סלינגר פרסמה מגבלות לשכר היו"רים בגופים מוסדיים

על פי ההוראות, ועדת התגמול של הגוף המוסדי תקבע "מקדם הכפלה" מרבי אשר על פיו ישולם השכר. בקביעת "מקדם ההכפלה", ועדת התגמול תתחשב בשיעור המשרה של יו"ר הדירקטוריון ובהיקף נכסי הגוף המוסדי, אופי ומורכבות פעילותו. ההוראות מחייבות את פרסום "מקדם ההכפלה" באתר האינטרנט של הגוף המוסדי כחלק מעיקרי מדיניות התגמול.

פרסום ההוראות של סלינגר הוא חלק ממהלך משותף של אגף שוק ההון באוצר יחד עם הפיקוח על הבנקים שקובע כי תגמול של ראשי דירקטוריונים בגופם פיננסים יהיה קבוע. כלומר, התגמול לא יכלול בונוסים כולל מניות ואופציות, ולכן, לא יהיה תלוי בביצועי הגוף המוסדי.

מטרת המהלך היא להגביר את אפקטיביות עבודת הפיקוח והבקרה של הדירקטוריון ולחזק את עצמאותו. בעוד סלינגר קובעת כי שכר היו"ר בגוף מוסדי יקבע על פי מקדם הכפלה אותו תקבע ועדת התגמול, זקן חזר בו מכוונתו הראשונית ובטיוטה העדכנית שלו הוא הוריד את מקדם הכפלה שקבע תחילה.

בטיוטה הקודמת קבע זקן מקדם הצמדה שישדרג את שכרו של יו"ר הבנק. הנוסחה קבעה ששכר יו"ר יכול להיות עד פי 4 מהתגמול שמקבל דירקטור חיצוני מומחה. אם דירקטור חיצוני מומחה מקבל 127 אלף שקל בשנה, יו"ר הדירקטוריון היה מקבל לפי הנוסחה שנגנזה תגמול שנתי קבוע של עד 508 אלף שקל.

שכרם של דירקטורים כולל גם תגמול על מספר הישיבות שבהן השתתפו, וגם ביחס לכך הטיוטה הקודמת אפשרה שדרוג לשכר היו"ר וקבעה מקדם של עד פי 2: כלומר, אם הגמול על השתתפות בישיבה של דירקטור חיצוני מומחה עומד על 4,880 שקל, היו"ר יכול היה לקבל 9,760 שקל לישיבה לכל היותר. ביטול מקדמי ההכפלה משאיר את זקן לדרוש דרישות אמורפיות יותר שכן הטיוטה העדכנית דורשת מהבנקים לקבוע את שכר היו"ר לפי גודל הבנק, שכרם של הדירקטורים ושיקולים ערכיים כפי שעלו בדרישות בנק ישראל בעבר.

"ההוראות יחזקו את הממשל התאגידי בגופים מוסדיים המנהלים כספי ציבור, ויתרמו לקיומם של הסדרי התגמול נאותים לבעלי תפקידים מרכזיים העולים בקנה אחד עם תפקידם", ציינה סלינגר עם פרסום ההוראה היום.

תלוש שכר. אילוסטרציה צילום: גלעד קוולרצ'יק