ראיון כלכליסט
מנכ"ל בזן: "מדינת ישראל לא יכולה לחיות רק על הייטק"
לאחר שנתיים בתפקיד הפך אריק יערי למנכ"ל השלישי הפורש מבזן בתוך ארבע שנים. בראיון ל"כלכליסט" הוא מסביר איך שיקם את הנזילות, מתריע מפני מחסור בגז והולך לקראת סטארט־אפ חדש המשלב סייבר ופארמה
כשעומדים על הדשא הירוק בבתי הזיקוק בחיפה ומסתכלים אל עבר הרי הגליל, כמעט אפשר לשכוח שמאחור ניצב אחד המפעלים המזהמים ביותר בישראל. "גם אני הייתי רוצה שיהיו פה עצי קוקוס וציפורים מצייצות, אבל המציאות היא אחרת", אומר בראיון ל"כלכליסט" אריק יערי, מנכ"ל בזן (בתי זיקוק חיפה), שהודיע אתמול על פרישתו לאחר כהונה של שנתיים בתפקיד. יערי, שיעזוב את החברה עד תום השנה, יהיה למנכ"ל השלישי הפורש מבזן בתוך ארבע שנים, לאחר עזיבתם של ישר בן מרדכי במרץ 2011 ופנחס בוכריס בפברואר 2013.
- בזן הרוויחה 77 מיליון דולר ברבעון; יערי ימשיך עד סוף השנה
- בנק לאומי מכר 5.2% מהחברה לישראל ב-500 מיליון שקל
- עידן עופר מציג: מט בשלושה מהלכים
בזן סבלה ממשבר נזילות בעקבות השקעות רבות שהופנו לשיפור מתקניה. לכך התווספו הפסדים מתמשכים נוכח ירידה במרווחי הזיקוק, שהם הפער בין חומרי הגלם שהיא רוכשת לבין התזקיקים שהיא מייצרת. יערי הצליח לייצב את החברה ובתוך כך להתמודד עם משבר תודעתי חמור, שמקורו בפרסום של נתוני תחלואת סרטן עודפת בילדים באזור חיפה בידי משרד הבריאות באפריל האחרון. באופן כמעט בלתי נתפס שבוע לאחר מכן התבררו הנתונים כשגויים.
קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
מצבה של החברה השתפר גם באמצעות תוכנית ייעול של יערי. זו תרמה 100 מיליון דולר לרווח השנתי של בזן ב־2014 וכללה שיפור של תהליכי הייצור והפחתה של ההוצאות הקבועות. ואולם, עיקר השיפור ברווחיות של בזן מיוחס לירידה במחיר הנפט בעולם. מרווחי הזיקוק שלה זינקו מ־4.2 דולר לחבית ברבעון השני של 2013 ל־10 דולר לחבית ברבעון השני של 2015.
באוקטובר 2013 ביצע יערי (63) מהלך נוסף לשיפור הנזילות — הנפקת זכויות מוצלחת של 150 מיליון דולר. בעלי השליטה בחברה, החברה לישראל (37%) ופטרוכימיים (20%), השתתפו בהנפקה לפי חלקם היחסי והזרימו 100 מיליון דולר.
קצת לפני שנכנס יערי לתפקיד המנכ"ל ברבעון השני של 2013 דיווחה החברה על הפסד של 60 מיליון דולר. ברבעון השני של 2015 כבר הציגה החברה רווח נקי של 116 מיליון דולר. מנייתה הספיקה לקרוס ב־20% ולעלות מאז באותו השיעור (נותרה ללא שינוי מאז יולי 2013) לשווי של 5 מיליארד שקל.
"הגעתי לבזן לאחר תקופה שבה התמקדה בהשקעות מסיביות — במתקן הזיקוק החדיש מידן, באיכות הסביבה ובבטיחות. אלה הסתיימו בהצלחה, אבל המצב הכספי לא היה טוב ובאוקטובר 2013 הגענו לנקודה שאני מכנה נקודת משבר החוב".
איך התמודדת עם המשבר?
"כבר ברבעון הרביעי של 2013 הצבנו תוכנית שכללה שלושה מהלכים. הראשון, הנפקת זכויות של 150 מיליון דולר, נועד לפני הכל לשפר את הנזילות של החברה; הצעד השני הוא תוכנית התייעלות מול הבנקים והמוסדות הפיננסיים; ובשלישי — והחשוב ביותר — פעלנו לשיפור הרווח של החברה. השקנו תוכנית לייעול תפעולי שתרמה יותר מ־100 מיליון דולר ב־2014. היא סידרה את בסיס הרווחיות של בזן. במקביל גייסנו הרבה מוחות טובים לקבוצה. בניגוד למה שנהוג לחשוב, תוכנית התייעלות היא לא פיטורי עובדים, בטח לא בתשלובת תעשייתית גדולה כמו בזן. המטרה שלנו היתה להפיק יותר מכל דולר של הוצאה או השקעה. והצלחנו".
