נאמן ג'ולקס שקרסה: "ירון ייני קיבל תשלום בעסקה סיבובית מקופת החברה"

פרשת הקריסה של השלד הבורסאי ג'ולקס מתחילת 2009 שבה לרדוף את סוחר השלדים ירון ייני ואת חברת אפסווינג שבבעלותו.

היום (ג') הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה של עו"ד גיא גיסין, נאמן ג'ולקס, נגד רונן קריסטל, בעל השליטה בג'ולקס לשעבר שהואשם כי רוקן את החברה מנכסיה שלא כדין והוכרז בינתיים כפושט רגל, ונגד שורה של נושאי משרה בחברה שקרסה (לרבות רואי החשבון שלה, ליאון אורליצקי ושות', וכן עו"ד גיל לברון שהיה מעורב בהליך המכירה) וכן נגד ייני שמכר את השליטה בחברה לקריסטל - כאשר כעת טוען גיסין כי ייני שירת בעסקה רק את האינטרסים שלו ושל אפסווינג, והזניח את חובתו כלפי החברה שנמכרה.

גיסין תובע כי שורת הנתבעים הארוכה יפצו את קופת הפירוק של ג'ולקס בסכום הנזק שנגרם לחברה כתוצאה ממכירת השליטה לקריסטל - בסכום כולל של 38.9 מיליון שקל. אם יצליח גיסין להשיג כספים לקופת החברה, מי שייהנו מהם הם אלי אביטל ויונתן קולק (בנו של טדי קולק) - שהעמידו הלוואה לקריסטל לצורך רכישת השליטה בג'ולקס בשנת 2008.

ירון ייני צילום: בועז אופנהיים

סיפור קריסתה של ג'ולקס הביא לחקירה של רשות ני"ע שהבשילה בסוף 2009 לכתב אישום נגד קריסטל, בו נטען כי משך כ-4.5 מיליון שקל מחברת בת של ג'ולקס לצרכיו הפרטיים ללא אישורים של החברה וללא דיווח לדירקטוריון, מבלי ליידע איש בחברה. ההליך הפלילי בעניינו של קריסטל עדיין מתנהל, ובכל מקרה נראה כי הסיכוי שקרסיטל יישא בפיצוי לחברה קלוש מאוד.

כעת מרחיב גיסין את מעגל האחראים לקריסה, וטוען כי ייני, שהיה מורשה חתימה בחברה, היה חשוף להתנהלות חשודה של קריסטל ולא דיווח על כך. עוד טוען גיסין, כי הכספים עבור ייני במסגרת מכירת החברה יצאו מקופתה של ג'ולקס.

גיסין כותב כי "ייני זיהה את הסיכון הגבוה שבהעברת השליטה בחברה לקריסטל אולם בכדי לא לפגוע בתמורות שאפסווינג צפויה היתה לקבל בקשר עם העסקה והעסקאות הנלוות לה, לא עדכן בכך איש. הא ראיה לכך הינה דרישתו של ייני לקבל בטחונות להתחייבויות של קריסטל כלפי אפסווינג; הישארותו של ייני בדירקטוריון החברה למרות העברת השליטה; התעקשותו של ייני לשמור על זכויות החתימה בחברה על מנת לוודא כי יקבל את הכסף שקריסטל חייב לאפסווינג; והתפטרותו מתפקידו בחברה לאחר שאפסווינג קיבלה תמורה בסך 550 אלף שקל באופן סיבובי שמקורה בחשבונות החברה. בכל הנוגע לסיכון שחל על החברה, הפקיר ייני את החברה בידיו של קריסטל ובכך הפר את חובות האמון והזהירות שלו כנושא משרה בחברה. בנוסף, לא יכול להיות ספק, כי כבעלי השליטה בחברה, עובדות אלו מעידות על כך שאפסווינג וייני כאחד, ביצעו "מכירת שליטה חובלת" כהגדרתה בדין".