רשות ני"ע ובעלי אג"ח מתנגדים להסדר החוב שהושג בסקורפיו

חברת הנדל"ן שבשליטת המיליארדר בני שטיינמץ הגישה ביום שישי האחרון בקשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב לאישור הסדר חוב של 240 מיליון שקל עם מחזיקי האג"ח לאחר שהגיעה להסכמות עם הנציגות. ל"כלכליסט" נודע כי למרות ההסכמה שהושגה אחרי מו"מ שנמשך שנה, חלק מהמחזיקים מתנגדים להסדר.

גם רשות ני"ע מתנגדת להסדר לאור סירובו של שטיינמץ להעניק הצהרת הון אישית. דרישת הרשות להצהרת הון נובעת מהעובדה שבמסגרת ההסדר התחייב שטיינמץ להעניק ערבות אישית של 160 מיליון שקל לטובת מחזיקי האג"ח. גם בהסדר החוב ברוזבאד דרשה הרשות מדודי ויסמן ושרגא בירן להגיש הצהרת הון כאשר רצו להעניק ערבות אישית לנושי החברה.

מתווה ההסדר שמציע שטיינמץ, שמגלם תספורת של 33%, כולל דחיית תשלומי הקרן עד לסוף 2019 והפחתת הריבית ל־2%.

בני שטיינמץ

כחלק מההסדר סקורפיו תחדל מלהיות חברה מדווחת לבורסה בת"א והאג"ח יהיו לא סחירות. מכאן נובעת המחלוקת בין שני סוגי המחזיקים: גופי פנסיה וגמל כמו הראל, מנורה וכלל שיושבים בנציגות ומבקשים לאשר את ההסדר; וקרנות השקעה לטווח קצר כמו מיטב דש, מגדל שוקי הון ושלושה משקיעים פרטיים שמתנגדים לו. הסיבה: קרנות ההשקעה לטווח הקצר יהיו מחויבות למכור את האג"ח בתוך שלושה חודשים מיום אישור ההסדר, לאור תקנות שאינן מאפשרות להן להחזיק באג"ח לא סחירות. בכך תימנע מהן היכולת ליהנות מהתאוששות החברה, אם תגיע.

עו"ד גיא גיסין, המייצג את המתנגדים, ביקש מהנאמן, הרמטיק, לכנס "אסיפת סוג" (אסיפת מחזיקים בעלי קשר משותף שמנוגד לשאר בעלי האג"ח) וכתב: "מחיקת האג"ח מהמסחר תפגע מן הסתם בכלל המחזיקים. עם זאת, משקיעים מוסדיים הנמנים עם תחום החיסכון ארוך הטווח, אמונים ורגילים לנהל השקעות פרטיות מהכספים המנוהלים על ידם. משכך, הפגיעה בהם כתוצאה ממחיקת האג"ח מהמסחר והפסקת הדיווחים מוגבלת ביותר, אם בכלל".