בלעדי לכלכליסט
מלאנוקס רוכשת את איזיצ'יפ ב-750 מיליון דולר
חברת ההייטק הוותיקה בניהולו של איל וולדמן תרכוש את מפתחת השבבים מיקנעם עילית, שמוצריה משלימים לשלה. עם ביצוע העסקה צפויה איזיצ'יפ להימחק מהמסחר בבורסת תל אביב ובנאסד"ק - שבה היא נסחרת בשווי של כ-670 מיליון דולר. בסוף השנה צפויה איזיצ'יפ להציג את הדור החדש של מעבדיה שנועדו לטפל בכל שכבות תשתית הרשת של ספקי תקשורת ובמרכזי אחסון נתונים
מלאנוקס, מחברות ההייטק הגדולות בישראל, רוכשת את חברת השבבים איזיצ'יפ בעסקה שהיקפה צפוי לעמוד על 800-700 מיליון דולר. כך נודע ל"כלכליסט".
- מלאנוקס עקפה ציפיות האנליסטים - אך צופה עלייה בהוצאות בהמשך
- יוזמת רשות ניירות ערך: אם אין מלאנוקס - תסחרו באפל
- דאטה זה כוח: מלאנוקס פותחת פער על המתחרים
אם העסקה תצא לפועל, איזיצ'יפ תימחק מהמסחר בבורסות תל אביב וניו יורק, שבהן היא נסחרת. בהיותה חברה דואלית שנסחרת בשווי של 2.5 מיליארד שקל (כ־670 מיליון דולר בנאסד"ק) עזיבתה תהווה מכה גם לבורסה בתל אביב. החברה נסחרת בשווי של קצת יותר ממחצית משווי השיא שלה.
מלאנוקס, שבניהול המייסד איל וולדמן, מפתחת שבבי תקשורת בטכנולוגיה המיועדת להאיץ את תעבורת הנתונים בין שרתים ומערכות אחסון באמצעות מערכות תקשורת. החברה שהוקמה לפני 16 שנה מעוניינת לרכוש את איזיצ'יפ כדי להעניק פתרון מקיף יותר ללקוחותיה, שיכלול את השבבים שמפתחת איזיצ'יפ לנתבים של רשתות תקשורת.
בשנים הקרובות צפויות מלאנוקס ואיזיצ'יפ למכור סוגי פתרונות שאינם מתחרים זה בזה לאותם לקוחות ענק ובאותו תחום - מרכזי אחסון הנתונים. התחום צפוי ליהנות מצמיחה גדולה בעידן של מחשוב ענן, ביג דאטה ואינטרנט של דברים, ומכאן נובע הרציונל לביצוע העסקה.
סיסקו טלטלה את השווי של איזיצ'יפ
במאי האחרון פרסמה איזיצ'יפ הודעה מהותית שלפיה היא עלולה לאבד לקוח משמעותי - סיסקו, המהווה כ־40% מההכנסות של החברה. זאת משום שסיסקו החליטה לפתח מעבד עצמאי לדור הבא של מוצריה. בעקבות ההודעה איבדה מניית איזיצ'יפ רבע משווייה ומחירה בנאסד"ק צנח ל־15 דולר, כלומר שווי חברה של כ־450 מיליון דולר.
מאז התאוששה המניה, בין היתר הודות לדו"חות טובים ברבעון השני, והיא הגיעה למחירים של 23-22 דולר. במהלך גל הירידות האחרון בשוקי העולם, שמקורו בחששות מהעלאת הריבית בארה"ב ומהאטה כלכלית, שווייה של איזיצ'יפ נותר קבוע פחות או יותר ומנייתה לא נגררה לירידות.
ברבעון השני של 2015 רשמה איזיצ'יפ רווח נקי של 5.4 מיליון דולר. זאת לעומת הפסד של 8.3 מיליון דולר ברבעון הראשון עקב תשלום של 9.6 מיליון דולר כפירעון הלוואה למדען הראשי. בקופת איזיצ'יפ היו בסוף הרבעון השני 189 מיליון דולר במזומן, ני"ע סחירים ופיקדונות.
עברה מהפסד לרווח של 5.4 מיליון דולר
בסוף השנה אמורה איזיצ'יפ להוציא לשוק מוצר חדש שפיתחה במשך חמש שנים במפעליה שבקריית גת — מעבדי NPS, שאמורים להגדיל פי כמה את שוק היעד של החברה.
להבדיל מהדור הקיים, שאותו הוא נועד להחליף, המוצר הנוכחי של איזיצ'יפ נועד לטפל בכל שכבות תשתית הרשת אצל ספקי התקשורת וגם במרכזי אחסון הנתונים. המעבדים החדשים משתלבים בנתבים המהירים של סיסקו, ולפיכך באופן טבעי סברו באיזיצ'יפ כי סיסקו תעבור למעבדים החדשים שפיתחה.
בשנת 2012 נסחרה איזיצ'יפ בשיא - 45 דולר למניה ושווי שוק של 1.3 מיליארד דולר. נראה כי במאי 2015, כששווי החברה קרס, החל ולדמן לגלות בה עניין.
איזיצ'יפ, שבניהול אלי פרוכטר, צפויה לסיים את 2015 עם מכירות של יותר מ־120 מיליון דולר. אלה יתווספו להכנסות מלאנוקס שעומדות על כ־600 מיליון דולר בשנה.
400 מיליון דולר בקופה של מלאנוקס
מלאנוקס, הנסחרת לפי שווי של 1.8 מיליארד דולר, היתה שווה בשיאה 5.4 מיליארד דולר. ולדמן סירב בעבר להצעות רכישה מצד הלקוח הגדול של מלאנוקס, ענקית המחשוב אורקל. עתה מתברר כי השאיפות שלו עבור החברה שייסד היו הפוכות — לגדול באמצעות רכישה.
בקופתה של מלאנוקס כ־400 מיליון דולר וככל הנראה היא תזדקק למימון לשם ביצוע העסקה. ייתכן שחלק ממנה יהיה במניות.
מלאנוקס סיכמה את הרבעון השני של 2015 עם הכנסות של כ־163 מיליון דולר, עלייה של 11% לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי המתואם הסתכם ב־36 מיליון דולר, לעומת 28.6 מיליון דולר ברבעון המקביל. ציפיות השוק היו להכנסות של 157.8 מיליון דולר.
לרבעון השלישי צופה מלאנוקס הכנסות של 170-165 מיליון דולר, שולי רווח גולמי של 72.5%-71.5%, ועלייה של 6%-4% בהוצאות התפעול. גם מלאנוקס היתה בעבר חברה דואלית, אבל בשנת 2013 נמחקה ברעש גדול מהמסחר בתל אביב ונשארה בנאסד"ק בלבד.
החברה הודיעה אז כי "החליטה למחוק את מניותיה מהבורסה בתל אביב כדי להיות כפופה למערכת אחת של תקנות רישום במקום שתיים (זו האמריקאית), לאפשר התמקדות טובה יותר של ההנהלה בעסקי החברה, ולחסוך בעלויות תפעול". אלא שלמהלך של מלאנוקס היה מניע נוסף - התנגדותם של הגופים המוסדיים לאופציות ולשכר שביקשה החברה להעניק לוולדמן.