מה בדיוק עשיתם?
"למשל, גזים שנוצרו בתהליך וקודם הלכו לשריפה הפכו למקור לחומרי גלם, וכך נחסך לא מעט כסף. יש עוד הרבה דוגמאות בתחום התפעולי התעשייתי, וגם בצי הספנות צומצמו האובדנים שלנו בכמעט 0.5%, שמשמעותו חיסכון של עשרות מיליוני דולרים בשנה".
חוזר להתעסק בתרופות
יערי הוא איש של תעשייה. הוא הגיע לבזן לאחר כהונה רבת־שנים בענקית הגנריקה טבע ונחשב לאחד הישראלים הבכירים בשורותיה. בתפקידו האחרון שימש כסמנכ"ל בכיר וכחבר הנהלת טבע. לפני כן, בשנים 2009–2012, היה ראש מערך המוצרים הגנריים, ובשנים 2002–2009 כיהן כסמנכ"ל חטיבת חומרי הגלם הפעילים הגלובלית של טבע.
כבר כשהגיע לבזן ידע שכהונתו בה תהיה קצרה. אחרי שנה בתפקיד הוא הודיע על כוונתו לפרוש, אולם המשיך לשנה נוספת בעקבות בקשה מיו"ר הדירקטוריון דאז דיוויד פדרמן. יערי יעזוב את בזן עם עלות שכר של 4.3 מיליון שקל ב־2014, שכללה שכר בסיס של 3.1 ואופציות בשווי 1.2 מיליון שקל.
אחרי שפרשת מטבע, מה משך אותך לחזור לתעשייה, ודווקא לבזן?
"קבוצת בזן היא התשלובת התעשייתית הכי גדולה בארץ, ורציתי להמשיך לתרום לתעשייה בישראל. היו לי הרבה הזדמנויות מחוץ לישראל, אבל הלכתי על זה ואני לא מצטער".
לפני שנה הודעת על פרישה ובסוף נשארת שנה נוספת. מה קרה שם?
"פדרמן ביקש, וזה עבד לטובת כולם. נראה שלא הייתי מספיק נחוש לעזוב אחרי שנה. היום אני מרגיש שבזן הולכת לתקופה חדשה. אנחנו בשוק של אנרגיה משתנה. הגז הטבעי שאנו משתמשים בו חוסך לנו הרבה כסף וזיהום אוויר, אבל גם מהווה איום על בית הזיקוק. העובדה שברבעונים האחרונים ייצבנו את המצב הפיננסי והתוצאות הטובות מאפשרים לנו להתמודד עם זה".
יערי יכהן בתפקידו עד תום השנה או עד למציאת מחליף בוועדת האיתור שמינה דירקטוריון בזן. בתוך כך הוא עמל על הקמת סטארט־אפ בתחום הסייבר לחברות פארמה. בימים אלה הוא מקים עם שני שותפים חברה שתתמחה בשמירת נתונים לחברות תרופות. "הם באו אליי בגלל הניסיון שלי בענף התרופות", הוא הסביר. "הרעיון העסקי הוא שמירת נתונים של חברות פארמה, שאמינות המידע חשובה להן מאוד".
יש עוד תכנונים בקנה?
"אני עומד להשתלב בעזרה לעסקים חברתיים דרך גוף של יוצאי תעשיית ההייטק הישראלית, IVN, שהצטרפתי להנהלה שלו. במאי האחרון הצטרפתי גם לדירקטוריון כלל ביוטכנולוגיה. כבר אין אנשים כמוני בתעשייה ואשמח לחלוק את הניסיון שצברתי לאורך השנים. למרבה הצער, הדור הקודם של התעשיינים כבר הלך והתעשייה בישראל היום לוקה בחסר. בהייטק יש הרבה מאוד שכל, אבל מעט תעשייה".
איך היה הקשר שלך עם פדרמן?
"קשר טוב, מכבד. התייעצנו הרבה. הוא היה יו"ר פעיל מאוד וההסדר שהתמודד עמו בפטרוכימיים לא הורגש בבזן".
מלחמה על התדמית
ב־2014 נאלצה בזן להתמודד עם ביקורת ציבורית חריפה מצד ארגוני איכות סביבה ותושבי אזור חיפה. עם פרסום הדו"ח השגוי של משרד הבריאות מיהר ראש עיריית חיפה יונה יהב להוציא צו מינהלי להפסקת הפעילות של בזן, ואף שלח משאיות של העירייה לחסום את הגישה למפעל. בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה פסל את הצו של יהב, אולם הנזק התדמיתי של בזן רק גדל.
הביקורת כלפי בזן מוטעית?
