"אפל, עליבאבא ואמזון יאיימו בעתיד על הבנקים"

השנים הנוכחיות מאתגרות מבחינת התעשייה הפיננסית העולמית, שבאופן מסורתי ידועה ביציבותה ובהתנגדותה לחדשנות. בתוך זמן לא ארוך החלו לצוץ מגוון רחב של טכנולוגיות, סטארט־אפים ושירותים המאיימים על מוסדות פיננסיים רבים כמו בנקים גדולים, חברות אשראי וחברות ביטוח.

החברה הבולטת ביותר בתחום היא לנדינג קלאב שמקשרת דרך האינטרנט בין מלווים ללווים, אשר יצאה להנפקה בניו יורק בשנה שעברה ושווה כיום כ־7 מיליארד דולר. כמו כן, עשרות מהחברות הללו הן ישראליות ובהן Payoneer שפיתחה מערכת נוחה להעברת תשלומים, Behalf המספקת שירותי מימון לחברות קטנות ורבות אחרות.

"אנחנו נמצאים כיום בפתח תקופה שבה הטכנולוגיות הפיננסיות יכולות לשנות את כל שרשרת המזון שאנחנו מכירים בעולם הזה", אמר וורן מיד, שותף בכיר בפירמת רואי החשבון העולמית KPMG וראש תחום הפינטק (טכנולוגיות פיננסיות). בשיחה עם "כלכליסט" לרגל כנס הפינטק, שייערך ב־16 ביוני בשיתוף לאומי טק ו־KPMG סומך חייקין, חוזה מיד כי האיום למוסדות המסורתיים נשקף לא רק מצד סטארט־אפים המתמחים בתחום.

וורן מיד; תפקיד: שותף ב־KPMG וראש תחום הפינטק; תפקידים קודמים: יועץ למשרד האוצר הבריטי ולבנקים בממלכה המאוחדת דוגמת RBS ולוידס; השכלה: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת אקסטר, הכשרה כרואה חשבון; עוד משהו: ייעץ למוסדות יווניים וקפריסאיים שנפגעו מהמשבר בארצותיהם

בעתיד הלא רחוק שירותים של חברות דוגמת אמזון, אפל, עליבאבא ופייפאל יהוו איום ממשי על תעשיית הבנקאות שכיום הם הולכים איתה יד ביד", הוא מעריך. "הן ידאגו לא להתחרות ישירות בבנקים אלא להתמקד בתחומים שיהיו נוחים להם, כמו העברת תשלומים. במקומות שבהם לבנקים יש יתרון מובנה סביר להניח שהן יוותרו".

תחום האשראי לאנשים פרטיים היה עד לא מזמן נחלתם של בנקים וחברות אשראי, שנהנו משולי רווח גבוהים (ובישראל גם מעמלות לא קטנות). ואולם, התפתחות הפס הרחב והענן הביאה לפריחת שירותים חדשים המאפשרים העמדת הלוואות קטנות בתוך זמן קצר. "אני מאמין שטכנולוגיות ההלוואות בסגנון של Peer to Peer (מצב שבו האתר או השירות משמש מתווך בלבד בין המלווה ללווה - מ"א) הן מהאיומים הגדולים ביותר לבנקים כיום. היכולת לבנות מיזם כזה בעלות לא גבוהה, עם מעט בירוקרטיה בדרך, יכולה להשפיע באופן משמעותי על ליבת הפעילות הבנקאית".

מנגד, האיום הזה גם יכול להוות הזדמנות למערכת הבנקאית. "אמנם רוב הבנקים לא מתייחסים לאשראי מהיר כחלק מהבסיס העסקי שלהם, אך בנקים רבים בעולם החלו בשנים האחרונות לעבוד עם חברות כאלו. אנחנו רואים פעילות כזאת של ברקליס, למשל. בנקים שידעו לחבור עכשיו לשירותים אלה יוכלו להשיג דריסת רגל חשובה בעולם הפינטק".

למרות התהליך שמתאר מיד, הוא מזכיר שהפערים בין חברות הפינטק לבנקים ולחברות האשראי עדיין גדולים. "לנדינג קלאב מגלגלת הלוואות כיום בכ־10 מיליארד דולר", הוא אומר. "לארבעת הבנקים הגדולים בבריטניה יש אשראי של

כטריליון דולר. זוהי התחלה טובה מבחינת לנדינג קלאב, אבל כדי שהם יהוו איום של ממש הם צריכים לפעול בשוק עוד 5–4 שנים".

בצד הטכנולוגי אומר מיד כי יש הרבה מקום לשפר את אמצעי אבטחת המידע וההזדהות. "עדיין לא ראינו כניסה מסיבית של אמצעי זיהוי ביומטריים כמו טביעת אצבע, ואולי בעתיד אף שימוש בדופק הלב. החיבור למחשוב הלביש יכול ליצור חוויה חדשה לצרכני השירותים הפיננסיים. כמו כן, עדיין אין מספיק חברות שמציעות מחקר אשר מתבסס על ביג דאטה בנושאי השקעות".

KPMG מפעילה כיום מרכזים בכמה מוקדים בעולם, כולל תל אביב, שמנסים לקדם את הנושא. לצדם היא מחזיקה את קרן ההון סיכון KPMG קפיטל בהיקף של 100 מיליון דולר, שמשקיעה בחברות פינטק. "אנחנו מאוד פתוחים להשקעות בחברות מישראל אם הן מתאימות לצרכים שלנו", מציין מיד.