"מתוך עשר השקעות שלנו, ארבע ייכשלו"

"בשלוש השנים האחרונות רק ניסינו להבין את התעשייה בישראל, בלי לבצע השקעות. עכשיו אנשים יודעים שאנחנו מעוניינים להשקיע פה, ואנחנו מקבלים הרבה פניות", אומר ריינהארד אמברוס, מנכ"ל קרן ההשקעות נוברטיס. אמברוס הגיע לאחרונה לישראל עם המנהל־שותף בקרן פלורן גרוס לתחרות בין עשרה סטארט־אפים ישראליים בתחום הביומד והביוטק. "אנחנו משווים את החברות בישראל לחברות אירופיות ואמריקאיות, ואם אנחנו מחליטים להשקיע במשהו, זה בזכות היות החברה הטובה בתחומה בעולם — לא בגלל שהיא ישראלית". 

שני המנהלים הבכירים בקרן ההשקעות, המנהלת מיליארד דולר, מספרים בראיון ל"כלכליסט" על העניין שלהם בביומד הישראלי, אף על פי שעד כה השקיעו פה בחברה אחת בלבד. בביקור הקודם שלהם בישראל, לפני קצת יותר משנה, התלבטו בין השקעה ישירה בחברות לבין הקמת חממה, "ואז מצאנו חברה מעניינת להשקעה".

מדובר ב־ATI מחיפה, הפעילה בתחום האימונותרפיה — התחום החם ביותר כיום בחקר הסרטן — שגייסה במאי 2014 סכום כולל של 18 מיליון דולר, 5 מיליון דולר מהם מנוברטיס עצמה. בראש החברה עומדת ד"ר מירה פלד־קמר, ולפני שנה מונתה ליו"ר איה יעקובוביץ', שכיהנה כמנכ"לית קייט פארמה. עם המשקיעים הנוספים ב־ATI נמנות הקרנות פונטיפקס ואורבימד.

"הכסף נשאר בקרן"

"אנחנו גוף עצמאי שהוקם לפני 19 שנה, ותמיד היה לנו הכסף שלנו. אנחנו נדרשים להרוויח כסף, אבל כדי לייצר ערך אמיתי לחולים", מסביר אמברוס. "אנחנו משקיעים בכל השלבים של חברות התרופות — מהשלב שבו הן יוצאות מהאוניברסיטה ועד להשקעות בשלב מאוחר יותר בהיקף של עשרות מיליוני דולרים, ואנחנו מעדיפים להשקיע עם שותפים אסטרטגיים. יתרונה של הקרן הוא בכך שהרווחים נשארים בה וממשיכים להיות מושקעים. בעשר השנים האחרונות עשינו 80 השקעות — 6–5 בשנה, בהשקעה מרבית של 50 מיליון דולר לאחת.

"השקעה בביומד מחייבת זמן, וצריך להיות מחויב לזה למשך 50 שנה. אנשים אומרים לי לפעמים 'אין שום שינוי בקרן נוברטיס', ואני עונה שזה נכון, כי עוברות 9–6 שנים מרגע שאתה משקיע בחברה ועד שהיא מבשילה. אנחנו לא ממנים מנהלים ולא מתערבים בניהול השוטף של החברה. אם היינו מחליפים מנהלים", אומר אמברוס, "זה היה פוגע בהשקעות, כי קשה להיות מעורב במשהו שהוא לא הילד שלך. אם זה שלך, הדם שלך בפנים, ואז זה יצליח. ברור שגם לנו יש כישלונות. מתוך עשר השקעות שלנו ארבע ייכשלו לחלוטין, שתיים יחזירו את הכסף, שתיים יעשו פי שניים על הכסף ושתיים יעשו פי 20–30 על הכסף. זו הסטטיסטיקה שלנו".

מימין: פלורן גרוס וריינהארד אמברוס צילום: עמית שעל

היו חברות שהשקעתם בהן והחברה־האם נוברטיס רכשה אותן?

אמברוס: "האמת היא שזה לא קרה כבר הרבה זמן, מה שמוכיח במידה מסוימת את העצמאות שלנו. החברה האחרונה שנוברטיס רכשה היתה ספידל , שפיתחה תרופה לטיפול בלחץ דם ושנרכשה ב־2008 תמורת 880 מיליון דולר. מבדיקה שעשינו על קרנות ההשקעה של חברות הפארמה בעולם עולה כי בעשור האחרון רק 7%–10% מהחברות שהקרנות השקיעו בהן נמכרו בסופו של דבר לחברות־האמהות".

לאחרונה נעשו השקעות בביוליין ובגמידה סל, אך לא באמצעות הקרן.