"נוח מאוד לפנות לתעשייה, אבל הגורם העיקרי לזיהום בארץ הוא התחבורה, ולא התעשייה. עכשיו העירייה מנסה להוביל, בניגוד לסיכומים, העלאת ארנונה לתעשייה, והופכת אותה לאויב. זה לא נכון. התעשייה היא לא המזהם הגדול ביותר, היא הגורם המנוטר ביותר, והיא משקיעה רבות למניעת זיהום. בבזן השקענו 1.2 מיליארד שקל בהקטנת הזיהום".
ועדיין המפעל הזה הוא יצרן זיהום אוויר לא קטן.
"הלוואי שהיינו יכולים להסתדר בלי זה, גם אני מעדיף שיהיה דשא במקומו, אבל בלי נפט לא נוכל להתקיים. למפעל יש חשיבות אסטרטגית ביטחונית. מה תעשה ישראל בלי נפט במקרה של מלחמה? איך היא תטיס מטוסים?".
האם העתקת המפעל לאזור אחר היא תרחיש אפשרי?
"להעביר את המפעל משמעו לסגור אותו ולהעביר את הייצור לסעודיה או לאיראן. אני לא חושב שאנו רוצים בכך. נגיד שאומרים 'תעתיקו את זה', העתקה של בית זיקוק ממקום למקום מסתכמת ב־6 מיליארד דולר, ומישהו צריך לשלם. ולאן להעתיק את זה? בית זיקוק חייב להיות ממוקם ליד הים או לאורך נהר. בווינה למשל בית הזיקוק הוא בתוך העיר, על הנמל. כך גם בערים רוטרדם ואנטוורפן".
יערי מדגיש את חשיבותו של נושא אחר — התעסוקה. "אזור התעשייה הזה מפרנס המון אנשים, אף לא אחד בשכר מינימום. זה מאפשר לילדים ללמוד בבתי ספר, ללכת לאוניברסיטאות ולחיות ברמת חיים גבוהה. ראיתי את ההבדל בין מקומות שרוצים תעשייה לבין מקומות שלא רוצים. באיטליה למשל לא אוהבים תעשייה, מפעלים נסגרו והפכו לסופרמרקטים. אחרי שלוש שנים נסגרו הרשתות והאנשים אינם. זה עצוב. הרתך, המסגר, המכונאי — אסור להתעלם מהם. אי אפשר לחיות רק מאפליקציות. ישראל לא יכולה לחיות רק על הייטק".
בזן היא לקוחה גדולה של גז ממאגר תמר, שנייה רק לחברת החשמל. ב־2013 החל הגז מתמר לזרום במתקני הזיקוק של בזן והביא לשיפור ברווחיות שלה ולירידה ניכרת של 85% בפליטות הגופרית הדו־חמצנית.
כלקוח גדול של תמר מה דעתך על המתווה לפירוק מונופול הגז?
"הדבר הכי חשוב הוא זמינות הגז. כלקוח אני לא רוצה לקבל הודעה מהספק על קיצוץ בכמויות. אם זמינות הגז מתמר תיפגע, הנזק הסביבתי והכלכלי יהיה גדול יותר מהנזק שנוצר במלחמה. איכות האוויר שלנו תרד מאוד, מאזן התשלומים ייפגע, מפעלי תעשייה עלולים להיסגר והעלות לצרכן הישראלי תעלה. עד עכשיו אנו מדממים בעקבות אי־אספקת הגז המצרי. אם חלילה יתווסף לזה תסריט של עליית מחירי הנפט לרמות שהיו פה לפני שנה — התוצאה לא תהיה טובה לנו. אני לא בצד של בנימין נתניהו מבחינה פוליטית, אבל טוב עשה כשקיבל החלטה. לשם כך יש ממשלה".
ומה בנוגע למחיר הגז?
"ודאי שהייתי רוצה שהמחיר יהיה נמוך ככל הניתן, אבל עליו להבטיח יתירות וזמינות. אם בית הזיקוק הזה יעמוד ולו יום אחד בלי גז, העלות תהיה גבוהה. המתווה, כפי שהוא מוצע כרגע, טוב יותר מהיעדר החלטה".
להיטרף או לטרוף
כבכיר לשעבא בטבע התבקש יערי להתייחס לעסקה שבה רכשה טבע את החטיבה הגנרית של אלרגן תמורת 40.5 מיליארד דולר. "יש שאלה של להיטרף או לטרוף. התעשייה הזאת עוברת לא מעט מיזוגים ואני מניח שהדילמה הזאת עמדה לפני הדירקטוריון. הלקוחות הגדולים בשוק האמריקאי התמזגו וזה גורם לתגובת שרשרת".
האם זה מהלך טוב?
"הוא היה נחוץ בצורה כזו או אחרת. בעולם אידיאלי טבע היתה ממציאה חמש תרופות מצילות חיי אדם, אבל זה לא קרה. אחת השאלות במיזוג עם אלרגן היא אם טבע תשכיל לשמור על הישראליות, לא במובן הסימבולי, אלא כמעסיקה של אלפי אנשים".