"מה זה משנה מה יהיה המחיר - כל שעה שאנו מדברים פה ישראל מפסידה מיליון וחצי שקל"

"אנחנו בעד מתווה הגז. הוא לא פשוט עבורנו אבל אנחנו בעדו. עיקר הגזירות הוטלו על דלק ונובל אבל נאלצנו לשלם מחירים לא פשוטים כדי להוציא מחירים סבירים. בתמר התשואה היום היא סביב 20%-21% וזו תשואה מקובלת וכל ספר מחקר יוכיח את זה". כך אמר ערן סער, מנכ"ל ישראמקו שמחזיקה ב-29% ממאגר הגז תמר, במסגרת פאנל על העידן הרגולטורי החדש בענף הגז בפסגת ת"א 100 של כלכליסט ופסגות.

סער הוסיף כי "התקרה של המחיר והעובדה שהוא צמוד למחיר הייצוא מטילה עלינו נטל מאוד לא פשוט. הבעיה העיקרית היא שמצאנו גז. אם היינו מוצאים נפט או כל סחורה אחרת אז אף אחד לא היה מדבר איתנו כי המחיר היה נקבע בשוק הסחורות בבורסה. אנחנו בשלוש השנים האחרונות ניסינו להביא משקיעים מהעולם לתגלית שמשון. נכשלנו בגדול. כולם שאלו אותנו מה יהיה אם ישנו לנו את התנאים כמו בששינסקי. אם הכאוס הזה יימשך גם המשקיעים הישראליים בסוף לא ישקיעו".

מימין ביני זומר, ערן סער, יוסי אבו ויגאל לנדאו צילום: נמרוד גליקמן

יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים, התייחס לתקרה (5.4 דולר) שנקבעה על מחיר הגז במתווה ואמר כי "יש פיקוח על מחירים בעולם. אם יש לנו מחיר גג זה כמו פיקוח על מחיר" . אבו התייחס גם לסוגיית הייצוא במתווה. "אנו מחויבים להציע ללקוחות במשק הישראלי חלופות למחיר הגז שאנו מוכרים להם. אחת זה מחיר ממוצע של המשק הישראלי. המדינה רצתה לכפות עלינו את החלופה הזאת כיוון שאם יכנסו מתחרות נוספות ותהיה תחרות זה ישפיע עלינו. אפשרות שנייה זה מחיר הנפט. אתם צריכים להבין שאם הוא יישאר במחיר הנוכחי אז מחיר הגז יהיה 5.2 דולר אבל אם עלויות האנרגיה בעולם יעלו אז מחיר הגז יעלה בהתאם".

אבו הוסיף כי "לא יכול להיות שמדברים פה על דיונים נסתרים מתחת לאדמה. התגליות התגלו בשנת 2010 היה מתווה של הממונה על ההגבלים העסקיים בשנת 2014 שיצא לשימוע ציבורי וחזר בו. כל יום היה בעיתון מה קורה בחדר. ועדיין יש מישהו מדבר על מתחת לאדמה".

לשאלה האם המתווה הנוכחי הוא טוב בעיניו ענה אבו כי "המתווה הנוכחי מייצר וודאות לרוכשים של תנין ותמר ולשחקנים נוספים שיגיעו לקדוח בישראל. כל משק גז טבעי בעולם מתחיל במונופול. תמיד יש את הראשון שמוצא. בואו נסתכל על ישראל מול קפריסין. אף יזם בינלאומי אמיתי לא בא לפה לקדוח. בקידוח שלנו בקפריסין זה היה שונה. מצאנו שם גז והממשלה הגיעה עם תנאים ברורים. המשקיעים הישראליים שילמו מחיר כבד יותר מנובל בגלל מסע הסתה באופן מבוקר. אם המתווה יעבור כל אזרח ירגיש בכיסו את התועלות במתווה. ההיסטוריה תרשום את היזמים כלא רק מי שהביאו עצמאות אנרגטית לישראל אלא כמי שעשו את ישראל כשחקנית אנרגיה בינלאומית. ההיסטוריה תשפוט האם החברות נהגו באחריות. כל חתולי הרחוב שצועקים עכשיו יירשמו בהיסטוריה כאלו שהסתכלו על הפריימריז של מחר בבוקר במקום טובת האזרח". 

ביני זומר, המנהל של נובל אנרג'י בישראל, טען כי "לא טעינו בשום דבר שעשינו ולא היה פה כישלון של המדינה. אני חושב שהציבור והפעילים החברתיים לא ידעו מה זה גז טבעי לפני הגילויים שלנו. יש פה חששות לגיטימיים של המדינה וצריך לבדוק אותם. המדינה אמרה אף אחד לא מגיע לפה לחפש גז. לכן הבטיחה מיסים נמוכים בכדי לעודד חברות לבוא להשקיע ובזכות זה באנו לפה והשקענו. חברת ביג'י עזבה את הארץ וניסתה לעניין חברות נוספות. רק אנחנו הגענו. גם רציו ניסתה להביא חברות הנה בשנת 2006 ואנחנו נכנסו. בשנת 2009 התגלית בתמר ובשנת 2010 התגלית בלוויתן. כולם ידעו מה קורה בתגליות. לבוא ולטעון שנכנסו ללוויתן זה טעות ורשלנות זה לא נכון. שמדברים על שינויים במתווה מדברים על תורידו את המחיר. ומה עם הדברים שאנחנו לא אהבנו?

יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו אמר "אנחנו בתור רציו לא היינו חלק מהמו"מ במתווה ואין לנו אחוזים בתמר. אבל אני חייב לציין כי יש חוסר הבנה אדיר על כל התעשייה. דיברו כאן על כל העלויות הבלתי נתפסות. ההחלטה היא של הגופים המממנים ולא של היזמים. אף אחד לא יממן 6 מיליארד דולר אם זה לא יהיה אטרקטיבי. במקום להמשיך מומנטום עם תגלית תמר, הלכו והכו בראש. העניין של ששינסקי היה שינוי כלל המשחק בדיעבד. אנשים שבאים מנורווגיה טקסס צרפת מסתכלים בחשדנות. זה התריע מאוד. גם הגבלת הייצוא הרתיעה. השוק הישראלי הוא קטן ולכן מגבלת הייצוא רק מסבכת ומקטינה את הייצוא. כל שעה שאנו מדברים פה מדינת ישראל מפסידה מיליון וחצי שקל. זה מיליארד שקל בחודש. זה בלתי נתפס לחלוטין. מה זה משנה מה יהיה המחיר".