רשות ני"ע: "בעסקיו של אמיר ברמלי אין רווחים – זאת פירמידה"

כך אמר היום (ה') המשנה ליועצת המשפטית של רשות ני"ע, עו"ד ערן שחם-שביט, במהלך דיון שנערך בבית משפט השלום בת"א. זאת במסגרת בקשה שהגישה הרשות בערב יום הכיפורים לאסור על ברמלי, החשוד בעבירות מרמה, להמשיך לנהל השקעות עבור קרן קלע בשליטתו. השופטת מאור נעלה את הדיון בהחלטה שהבקשה שהגישה הרשות לאסור על ברמלי לגייס כספים, מופנת לגבי ברמלי בלבד ולא לגבי החברות שלו. היא הורתה לנציגי הרשות להגיש בקשה שתכלול גם את האיסור על החברות עצמן לגייס כדי שתדון בה.

"יש פה מרמה בכמה אספקטים", אמר במהלך הדיון שחם-שביט. "מרמת לקוחות – ולזה יש תשובות בשאלונים שהפצנו למשקיעים מה נאמר להם וכמה. טיב העבירות – יש גרסאות של נחקרים שעסקיו של ברמלי לא היו רווחיים. הכספים נוהלו בשיטת הפירמידה - לקוח מאוחר משיב את הכסף ללקוח מוקדם. לעניין מספר המשקיעים, לברמלי יש 600 משקיעים. הוא מנסה לחמוק מדרישות הרגולציה וההגנה על המשקיעים. הוא חומק מנאמן, משומרי סף. אנשים קרובים מאוד למשיב לא ידעו על התנהלותו".  

"ברמלי פתח בקמפיין פרסומי שקורא למשקיעים להגיע אליו", אמר שחם-שביט. "אנחנו חושדים שיש קשר בין דרישת הלקוחות להשיב השקעות, להחלטה הזאת לגייס עוד כסף. אני רוצה לציין שמאז החקירה הוא אומנם החזיר 60 מיליון שקל לכ-150 משקיעים, אבל יש כאלה שלא קיבלו כסף. אנחנו חושדים שהכסף של המשקיעים החדשים מממן החזרים למשקיעים ישנים".

"על פי הראיות שבידנו חלק מהכספים שקיבל ברמלי ממשקיעים הוא העביר לחברות בחו"ל", הוסיף שחם-שביט. "הוא יכול לעבור לחו"ל ולחיות על חשבון המשקיעים. סך חובותיו עולה על סך נכסיו".

אמיר ברמלי בבית המשפט היום צילום: אוראל כהן

"חברה אמורה לדווח במהלך הדרך על קשיים תזרימים וכאן לא ניתן גילוי", טען שחם-שביט. "המשיב משתמש בשיטות מתוחכמות כדי לא להשיב את הכסף. נאמר ללקוחות למשל שהרשות מונעת ממנו החזרת כספים. גם כאשר נעשו פעולות חקירה מולו הוא נמנע מהעברת מידע לידי הרשות. פנינו בדרישה לברמלי עם מספר שאלות עובדתיות, לא קיבלנו תשובה ממצה על זה. גברתי, הוראות החוק שברמלי חשוד בהפרתן הן פשוטות מאוד: הצעה ומכירה של ני"ע ללמעלה מ-35 משקיעים ללא תשקיף. הוא הפר את ההוראה הזאת".

עו"ד ערן שחם-שביט צילום: אוראל כהן

שחם-שביט הוסיף כי: "העבודה שברמלי מודע לכך שקיימים מתלוננים לגביו, מחזקת את החשד לשיבוש החקירה. החקירה הגלויה הביאה אליו מתלוננים. אני חושב שבסוף יום החקירה הראשון פעלנו באופן מאוזן. הוא שוחרר למעצר בית, ולאחר מספר ימים חזר לעסקיו. אבל אני מזכיר שיש חשודים בפרשות אחרות של מרמת משקיעים, כמו עידו סמואל וערן מזרחי, שנעצרו עד תום ההליכים".

