4 איתותים ששולח בנק ישראל לשוק ההון
דו"ח היציבות שפרסם אתמול הבנק המרכזי הוא סוג של בומרנג למדיניות שלו. הריבית האפסית מתדלקת את שוקי המניות, משבשת את תמחור האג"ח ויותר מהכל, מעוררת תהיות על היום שאחרי עליית הריבית
אם דו"ח היציבות של בנק ישראל לא היה נכתב בידי הבנק שקובע את הריבית במשק, הוא יכול היה להיות אצבע מאשימה נגדו על סביבת הריבית האפסית. יותר מהכל מצביע הדו"ח על מה שעומד מבחינת הבנק על כפות המאזניים: אינפלציה, השפעה עולמית, עוצמת השקל ורמות היצוא מצד אחד, ולמולן שוק דיור רותח, מחירי מניות ותמחור מסוכן באג"ח. בינתיים יעדי האינפלציה והמחויבות ליצוא חזקים יותר בשיקוליו של בנק ישראל, אבל בדו"ח היציבות הפיננסית שלו הוא שוטח גם איתותים מסוכנים למשק.
- כצפוי: הריבית לחודש אוגוסט תישאר על כנה ברמה של 0.1%
- האוצר: השמרנות של בנק ישראל קברה את חוק נתוני האשראי
- המשקיעים מצפים שהאופציה של הורדת ריבית תחזור לשולחנה של פלוג
1. השוק כבר עולה יותר מדי זמן, והוא לא זול
"האפיזודה הנוכחית בשוק המניות ארוכה יחסית לתקופות הגאות בעבר", כותבים במחלקת המחקר של בנק ישראל. במילים אחרות, בנק ישראל מציין שעלייה הרצופה של שוק המניות משנת 2009 נראית ארוכה, ארוכה מדי.
אחת ההשפעות המהותיות ביותר שיש לריבית נמוכה היא על שוק ההון ועל האג"ח והמניות. בעוד ת"א 25 שבר שיאים מספר פעמים במהלך השנה ונסחר ברמות גבוהות, בבנק ישראל יודעים שהריבית הנמוכה היא שמתדלקת לא מעט מהשיאים המרשימים שהבורסה חוגגת לאחרונה, ושולחים פעם נוספת אזהרות ממשיות על מחירים גבוהים ומנופחים, שעטופות במילים ממלכתיות וזהירות. איך הריבית הנמוכה מעלה את מחירי המניות? מאחר שהריבית הנמוכה מקשה על משקיעים לקבל תשואות נאות, אלה עולים בסולם של רמות הסיכון כדי לנסות למצוא עדיין, גם בסביבה כזו, ריבית סבירה, ולכן יותר ויותר משקיעים קונים נכסים מסוכנים יותר (מניות) דבר שמעלה את מחיריהן.
קרנית פלוג צילום: צפריר אביוב
יש פה כמובן גם אפקט של כדור שלג: ככל שהסנטימנט הוא חיובי, יותר ויותר משקיעים מצטרפים אליו ומעלים בכך עוד יותר את מחירי המניות.
"הדו"ח הזה מראה עד כמה המצב של בנק ישראל מסובך", אומר דודי רזניק, מנהל מחקר מאקרו בלאומי שוקי הון. "מצד אחד סביבת הריבית הנמוכה היא תופעה עולמית רחבה, ולכן לא הכל בידיים של הבנק, ומצד שני הוא מפרט על ההשלכות של הריבית הנמוכה".
במחלקת המחקר של הבנק כותבים עוד משפט מעניין, שמהווה איתות ברור לרמות הגבוהות בשוק: "מכפיל הרווח הנקי (שווי שוק חלקי הרווח — ת"ו) אמנם ירד בשנה האחרונה, אך נותר מעל הממוצע ארוך הטווח שלו". במילים אחרות, שווי השוק של החברות גבוה מאוד ביחס לרווח שלהם. בבנק המרכזי מסתייגים מעט ומוסיפים כי "על רקע התמדה בסביבת הריבית האפסית, קשה להסיק בוודאות כי שוק המניות בישראל מתומחר גבוה מדי".
