוצץ לנו בפנים".

טרכטנברג ציין שניתן לזהות ששוק ההון לא מתפקד ראשית בכך שהבורסה מתכווצת והגיוסים עוברים לחו"ל. "אני קורא לזה ירידה מהארץ". בהמשך אמר שהחיסכון הישראלי צריך לשרת את המשק הישראלי, "לא את הנדל"ן ברומניה וגם לא בנאסד"ק", אמר.

מנואל טרכטנברג. "צריך לתת את הדעת לכשל בשוק ההון כי זה יתפוצץ לנו בפנים" צילום: עמית שעל

כשל נוסף הוא הנגישות לאשראי בתנאים טובים לשחקנים גדולים בלבד בקשר של אחד על אחד, "וגם התספורות נסגרות כך". ובנוסף, הגופים המוסדיים לא פיתחו מערכות ואין להם תמריץ לנהל מערכות אשראי רחבות.

"למה בישראל של 2015, אחרי 30 שנה של תהליך ליברליזציה שהחל ב-1985, של פתיחת השווקים לכלכלת שוק משגשגת, אנחנו עדיין בשוק הון מתכווץ? התשובה היא אותה תשובה לשאלה 'איך הגענו לאובדן דרך של מחירים נוסקים גם בתחום הדיור, בתחום הגז ובתחום הסיעוד?' – זה כשל שלטוני מתמשך. אין ריבון בישראל. מי אחראי על פיתוח שוק ההון בישראל? מי לקח את האחריות? למי יש ראייה מערכתית ויכולת עשייה כדי להתניע מהלכים רציניים לטובת המערכת כולה? מתי בפעם האחרונה קרה משהו משמעותי בשוק ההון שמקורו ביוזמה ממשלתית מתוך ראייה ממשלתית של המשק?”, שאל טרכטנברג וזכה למחיאות כפיים מהנוכחים. "זאת לא מקריות: יכולתי לקחת את דו"ח המבקר על דיור, לשנות כותרות ושמות וזה היה נשמע מאוד דומה למה שקורה בשוק ההון. לא אותו דבר, אבל דומה".

הוא הזכיר שהממשלה לא יישמה את דו"ח הוועדה שהגיש לאחר המחאה, “אבל שוק ההון זה בליבת התפיסה הקפיטליסטית ובלב כלכלת השוק. איך ייתכן שגם בכך לא עשו דבר? כי שתי הממשלות האלו הסתלקו מאחריות למה שקורה לחברה בישראל, לכלכלה במדינת ישראל, זה הסינדרום הקשה שעומד לפנינו”. גם כאן זכה למחיאות כפיים.

הוא הוסיף שמצב של ואקום שלטוני, יותר אחריות נופלת על הרגולטורים שכל אחד מצדו מעדיף להכביד על הפעולות. “דיוויד גילה עושה עבודה מצוינת, אבל האם הוא מי שצריך לקבוע את מדיניות הגז של ישראל, שכאילו פתאום אחרי שמונה שנים נפל עלינו מונופול? לא ידענו שהוא קיים? מדוע הממשלה לא מתווה דרך?”, שאל.

הוא הזכיר שבתוכנית המחנה הציוני מוזכרת יצירה של מסלול פנסיה עוקבת מדדים בדמי ניהול אפסיים. בנקודה זו פנה למשה כחלון וציין שגם כולנו מציעה דבר דומה: "אנחנו רואים עין בעין בהרבה דברים וזה חשוב כי יש מדינה אחת וציבור שרעב לשינוי”. כמו כן, המחנה הציוני מציע לתמרץ אשראי חוץ בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים.

"ניקח על עצמנו אחריות על החייאת שוק ההון ופריחתו. זה צריך לקרות בישראל לא בנדל"ן ברומניה, ולא בנסדא"ק כי כי יש לזה השפעות חיוביות לכל המשק. המפגש בין החיסכון הישראלי וצורכי המשק הכחול לבן. על זה ניקח אחריות, וששוק הון ישרת את צמצום הפערים ואי השוויון. כל השחקנים צריכים לזכור שזו משימה לאומית”.

הצעת כחלון למימון דירה דרך קרן השתלמות תשרת את העשירונים הגבוהים

מאוחר יותר הועברה התייחסותו של טרכטנברג להצעת כלון למימון משכתנאות מקרנות השתלמות."הצעת כחלון למימון דירה דרך קרן השתלמות תשרת את העשירונים הגבוהים שממילא יכולים לרכוש דירה ואת הקבלנים. זה לא פתרון לבעיית ההיצע - אלא דרך לעודד עוד יותר כניסה של בעלי אמצעים לשוק הדיור, דרך ניצול של הטבת מס (כלומר, על חשבון כל יתר משלמי המסים)".

אתמול פרסם יו"ר מפלגת כולנו משה כחלון את תוכניתו שתאפשר לרוכשי דירה ראשונה לשלם על המשכנתא מההפרשה החודשית לקרן השתלמות. על פי נתוני מינהל הכנסות המדינה, הזכאים לקרנות השתלמות באים בעיקר מהעשירונים הגבוהים. בנוסף תשלומים אלה פטורים ממס כך שמדובר למעשה בהטבת מס.

"הגדלת הביקושים תגרום לעליית מחירים נוספת - זה ירחיק את השכבות החלשות עוד יותר מחלום הדירה". המשיך טרכטנברג. "כמו מע"מ אפס, גם במקרה הזה אין פתרונות קסם. הפתרון היחיד הוא הגדלה מאסיבית של ההיצע, דיור בר-השגה והנהגה מנוסה ומקצועית".

יש לציין כי תוכנית הדיור של כולנו מתייחסת בהרחבה להגדלת היצע הדירות, הן על ידי שחרור חסמים שמונעים הקמה של 250 אלף יחידות דיור שכבר מתוכננות, לטענת המפלגה, והן על ידי רפורמה רחבה ברשות מקרקעי ישראל שתקל על תכנון הקרקעות.