לגבי המשך ההליכים נגד ברמלי אמרה היועצת המשפטית של רשות ני"ע, ציפי גז: "נעביר את התיק לפרקליטות לבחינה האם להגיש כתב אישום עד סוף דצמבר. רק לאחרונה מונה פרקליטת מלווה לזרז את ההליכים".

שחם-שביט הוסיף כי "ברמלי טוען שהיו תספורות בשוק ההון וזה לא עניין גדול. הוא טוען למשל שלנוחי דנקנר שנחקר על עבירות מרמה בני"ע נתנו לו לצאת לחו"ל. זה לא רלוונטי לעניין. בשוק ההון, כמו במקרה של דנקנר, יש למשקיעים מידע רציף מה קורה עם החברה. דנקנר לא חייב למשקיעים כסף, וברמלי כן חייב להם".

"ברמלי רוצה להמשיך ולקיים את העסק"

"הבקשה שהגישה הרשות היא חסרת תקדים", אמרה הסנגורית של ברמלי עו"ד נוית נגב. "החברה שבה ברמלי פועל היא פרטית. היא לא חברה מדווחת. החקירה הזאת התעוררה בהמשך להליך פרה רולינג מול הרשות. כוונתו של ברמלי היתה לעשות הכל כחוק. הוא פעל בייעוץ משפטי. הוא ויתר במהלך החקירה על החיסיון של עורכי דינו כדי שיספרו הכל".

הסנגוריות של ברמלי, עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג מתנגדות לבקשה. לטענתן "הבקשה חסרת כל בסיס עובדתי ומשפטי בנסיבות העניין". הן מוסיפות כי: "ברמלי סבור שמדובר באי הבנה. קלע שבבעלותו עמדה, עומדת ותמשיך לעמוד בכל התחייבויותיה כלפי המשקיעים. מעבר לכך חברת האם, רוביקון, ערבה להתחייבויות למשקיעים, והיקף נכסיה עולה משמעותית על היקף ההתחייבויות למשקיעים".

לדברי נגב, "ברמלי נחקר פעמיים בחודש מרץ. מאז הוא לא זומן לחקירה נוספת. כל המידע הזה שמדברים עליו פה שנאסף, לא הוצג לו ולא שמעו את עמדתו. מבקשים פה תנאים חריגים מבלי לתת לו להגיד דברו. לקוחות שלא קיבלו את הכסף לטענתם, זה רשימות שאנחנו נתנו להם. מי שלא קיבל כסף, זה לא מישהו שהיה אמור לקבל סכום מיד. היו כאלה שאחרי הפרסומים על החקירה, ניצלו זכות להקדים פדיון. הוא עמד בתשלומים של סכומים נכבדים – 90 מיליון שקל. היו מספר משקיעים שהגיעו איתם להסכמה ספציפית חדשה לפיה יקבלו את כספם בהמשך".

"אולי רשות ני"ע חשבה שהמשיב יתמוטט כלכלית בעקבות הפרסומים על החקירה. לא רק שזה לא קרה, ברמלי גם החזיר כספים. וספק אם כולנו היינו באים לבנק ומבקשים את הכסף, אם לא היו קשיי נזילות. הייתה פגיעה בעסקים, אבל היו לו במקביל שתי מכירות, של וובי ואיזיבוב, שהכניסו לו סכומים נכרים. הוא רוצה להמשיך ולקיים את העסק. הוא לא בונה רק על גיוס כספים. יש לא מעט נכסים חדשים".

"לגבי הבקשה על איסור העיסוק של ברמלי, לא הוגש כאן עדיין כתב אישום", טענה נגב. "אפילו לא הטיחו בו חשדות. אז להגיד שזה מידתי לפגוע בחופש העיסוק שלו? לא מצאנו בקשה למגבלה כזאת שלא בהסכמה על הצדדים. אין פה סכנה לציבור. מי שמשקיע אצלו, יודע במה הוא משקיע. צריך לאזן מבחינת ראיות. זה בן אדם שפעל אחרי שהסתמך על ייעוץ משפטי. אם תאושר הבקשה, יהיו נזקים למשקיעים, לספקים, לעובדים. אני לא מבינה מה המטרה ובאיזה כובע הרשות פועלת. ככה הם יפגעו במשקיעים, לא יגנו עליהם".