2. תמחור איגרות החוב מתעלם מסיכונים
השפעה נוספת ודומה של הריבית האפסית היא בשוק החוב, ובעיקר באג"ח הקונצרני, שלגביו כותב בנק ישראל כי השוק סובל מתמחור חסר של הסיכונים שבאיגרות החוב הללו. בדו"ח סוקרים את הירידה במרווח בשוק האג"ח (כלומר את המרווח בתשואה בין האג"ח הממשלתיות לאג"ח הקונצרניות), וכותבים כי "הירידה מחזקת את החשש מתמחור חסר של סיכונים". לא חדש שבנק ישראל חושב כך, ואזהרות דומות הוא העלה כבר בדו"ח הפיננסי הראשון שפרסם לפני שנה.
יתרה מכך, המרווח של תל בונד־20 מול האג"ח הממשלתיות דווקא עלה מעט בתקופה האחרונה לרמה של כ־1.6%, בהשוואה למרווח ממוצע של 1% בשנה שעברה. אך המרווחים עדיין נמוכים ברמה היסטורית, ובמיוחד בהשוואה לאלה שהיו ערב המשבר — אז הם עמדו על 2.5%–3%, ולכן גורמים לבנק ישראל לחזור על אזהרותיו.
3. העלאת הריבית עלולה להיות כואבת
במרץ 2014, כשהריבית עוד עמדה על 0.75%, אמר יו"ר בנק לאומי דוד ברודט שהיציאה מריבית אפסית תהיה כואבת למשקי הבית וכינה את המצב התמכרות לשער ריבית נמוך. יולי 2015, וריבית אף נמוכה יותר שעומדת על 0.1%, ובבנק ישראל מדליקים עוד נורה אדומה למשק כולו — נקודה שנוגעת ליום שבו הריבית האפסית תתחיל לעלות. אם הריבית הנמוכה מתדלקת את שוקי המניות, מה יקרה כשזו תעלה? האם שוקי המניות יצנחו בחדות?
"עדיין קיים החשש מתהליך היציאה מהמדיניות המוניטרית המרחיבה מאוד. תהליך כזה עלול להביא לפגיעה בכלכלת ישראל, הן באמצעות שוקי ההון והן בפגיעה בייצוא, עקב ירידה בצמיחה ובביקושים. המשבר עלול להתעצם בעקבות הנזילות הנמוכה בשווקים והרגולציה שהביאה לירידה בכוחם של עושי השוק".
בבנק ישראל מציינים כי הם חוששים מתהליך היציאה מסביבת הריבית האפסית ומהמדיניות המוניטרית המרחיבה — קרי, ההרחבות הכמותיות. כך, למשל, מזהירים בבנק ישראל לגבי מה שיקרה כאשר התשואות על אג"ח ממשלתיות יעלו. עליית תשואות עתידית כזאת תשפיע בעיקר על הבנקים ועל מוסדות פיננסיים נוספים, שכן היא תוביל לירידה בשווי הנכסים המוחזקים בתיקי הנוסטרו של גופים אלה. מי שתוהה עד כמה היציאה ההדרגתית והמבוקרת חשובה ומשמעותית, יכול להיזכר באותו רמז של פלוג בחודש שעבר על כך שהריבית תעלה כבר ב־2016 — הערכה שהשוק טרם תמחר.
4. שימו לב לסין ולנפט
במסגרת פירוט הסיכונים, מקדישים בבנק ישראל מספר פסקאות לדרמה שמתחוללת במסחר בסין בחודש האחרון: "הסיכון הנשקף ליציבות הכלכלית העולמית מצד סין עלה בתקופה הנסקרת". בהמשך כותבים כלכלני הבנק: "כלכלת סין היא בעלת משמעות גלובלית, ואם יפרוץ משבר, הוא ישפיע גם על ישראל". אך הם מסייגים כי "ההערכה הרווחת היא שממשלת סין תצליח לאזן את הכלכלה".
בנוגע למחירי הנפט כותבים בבנק ישראל: "לאחר שנים רבות, שבהן התמקדו החששות בעליית מחירי הנפט שתפגע בצמיחה העולמית, נראה כי עתה הסיכון המרכזי הוא דווקא המשך ירידת המחירים".
