בלעדי לכלכליסט
אנטרה ביו בדרך להנפקה בוול סטריט
מפתחת התרופות הישראלית מצטרפת לגל הביומד שכבר גייס מתחילת 2014 יותר ממיליארד דולר בנאסד"ק. תנסה לגייס עד 50 מיליון דולר לפי שווי של כ־150 מיליון דולר לפני הכסף. מורגן סטנלי צפוי להוביל את ההנפקה
גל הנפקות הביומד הישראלי ממשיך לצבור תאוצה. אנטרה ביו, החברה־הבת של די.אן.איי ביומד הקטנה (50%), הנסחרת לפי שווי של כ־36 מיליון שקל בלבד, נמצאת בדרך להנפקה בוול סטריט. ל"כלכליסט" נודע כי חתמי ההנפקה יהיו מורגן סטנלי, והיקפה צפוי לעמוד על 30–50 מיליון דולר לפי שווי של כ־150 מיליון דולר לפני הכסף. החברה כבר דיווחה על כוונתה להנפיק, אולם כעת נחשפים היקף הגיוס וזהות החתם. בניגוד למרבית הנפקות הביומד הישראליות שבוצעו עד כה בידי חתמים קטנים, מהווה השם מורגן סטנלי תו תקן מחייב.
- גלמד חתמה על הסכם שת"פ עם חברה המפתחת בדיקת דם לכבד שומני
- כיאזמה יוצאת להנפקה: צפויה לגייס 80-70 מיליון דולר
- "מנכ"ל חברת ביומד עובר בשנה אירועים שמספיקים לעשור"
שתי חברת הונפקו מתחילת השנה
בכך מצטרפת אנטרה ביו לשתי הנפקות ישראליות שכבר בוצעו השנה בתעשיית הביומד: צ'ק קאפ, יצרנית גלולת האבחון למחלות מעיים, ואנדוצ'ויס הישראלית־אמריקאית, שפיתחה אף היא מכשור רפואי לאיתור בעיות מעיים. בין החברות הנוספות שעתידות להנפיק נמצאות כיאזמה, שפיתחה תרופה להפרעות הורמונליות ועדכנה ביום שלישי את תשקיף המדף שלה לקראת ההנפקה, וסול ג'ל של מורי ארקין, המפתחת תרופות לבעיות עור, שצפויה אף היא לבצע הנפקה בחודשים הקרובים. הטכנולוגיה של אנטרה ביו מעכבת פירוק של מולקולות המרכיבות תרופות מסוימות במערכת העיכול, ובכך מאפשרת ספיגה שלהן למחזור הדם דרך מערכת העיכול.
אם בוחנים את כל ההנפקות הישראליות מתחילת 2014, הרי ש־12 חברות מהתעשייה הזו כבר השלימו הנפקות ראשוניות, לעומת שמונה חברות מתעשיות אחרות — רוב מכריע לתחום הביומד. תעשיית הביומד הישראלית השלימה גיוסים בהיקף העולה על מיליארד דולר (כולל גיוסים משניים). המגייסת הבולטת היא קייט פארמה של אריה בלדגרין, שביצעה כבר הנפקה משנית, בדומה לפואמקיס שהשלימה אף היא הנפקה משנית בתוך פחות משנה מיום ההנפקה הראשון. גם נוירודרם וגלמד כבר פרסמו תשקיפים לקראת הנפקה משנית. היקף הגיוסים של חברות הביומד הישראליות מתחילת 2014, שכולל גם הנפקות של חברות ישראליות שביצעו רישום כפול בארה"ב, כמו ביוליין ורדהיל, מגיע ליותר ממיליארד דולר.
רן נוסבאום, שותף בקרן פונטיפקס, המשקיעה בחברות ביומד רבות: "מדובר בהנפקות בעיקר מתחום התרופות, והסיבה לכך היא שחברות מתחומים אחרים — כמו התעשייה — לא יכולות ללכת לנאסד"ק. המדע הישראלי מוצלח מאוד, והעולם מכיר בזה ונמשך לזה. אין פה איזה סוד גדול. יש בארה"ב תיאבון גדול מאוד לחברות ביוטק, לאו דווקא מישראל, כך שהחברות הישראליות רוכבות על הגל".
שווי אנטרה צפוי לעלות על שווי החברה־האם
אנטרה עצמה כבר חשפה בסוף 2014 שהיא מתעתדת להנפיק בוול סטריט במהלך 2015, ואף כתבה במרץ האחרון כי היא מקדמת טרום הנפקתה גיוס בהיקף קטן של כ־2.5 מיליון דולר. אולם היקף ההנפקה האדיר צפוי לתרום רבות לשווי של די.אן.איי ביומד הקטנה, מאחר שגם אם תדולל — אם אכן תצא ההנפקה לפועל — אחזקתה באנטרה צפויה להיות שווה יותר משווייה של כל די.אן.איי עצמה.
