משק כנפי המשבר בסין מטלטל את הכלכלה העולמית

הבהלה בשווקים בשבוע האחרון היא תוצאה של שלוש התרחשויות מרכזיות וכמה שוליות יותר. ראשית, הימשכות הנפילה של המדד המרכזי בבורסת שנגחאי, שירד השבוע בפעם השנייה השנה אל מתחת ל־3,600 נקודות, אותתה שוב שהתערבות הממשלה המקומית לא מצליחה לעצור את המגמה השלילית. ההאטה הכללית במשק הסיני חוררה את בועת המניות, אף שהחשיפה של משקיעים זרים לבורסה הסינית קטנה יחסית ונעה סביב 1.5% בלבד. המשקיעים הזרים צמצמו את אחזקתם במניות סיניות ב־28% בחודש האחרון. "חוסר הוודאות בנוגע לצמיחה בסין הוא הסיבה המרכזית לתנודתיות בשווקים", כך אמר טים קונדון, כלכלן בקבוצת ING בסינגפור.

 אלא שכדי להבין מדוע מעוררת הצניחה של הבורסה הסינית בהלה בשוקי ההון במערב צריך להסיט את המבט אל שכנותיה. השבוע נודע כי בין יוני 2014 ליולי 2015 משכו משקיעים זרים כמעט טריליון דולר מהשווקים המתעוררים – סכום גדול פי שניים מהסכום שנמשך מהשווקים המתעוררים כשפרץ המשבר הכלכלי של 2009. במילים אחרות, החשש שהמגמות השליליות בסין יזלגו לכלכלות הסמוכות אכן התממשו. השווקים המתעוררים שנחשבו כמקלט בטוח יחסית לכסף בשנים בהן הריבית בכל מדינות המערב נשקה ל־0%, חדלו להיות כאלה.

בניגוד למשבר הכלכלי ב־2008 שהחל בשוק האמריקאי ונולד בשוק הנדל"ן וההלוואות, המשבר הנוכחי מבוסס על ההאטה בצמיחה בשוק הסיני, והחשש הוא שהכלכלה העולמית השנייה בגודלה תגרור אחריה את הכלכלה העולמית כולה למטה. זאת מאחר וסין היא אחת מצרכניות הסחורות המשמעותיות ביותר בעולם.

הנתונים הסיניים שהדאיגו את המשקיעים האמריקאיים הפעם היו קשורים למגזר הייצור. נתונים ראשוניים שפורסמו על ידי חברות המחקר מרקיט וקאישין הראו כי מדד מנהלי הרכש במגזר הייצור בסין ירד באוגוסט ל־47.1 נקודות, לעומת 47.8 נקודות ביולי. נתון מתחת ל־50 נקודות מייצג התכווצות בפעילות. נתוני אוגוסט מציגים שפל של 77 חודשים.

סין עצמה עושה מאמצים אדירים לשוב לפסי הצמיחה שאפיינו אותה בעבר, והיא נקטה בשלושת החודשים האחרונים שורה של צעדים שנועדו לתמרץ את הכלכלה המקומית, אך דומה כי עד כה צעדים אלו העלו תוהו. כך למשל, לפני כשבועיים ביצעה סין פיחות של כ־2% במטבע המקומי. בנוסף, הבנק המרכזי הבטיח להזרים סיוע לחברות מימון ממשלתיות שיעבירו מימון לחברות ברוקראז' ולמנהלי קרנות כדי לרכוש מניות. בנוסף הוחלט גם על עצירת הנפקות חדשות והברוקרים אף הסכימו להפסיק למכור מניות – מה שהפך את הבורסה הסינית לשוק של קונים בלבד.

"המודלים של הבנק הפדרלי לא עבדו"

הנעשה בסין משפיע גם על חלק נכבד מהחברות הגדולות בעולם המערבי־אמריקאי, כשהבולטת שבהן היא אפל. התקווה של אפל היתה כי עם המעבר של העם הסיני מהכפרים לערים, וצמיחתו של המעמד הבינוני במדינה, היא תצליח למכור יותר מכשירי אייפון, אלא שההאטה הנוכחית מציבה סימני שאלה רבים מסביב לתוכנית הזו. בתגובה לכך, מניית אפל איבדה השבוע 9% בדרך לנפילה של כ־20% מאז השיא שרשמה באפריל.