אמברוס: "אנחנו מקבלים החלטות השקעה בלי קשר לנוברטיס. נוברטיס היא שהשקיעה בביוליין ובגמידה סל, וגם בכיאזמה בעבר. לפעמים אנחנו מסתכלים על השקעות שלהם וחושבים שזו השקעה טובה, ולפעמים אנחנו חושבים שלעולם לא היינו משקיעים במה שהם השקיעו".

אילו חברות מעניינות אתכם כרגע?

אמברוס: "אנחנו מחפשים חברות עם טכנולוגיה ייחודית שתשנה את התעשייה החל בתרפיית גנים וכלה באימונותרפיה. אין לנו עניין בחברות שמחדשות רק במעט, אך כמובן שבפורטפוליו לא יכולות להיות רק חברות חדשניות מאוד, כי יש סיכון גבוה שהטכנולוגיה תיכשל. אנחנו מנסים שיהיו בו 75% חברות תרופות, 20% חברות מתחום המכשור הרפואי ו־5% מעולם הדיאגנוסטיקה".

בשנה האחרונה היו דיונים על תמחור תרופות, על רקע מחירה של תרופה שפותחה נגד צהבת C, שמחירה 70 אלף דולר. דבר כזה הוא שיקול בהשקעה?

גרוס: "מי יכול היה לדמיין פעם שניתן יהיה לרפא צהבת מסוג C? והנה, זה קרה. שאלת התמחור היא כמובן קריטית, אבל אם משווים את העלות הכוללת של הטיפול בחולה צהבת לאורך חייו מול העלות של הטיפול שמרפא את המחלה הזו, המשוואה ברורה, זה הופך את זה לכדאי".

אמברוס: "מחיר גבוה לתרופות הוא מה שמאפשר לפעמים פיתוח מוצרים חדשים. ללא המחיר הנכון ייתכן שלא היו מפתחים אותן. אנשי ההון סיכון לא יוכלו להשקיע בתרופות יתום, למשל, כך שזה הכרחי לפעמים לתמחר תרופות במחיר שיאפשר פיתוח של תרופות למחלות נדירות".

Novellusdx זכתה בתחרות

החברה שזכתה בתחרות הסטארט־אפים, שלשמה הגיעו שני הבכירים משוויץ, היתה Novellusdx, שפיתחה טכנולוגיה המאפשרת לזהות מוטציות בגידולים סרטניים וגם לבדוק את ההשפעה של התרופות על הגידול. בראש החברה עומד חיים גיל־עד, שהיה בעבר מנכ"ל חברת אופטיגו.

אתם מחפשים עוד השקעות בישראל?

גרוס: "אנחנו לא חייבים להשקיע בישראל, אבל אם תגיע ההשקעה הנכונה, נעשה אותה. אם תהיה חברה טובה שתציע משהו שאין בשום מקום אחר בעולם, עם הנהלה טובה – נשקיע. אני לא יכול להגיד שיש משהו ספציפי כרגע שאנחנו חושבים עליו, אבל אנחנו בהחלט רואים את עצמנו כחלק מקהילת ההשקעות בישראל".

אמברוס: "אנחנו רואים 1,000 חברות בשנה, ועושים חמש השקעות בשנה, אז צריך לסנן הרבה מאוד חברות, ואולי תהיה גם עוד חברה כזו מישראל".

מנהל נוברטיס ישראל, שלמה מנע: "התחרות היתה יריית פתיחה"

החברה־האם נוברטיס פעילה בישראל באמצעות סניף בראשות שלמה מנע. עד לביצוע שתי ההשקעות האחרונות שלה בישראל, בביוליין ובגמידה סל, החברה היתה פעילה בעיקר בשיווק תרופות ובניסויים קליניים, אולם בעקבות ההשקעות הפכה הזרוע לפעילה גם בתחום מימון פיתוחים במדעי החיים.

בשיחה עם "כלכליסט" אמר מנע: "ערכנו את התחרות מתוך מחשבה שנוברטיס עשויה להתעניין בהשקעות נוספות בישראל, מאחר שסטארט־אפים רבים בתחום הולכים לאיבוד אחרי שלב הרעיון והמחקר, ולא מגיעים לחברות הגדולות, שיכולות לסייע להם בעזרה והכוונה. אני מאמין שבקרוב נתחיל ללוות את הסטארט־אפ שזכה, הן מבחינה עסקית והן מבחינת הייעוץ, ואנחנו מקווים שזה יתקדם הלאה.

"התחרות היתה ראשונה מסוגה שנעשתה בידי חברה עסקית, ומבחינתי זו רק יריית פתיחה, כי אני מאמין שלישראל יש הרבה מה להציע בתחום. לי יש נאמנות גם לישראל וגם לנוברטיס, ואני רוצה שישראל תעלה על המפה העולמית".