אנטרה ביו הוקמה ב־2010 בידי המנכ"ל פיליפ שוורץ, בשיתוף עם אורמד — חברה ישראלית נוספת העוסקת בפיתוח אינסולין בבליעה — ועם די.אן.איי ביומד. בראש די.אן.איי ביומד עומד היו"ר, זאב ברונפלד, שכיהן בעברו כיו"ר פרוטליקס. ברונפלד אף מחזיק ב־17% ממניותיה. מנכ"ל די.אן.איי ביומד הוא יונתן מלכה. בתחילת 2014 השלימה החברה גיוס של 6 מיליון דולר לפי שווי של כ־22.5 מיליון דולר לפני הכסף. בין המחזיקים במניות אנטרה ביו מלבד די.אן.איי נמצאים גם קרן סנטיליון (10%), המנכ"ל פיליפ שוורץ (9%) ומשקיעים פרטיים נוספים.
פוטנציאל שוק של 1–3 מיליארד דולר בשנה
אנטרה מפתחת שתי תרופות המבוססות על הורמון יותרת התריס, כאשר אחת ההתוויות היא לאוסטיאופורוזיס והשנייה לטיפול בתת־פעילות של בלוטת יותרת התריס. למעשה, אנטרה היא חברת טכנולוגיית העברת תרופות, והחומר הפעיל בתרופה שלה, PTH, כבר הוכח כיעיל בעיכוב אוסטיאופורוזיס. כיום ניתן PTH בעיקר בזריקות, בעוד הטיפול שמפתחת אנטרה הוא אוראלי, בדומה למה שאורמד מנסה לעשות עם אינסולין. פוטנציאל השוק לתרופה עומד על 1–3 מיליארד דולר בשנה, מתוך השוק הכולל של תרופות לאוסטיאופורוזיס העומד על 15 מיליארד דולר בשנה. מספר הלוקים במחלה בעולם מוערך ב־350 מיליון איש. בעבר ניסו כמה חברות לפתח PTH אוראלי אך כשלו בניסויים קליניים, ובהן נוברטיס, GSK ואליי לילי.
התוויית האוסטיאופורוזיס היא המתקדמת פחות מבין ההתוויות. ברבעון הרביעי צפוי להתחיל ניסוי בשלב 2a שיימשך כשישה חודשים, והניסוי בשלב 2, שיימשך כ־24 חודשים, יחל ברבעון השני של 2016, ואז תחל החברה לחפש שותף להמשך פיתוח התרופה.
בהתוויה של תת־פעילות בלוטת יותרת התריס, גודל השוק הפוטנציאלי הוא 300–500 מיליון דולר בשנה, ומספר החולים בעולם נאמד ב־180 אלף. לכן, אם הניסוי בתרופה יצלח, היא תשווק כבעלת מעמד של תרופת יתום. בחודשים הקרובים החברה צפויה להציג את נתוני שלב 2a בתרופה, הניסוי בשלב 3 צפוי להתחיל ב־2016 — אם הכל יסתיים כשורה.
הנפקתה של אנטרה ביו תלויה, למעשה, בהצלחה בניסוי הקליני שאותו היא מבצעת כעת בהתוויה זו. אם הניסוי יצליח החברה תונפק, ואם היא תיכשל, חלומות ההנפקה ייגנזו. המתחרה העיקרית להתוויה זו היא NPS, בעלת התרופה Natpara, והתרופה שלה צפויה להגיע לשוק כבר השנה עם מכירות שאמורות להגיע על פי הערכות ל־50 מיליון דולר. שייר רכשה את NPS תמורת 5.2 מיליארד דולר בתחילת השנה.
אנטרה צפויה לרשום הפסדים עד שנת 2020
בחודש מרץ האחרון פורסמה מצגת של אנטרה ביו, ובה העריכה חברת הייעוץ גיזה זינגר אבן כי החברה תחל לרשום הכנסות ב־2018, בהיקף של 88 מיליון דולר בהתוויית של תת־פעילות בלוטת התריס. היקף ההכנסות צפוי לגדול ל־219 מיליון דולר ב־2019, וב־2020 — אז תצטרף התוויית האוסטיאופורוזיס — ההכנסות כבר יגיעו ל־458 מיליון דולר. שווי הפעילות של אנטרה הוערך בידי גיזה זינגר אבן ב־72 מיליון דולר, על רקע העובדה שהחברה צפויה לרשום עד 2020 הפסדים בהיקף של כ־160 מיליון דולר. המודל של גיזה לא הביא בחשבון את העובדה שאנטרה עשויה לפעול למציאת שותף שיווק בהתוויית האוסטיאופורוזיס, כך שהוצאות השיווק הגבוהות לא ייפלו עליה — דבר שיצמק באופן מהותי את ההפסדים. בנוסף פורסמה הערכת שווי של וריאנס, שהעריכה את אחזקותיה של די.אן.איי באנטרה ב־16.4 מיליון דולר — הערכה שנגזרה מהערכת השווי של גיזה זינגר אבן.