למרות המצב הקשה, מוחמד אל־עריאן, היועץ הכלכלי הראשי של אליאנץ ובעבר מנכ"ל פימקו, אמר כי "מה שאנחנו רואים הוא אובר־שוט קלאסי, שהחל בשווקים המתעוררים ועכשיו הוא מתפשט". בטווח הקצר צופה אל־עריאן כי התמונה תהפוך לקודרת יותר, אולם בעקבות זאת יגיעו הזדמנויות השקעה בחלק מהכלכלות המתפתחות. אל־עריאן אינו מאמין כי מדובר במשבר כלכלי עולמי אמיתי, ואמר כי "מדובר במקרה קלאסי של הדבקה משוק לשוק, כאשר מדובר בעיקר בחשש יתר". כעת, נותר רק לראות האם אכן כך הוא הדבר או שמא מדובר בשידור חוזר של המשבר מ־2008.

אחד מהחששות שמעיבים על המשקיעים האמריקאיים נוגע לשאלה האם הבנק הפדרלי בארצות הברית יעלה את הריבית לראשונה מזה תשע שנים. התשובה תינתן ב־16‑17 לספטמבר בישיבת הבנק הפדרלי. ג'נט ילן, יו"ר הבנק הפדרלי, נקלעה למילכוד מאחר והחשש הוא שאם הבנק הפדרלי לא יעלה את הריבית, המשקיעים יאמינו כי הוא אינו בטוח בהתאוששותה של הכלכלה האמריקאית. אל־עריאן טען כי "המודלים של הבנק הפדרלי לא עשו עבודה טובה בחיזוי של ההתפתחויות הכלכליות ובהבנת השינויים המבניים בארה"ב ומחוצה לה".

התרחשות בולטת נוספת שעוררה את הבהלה היא פרסום פרוטוקול ישיבת ועדת השוק החופשי (FOMC) של הבנק הפדרלי האמריקאי. חברי הוועדה הסכימו על כך שהתנאים להעלאת הריבית בארה"ב עוד לא הבשילו. אך הם כן הצהירו שהכלכלה הגדולה בעולם מתקרבת לנקודה הזו. ובכך הם שלחו עוד רמז למשקיעים כי עידן הכסף הזול עומד בפני סיום, וחיזקו את ההססנות בשוקי המניות. חששות המשקיעים מצאו את ביטויין במחיר הזהב, שעלה ב־2.2% ביום חמישי והגיע לשיא של 5 שבועות – 1,153.2 דולר לאונקיה.

ההשקעות הטכנולוגיות משנות את אופיין

על מכנה משותף בולט בין הירידות בוול סטריט לבין הירידות בבורסת שנגחאי הצביע משקיע הון הסיכון ביל גרלי בסדרת ציוצים בטוויטר מיום שישי. גרלי – שותף בקרן הון הסיכון הענקית בנצ'מרק – הסביר כי חלק מהירידות נובעות משינוי בתפיסה של משקיעי הטכנולוגיה. במדד המשולב של בורסת שנגחאי מחקו שלוש מניות טכנולוגיה גדולות – מנוע החיפוש באידו, שירות המסרים המידיים טנסנט והקמעונאית המקוונת עליבאבא – 34% משוויין בשש השבועות האחרונים. בד בבד, ממניות 5 ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות אפל, פייסבוק, גוגל נטפליקס ואמזון נמחק שווי מצרפי של 97 מיליארד דולר בשני ימי המסחר האחרונים. גרלי ציין שהמגמה הזו מרמזת על שינוי: מעתה משקיעים ישימו את הדגש על הרווחיות של חברות הטכנולוגיה ולא על פוטנציאל הצמיחה שלהן.

משקיע ההון סיכון ביל גרלי. "חלק מהירידות נובעות משינוי תפיסה של משקיעי הטכנולוגיה" צילום: בלומברג

בתגובה למתרחש בסין גם המחיר של הנפט המשיך לצנוח, והגיע לראשונה מאז 2009 אל מתחת ל־40 דולר לחבית. בטווח הבינוני צניחת מחיר הנפט היא חדשות טובות לצמיחה שכן חברות וצרכנים צפויים לצמצם את הוצאותיהן על אנרגיה, דבר שאמור להניע את התעשייה ואת המגזר הפרטי. עם זאת, פירוש הדבר הוא גם ירידה בשוויין של חברות האנרגיה הגדולות כמו של, אקסון מובייל ושברון. וכך מדדי האנרגיה המרכזיים ראסל 2000 ומדד מניות האנרגיה של S&P 500 ירדו מיוני ב־33% ו־18.5% בהתאמה.

