גופי הפנסיה יצטרכו לדווח על כל "תספורת" של 20 מיליון שקל ומעלה
מדובר גם על הלוואות פרטיות. כמו כן ידרשו הגופים המוסדיים לקבל מידע בדבר התנהלות עבר של בעל השליטה במצבים בהם חברה בשליטתו נקלעה לקשיים פיננסים
מסקנות ועדת אנדורן להסדרת שוק הסדרי החוב שפורסמו לפני פירוק הממשלה, כבר מתחילות לקרום עור וגידים. המפקחת על הביטוח דורית סלינגר פרסמה היום (א') חוזרים המיישמים חלק ממסקנות הועדה בראשה עמדה מנכ"לית משרד האוצר הפורשת יעל אנדורן. החלק הדרמטי של המסקנות דורש חקיקה ראשית ויהיה כפוף לאישור הכנסת.
- איגוד בתי ההשקעות ידון בהשלכות יישום המודל הצ'יליאני על הפנסיה
- פורשים לפנסיה יוכלו לנהל כספי פרישה בעצמם מעבר לקצבת הבסיס בקופת גמל פטורה ממס
- סלינגר פרסמה מדד איכות לחברות הביטוח: חברות הביטוח הקטנות בולטות לטובה
החוזרים החדשים עוסקים בשלושה נושאים – ראשית יידרשו גופי הפנסיה המעמידים אשראי לגופים עסקיים לדווח לממונה על שוק ההון על הסדרי חוב במסגרתם ויתור על חוב בסכום של למעלה מ-20 מיליון שקל. בנוסף, הגופים ידרשו להסדיר במדיניות אשראי ונהלים את תהליכי החיתום, הערכת הסיכון והמעקב אחר אשראי שהם מעמידים. כמו כן יידרשו הגופים לקבוע מגבלות כמותיות ביחס למתן הלוואות, לרבות מגבלות פנימיות על מתן אשראי ללווים בעלי רמות מינוף גבוהות מהמקובל במשק בו הם פועלים. לבסוף, בטרם יעמידו גופי פנסיה הלוואות לחברה בהיקף העולה על 50 מיליון שקל, עליהם יהיה לוודא שבידם מידע בדבר אשראי שנטל בעל השליטה בחברה למימון רכישת מניות שליטה בחברה שכנגדו שועבדו לפחות 5% ממניות החברה.
דורית סלינגר צילום: עמית שעל
כמו כן ידרשו הגופים המוסדיים לקבל מידע בדבר התנהלות עבר של בעל השליטה במצבים בהם חברה בשליטתו נקלעה לקשיים פיננסים. סלינגר, עם זאת, לא אוסרת על הגוף הפנסיוני להשקיע בחברה של בעל שליטה ששמט בעבר חוב או עשה "תספורת" למשקיעים, אלא רק להיות מודע לכך בעת קבלת החלטת ההשקעה.
ההסדרה המדוברת בעצם "חופפת" במידה לא מבוטלת למסקנות ועדת גולדשמידט, ועדה שמונתה על ידי משרד האוצר לבדוק את שוק ההלוואות הלא סחירות ומסקנותיה פורסמו באפריל אשתקד. כך למשל, בכל הנוגע לדיווח למפקחת על ויתור שביצע גוף מוסדי על חוב של למעלה מ-20 מיליון שקל, דיווח כזה רלוונטי בעיקר ביחס להלוואות פרטיות, שכן בכל הנוגע לשוק הסחיר (ויתור על חוב במסגרת סדרות אג"ח סחירות) כל ויתור ממילא מדווח בבורסה.
באשר למסקנות המרכזיות של אנדורן, הן עדיין מחכות כאמור לכנסת. המסקנה הבולטת ביותר נוגעת לשינוי חוק החברות באופן שיקבע כתנאי ברירת מחדל בחוק החברות לפיו חברה שלא עמדה בתשלום מי מחובותיה במועדן, תחשב כחדלת פירעון ותאפשר התנעת תהליכי חדלות פירעון מצד מחזיקי האג"ח (לקיחת השליטה מבעליה בהליך משפטי). כיום, אין ברירת מחדל כזו וגם חברות שלא עמדו בתשלום חוב בזמן ממשיכות להתנהל בשליטת בעל השליטה, כשבמקביל מתנהל משא ומתן מול מחזיקי האג"ח.
