מחזיקי האג"ח באלון לא ימנו נציגות למו"מ עם הקבוצה

מחזיקי האג"ח של קבוצת אלון החליטו שלא למנות נציגות מטעמם למשא ומתן מול החברה. ל"כלכליסט" נודע כי ההצעה התקבלה ברוב קטן באסיפת המחזיקים, בתמיכת הראל, מנורה והפניקס, ובהתנגדות פסגות, כלל ואנליסט.

מדובר בצעד חריג, שבו המוסדיים מוותרים, למעשה, על ניהול משא ומתן מסודר מול החברה, לטובת שיחות נפרדות שאלון תנהל מול כל מחזיק ומחזיק, ובסיומו של התהליך תגיע ההצעה שלה להצבעה בין המחזיקים. במתווה שעליו החליטו המוסדיים, שהעדיפו לחסוך את עלויות הנציגות, יורד למעשה באופן דרמטי הסיכוי שלהם להשיג שיפורים בהצעת החברה.

שרגא בירן צילום: אוראל כהן

חיסכון בהוצאות מימון

המשמעות של ההחלטה היא שאלון צפויה להגיע בקלות רבה יותר להסכמות על מיתווה ההלוואה החדש שהציעה לחוב של 2.2 מיליארד שקל, ולפיו תקדים את תשלום הקרן של ינואר 2016, בסך 270 מיליון שקל, לספטמבר 2015. נוסף על כך תבצע החברה עד ספטמבר 2016 תשלום נוסף של 280 מיליון שקל על חשבון קרן החוב באופן יחסי בין המחזיקים, כך שלוח הסילוקין לא ישתנה, אך מכל תשלום הקרן העתידי יירד סכום של כ־40 מיליון שקל — דבר שיביא לחיסכון בהוצאות המימון.

הפרעונות יבואו ממימוש מניות אלון US ונכס נוסף. החברה גם הבטיחה להוריד את המינוף ל־50%–60% תוך שלוש שנים, לעומת כ־90% כיום, לתת למחזיקי האג"ח שעבודים והתחייבות לאי־חלוקת דיבידנד בטרם תפחת יתרת האג"ח ל־1.4 מיליארד שקל, וכן להציג את דוח הסולו למחזיקי האג"ח.

בתמורה מבקשת החברה לשנות עילות לפירעון מיידי, בעקבות הורדת דירוג, ולבטל את קנס הפירעון המוקדם. קנס הפרעון המוקדם מוערך ב־200–300 מיליון שקל, והמוסדיים דורשים פיצוי חלקי בעבור הוויתור על העמלה. ההישג הגדול של אלון, ומולו כמובן ההחלטה התמוהה של המוסדיים, היא שבמשא ומתן פרטני הסיכוי להקטין למינימום את הפיצוי, או אף לוותר עליו, הוא גדול.

בירן נגד ויסמן

את קבוצת אלון, שבשליטת שרגא בירן וארגוני הקיבוצים, מחברות ההחזקה הגדולות בישראל, מלווים בנקאי ההשקעות וליו בייס ולאומי פרטנרס. הנאמן לאג"ח היא חברת הרמטיק. בירן הוביל את הדחתו של דודי ויסמן שותפו מניהול הקבוצה בדצמבר האחרון, בעקבות סכסוך שפרץ ביניהם, והביא לאי חידוש חוזהו של האחרון. בירן והקיבוצים גם דחו הצעה של ויסמן לרכוש את השליטה באלון ריבוע כחול.