יצרני הנפט רואים ברכה במשבר עולמי

אחד הסימנים הבולטים להאטה בכלכלות העולם, ובעיקר זו של סין, היא הירידה החדה במחירי הסחורות בשנה האחרונה. מדד מחירי הסחורות של בלומברג שר ירד השנה בכ־30% ונמצא כעת ברמתו הנמוכה ביותר מזה 13 שנים. המתכות היקרות רשמו את הצניחה החדה ביותר – ירידה של 28% במחיר הנחושת, 30% במחיר הבדיל וצניחה של 44% במחיר הניקל.

מוחמד אל-עריאן. "המודלים של הבנק הפדרלי לא עשו עבודה טובה בחיזוי ההתפתחויות" צילום: בלומברג

באשר לזהב, הוא נמצא גם כן בצניחה בשנה האחרונה – מגמה שהתחזקה עם הירידות בבורסה של סין בחודש האחרון. בסוף השבוע מחיר הזהב זינק דווקא. השינוי נובע מרכישה מאסיבית על ידי משקיעים שראו במתכת היקרה מפלט לכספים שלהם, אותם משכו מבורסות העולם.

מי שדווקא רואים ברכה באפשרות של משבר פיננסי עולמי הם יצרני הנפט האמריקאים, אשר מאמינים כי כך יוכלו לבלום את מגמת הירידה במחיר החבית. תעשיית הנפט האמריקאית מתגעגעת לימי המשבר הפיננסי של 2008 – שסימנו את הפריחה הגדולה בהיסטוריה של תעשיית הנפט האמריקאית.

מחיר החבית צנח אמנם לשפל של 32 דולר במהלך 2008, אך הוא לא נשאר שם לאורך זמן. תעשיית הנפט האמריקאית דשדשה מאז 1986 והחלה לטפס רק ב־2009. באותה שנה, ארגון המדינות המייצאות נפט אופ"ק קיצץ את תפוקת הנפט ל-28.5 מיליון חביות ביום, מה שהקפיץ את מחיר הנפט וביחד איתו גם את כלכלתן של מדינות אמריקאיות כמו צפון דקוטה, טקסס ואוקלהומה.

הירידה במחירי הנפט השנה, שנובעת בעיקר משחרור הרסן על ידי ארגון אופ"ק, גרמה לסגירת אסדות ובארות שאיבה ברחבי ארה"ב, מה ששלח אלפי עובדים הביתה. כעת, חברות האנרגיה מקוות לשחזר גם את הזינוק במחיר החבית שהגיע בעבר בעקבות זאת.

אירוע נוסף שטלטל את השווקים בעולם הוא ההתפטרות הצפויה של ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס. לאחר חודש וחצי של מאבקים פוליטיים על אישור תוכנית החילוץ שעליו הוא חתם עם נושיה של יוון — הנציבות האירופית, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע הבינלאומית – הודיע ציפראס כי הוא "מיצה את המנדט שהוא קיבל מהעם".

רבותיי, ההיסטוריה בסופו של דבר חוזרת

סוף השבוע האחרון היה גם שעתם היפה של הכלכלנים שניבאו כי שווקי העולם בדרך לקריסה השנה. כך למשל ד"ר ג'ון האסמן, מנהל קרנות נאמנות ממרילנד שטוען בעקביות כבר כמה שנים שהשוק עומד להתרסק בשל בועת מחירי מניות שברור היה שתתפוצץ מתישהו. האסמן מסתמך על התבוננות בהווה על בסיס העבר, מתוך מחשבה שהכלכלה פועלת באופן מעגלי, ולכן כל משבר יחזור מתישהו באופן כזה או אחר. "יש רגעים שבהם נוצרת היסטוריה ומאוחר יותר אנשים מתקשים להאמין איך זה לא היה ברור להם קודם", הוא כתב למשקיעיו באמצע יוני. "כשתסתכלו על נקודת הזמן הזאת בהיסטוריה, תבינו שכל ההוכחות היו נגישות".

עד לפני שבוע, דבריו של האסמן זכו ללעג מצד גורמים בוול סטריט, ואולם, בסוף השבוע ניתן היה לראות את הגרפים שהכין כדי להסביר את הסכנות שבשווקים ברוב האתרים הכלכליים, כמו למשל בזה של נאסד"ק. לפתע, דבריו הפכו מתחזיות שחורות להסברים מלומדים למתרחש.

האסמן לא לבד. "סוף השבוע האחרון הזכיר לי את יום שישי של צניחת המניות ב־1987. בשני המקרים כולם האמינו שהשווקים יעלו והמציאות הוכיחה אחרת", אומר ביל פלקנשטיין, יו"ר חברת ההשקעות פלקנשטיין קפיטל, שחזה את המשבר הפיננסי של 2008, שהתריע בתחילת החודש כי השווקים הפיננסים בעולם נמצאים על מסלול של התרסקות.