לראשונה מזה שנתיים וחצי: הדולר היציג חצה את רף ה-4 שקלים

שיאים של שפל ותחתית בשוק המט"ח היום (ב'), עם קביעת השערים היציגים הראשונים של שבוע המסחר - הדולר כלפי מעלה והיורו לתחתית. היורו נפל ב-1.4% ושערו היציג נקבע על 4.3697 שקלים, שפל של 13 שנה. הדולר טיפס ב-0.8% ושערו היציג נקבע על 4.017 שקלים - לראשונה מזה שנתיים וחצי חצה הדולר היציג את סף ה-4 שקלים.

הפעם האחרונה שבה נסגר הדולר היציג מעל 4 שקלים היתה ב-6 לספטמבר 2012, אז נקבע למטבע האמריקאי שער יציג של 4.025 שקלים. הפעם האחרונה שבה היורו היציג ירד מתחת ל-4.37 שקלים היתה ב-24 באפריל 2002, אז נקבע ליורו שער יציג של 4.3263 שקלים.

בימים חמישי ושישי לא נקבע שער חדש בשל חג פורים, כשבמקביל בעולם הלך והתחזק המטבע האמריקאי, על רקע נתוני מאקרו מפתיעים לטובה. ואולם היום משתנית המגמה בשווקי המט"ח הבינלאומיים - היורו מתחזק מול המטבע האמריקאי ב-0.2% ונסחר בסביבת 1.086 דולר. 

איילת ניר, הכלכלנית הראשית של בית ההשקעות יצירות, מציינת כי ברקע למסחר בשווקי מטבע החוץ העולמיים, התפתחויות המאקרו המקבילות באירופה ובארה"ב. "הבנק האירופי צפוי להתחיל ולרכוש היום נכסים נקובים ביורו, במסגרת תוכנית ההרחבה הכמותית - מהלך שצפוי להגדיל את המאזן שלו ולהחליש את המטבע האירופי. במקביל, נתוני המקרו הטובים בארה"ב, ובראשם אלה שיצאו מדוח התעסוקה החודשי, מקרבים את המועד שבו הפד יבחר להעלות את הריבית - צעד שצפוי גם הוא לחזק את הדולר ולהחליש את היורו", מסבירה ניר.

ניר מציינת כי מול תנועת המטבעות בשווקים הבינלאומיים, מידת ההשפעה של בנק ישראל מוגבלת ביותר. "ההיסטוריה מלמדת, כי בנקים מרכזיים לא יכולים לשנות מגמה בשוק המט"ח. ניסיונות כאלו לרוב היו קצרי טווח בהשפעתם, ומהר מאד חזרה המגמה השלטת להוביל. גם הניסיון השוויצרי, שהיה ארוך יותר, מחדד את חוסר היכולת של בנק מרכזי להגן על המטבע שלו לאורך זמן (בוודאי לא בנק מרכזי של משק קטן), שכן להגנה זו יש גם מחיר שצריך לשלם, ולא כל מחיר נכון וראוי כי ישולם. נראה כי בבנק ישראל נחושים בניסיון לפחות למתן את קצב הייסוף, על מנת לאפשר ליצואנים המוכרים מרכולתם בגוש היורו להסתגל למגמה היורדת של המטבע, ועל כן, יש לצפות להמשך מעורבות של הבנק המרכזי בשוק המט"ח".

בהלמן אלדובי מעריכים כי "לאור תחילתה של ההרחבה הכמותית באירופה, נוסיף לראות את היורו נחלש מול הדולר וכי הריבית הנמוכה בארץ תוסיף לתמוך בהתחזקות הדולר מול השקל".

 אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בפסגות, כותב בסקירתו השבועית כי הבנק האירופי צפוי להיתקל בשורה של אתגרים במהלך מימוש תוכנית רכישות האג"ח שלו. "במסגרת התוכנית, הבנק האירופי, ה-ECB (בעיקר דרך הבנקים המרכזיים של כל מדינה בגוש) ירכוש אג"ח ממשלתיות, אג"ח מגובות נכסים ואג"ח של מוסדות אירופאיים בהיקף של 60 מיליארד יורו לחודש. ה-ECB רוכש לעצמו את הזכות לרכוש אג"ח בתשואה שלילית, אך לא בתשואה נמוכה מהריבית על הפיקדונות בגוש (כיום 0.2%-). מגבלה זו נועדה כעיקרון למנוע מלתמרץ את הבנקים המסחריים להפקיד את הנזילות שיקבלו מה-ECB בתמורה לאג"ח שמכרו לו, חזרה ב-ECB", מסביר גרינפלד.

"מדובר על לא פחות משינוי בעלילה. בשבועות האחרונים רשמנו פה על חוסר הרצון של הבנקים וחברות הביטוח האירופאיות למכור אג"ח ל-ECB ועל כך שדראגי יאלץ לשלם מחיר גבוה במיוחד עבור אותן אג"ח. כעת דראגי אומר כי למחיר שהוא יכול להציע יש תקרה ברורה וידועה מראש. מה יעשה ה-ECB אם היצע האג"ח בשוק בחודש מסוים יהיה קטן מ-60 מיליארד יורו? האם דראגי מוכן לקחת את הסיכון שבאובדן אמון השווקים בתוכנית עליה הוא עמל יותר משנתיים? כנראה שלא, במידה ומכשול כזה אכן יצוץ סביר יותר להניח שה-ECB יבחר באחת משתי האפשרויות הבאות: הפחתות ריבית נוספות על מנת להוריד את ריבית הדיסקאונט עמוק יותר לטריטוריה השלילית. רכישות אג"ח במח"מים ארוכים יותר מהמתוכנן והורדת חלקים גדולים יותר של עקומי התשואות לטריטוריה השלילית. לא נרחיב פה על הסיכונים שבריבית שלילית על פקדונות אבל כן נציין שההערכה היא שעלות אחזקה וטיפול במזומן מוערכת בכ-0.75% בשנה. במילים אחרות, אם הריבית על הפקדונות תמשיך לרדת בשלב כלשהו לא ישתלם כבר להשאיר את הכסף בבנק", אומר גרינפלד

הבנק האירופי

בבית ההשקעות אלפי בנדק אומרים היום כי בעקבות נתון התעסוקה החיובי שפורסם בארה"ב ביום שישי האחרון, אשר הצביע על תוספת משרות גדולה מהצפוי (295 אלף לעומת צפי ל- 240 אלף), המשיך הדולר האמריקאי את מסע ההתחזקות שלו מול המטבעות המובילים בעולם. "בישראל לא התקיים מסחר במט"ח מאז הנפילה בשער היורו בסוף השבוע. שער הדולר האחרון שנקבע ביום שישי בצהריים עומד על 3.984 ש"ח לדולר. המסחר באופציות על הדולר של אתמול לימד על ההתחזקות הצפויה של הדולר היום, בשיעור של יותר מ-1% ועד לסביבה של 4.03 שקלים" אומרים באלפי בנדק.

"אנו ממשיכים להעריך שהכוחות להתחזקותו של הדולר מול היורו שרירים וקיימים וכל עוד המדיניות המוניטרית בין הפד לבנק המרכזי האירופי צפויה להתנהל בכיוונים מנוגדים, אנו לא צופים שמגמה זו תשתנה", מוסיפים באלפי בנדק.