כך חברות מסנדלות עובדים שמנסים להחליף קרן פנסיה

שלושה חודשים עברו מאז השיקה הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון דורית סלינגר את "קו הצדק הפנסיוני", או בשמו המוכר יותר: המלשינון. אחת המטרות העיקריות של המלשינון היא לאתר חברות וגופים פנסיוניים שאינם מאפשרים לעובדים לבחור היכן ינוהל החיסכון הפנסיוני שלהם.

זכות זו היא אחת הבסיסיות והחשובות ביותר מבין הזכויות הפנסיוניות של העובדים, והיא מעוגנת בסעיף 20 בחוק קופות הגמל ובאינספור ניירות עמדה שפרסמה סלינגר. הזכות נועדה לאפשר לעובדים גמישות וניוד בין חברות הביטוח כדי להגדיל את התחרות בשוק ולשפר את תנאי דמי הניהול שהם מקבלים.

אלא שמבדיקה של "כלכליסט" עולה כי מאז השיקה סלינגר את המלשינון ביוני האחרון, מצאו החברות שיטה חדשה ומקורית להשאיר את המצב הקיים בשוק הפנסיה. שיטה שחוקיותה מוטלת בספק.

אפל, 888 וטלדור הפיצו את המסמך

על פי השיטה החדשה, שהולכת ומתרחבת בחודשים האחרונים במספר רב של חברות במשק הישראלי, עובד שבחר בהסדר פנסיוני באופן עצמאי ולא באמצעות המעסיק ומנהל ההסדר שלו, נדרש על ידי החברה שהוא מועסק בה לחתום על מסמך דרקוני שמעביר לידי העובד שלל סמכויות בכל הנוגע לכספי הפנסיה שלו.

כך, למשל, נכתב באחד החוזים כי "העובד לוקח אחריות מלאה להמציא את התשובות והדיווחים למעסיק או למנהל ההסדר בתוך זמן סביר, לדאוג להעברת ערכי פדיון הפיצויים בתוכניות השונות, למעסיק או למנהל ההסדר, לצורך דיווח למעסיק, במועדים שיתבקשו. בנוסף מתבקש העובד לחתום על התחייבות שלפיה לא תהיה לו כל טענה כלפי המעסיק או מנהל ההסדר, ובכלל זה טענת הלנה כלשהי, ככל שיחול עיכוב כלשהו בהעברת כספים לתוכנית וכספים שיצטברו בתוכניות לרשותו או בתשלום פיצויי פיטורים, עקב עיכוב בהעברת הדיווחים או ערכי הפדיון הנדרשים לשם כך".

המסמך עליו נדרשים לחתום העובדים

במילים פשוטות מאלה, מנהלי ההסדרים והמעסיקים מרתיעים באמצעות ההסכם את העובדים המעוניינים לבחור את קרן הפנסיה או את קופת הגמל שלהם באופן עצמאי. כך יוצא שחלק מהעובדים פשוט מוותרים על חופש הפעולה ונשארים עם התוכנית שהחברה מציעה דרך מנהל הסדר שהם עובדים עמו. בדרך כלל מנהל ההסדר עובד עם מספר מצומצם של חברות ביטוח, ובכך מונע מהעובדים את הזכות הבסיסית לבחור את קרן הפנסיה שלהם. החוזים האלה הופיעו בעת האחרונה בחברות 888, טלדור ואפל ישראל, בניהולו של אהרון אהרון. החברות החתימו את העובדים בשיתוף פעולה עם מנהלי ההסדרים, ובהם מבטח סימון (החברה־הבת של מגדל) בניהולה של מלי שמיר ודוידוף (החברה־הבת של פסגות) בניהולו של אייל גורן.

לדברי עו"ד דן לפידור, מומחה לדיני עבודה ולשעבר היועץ המשפטי של מבטחים הוותיקה, מדובר במעשה בעייתי. "אין ספק כי עצם הגשת המסמך נוגדת את תכלית חוק הפיקוח על עסקי הביטוח, המאפשר לכל עובד לבחור ללא כל תנאי את המבטח בביטוח פנסיוני או ביטוח מנהלים. החוק נועד לאפשר לכל עובד לבחור את הביטוח ללא התערבות מצד המעביד, והדרישה שהעובד יחתום על טפסים שבהם הוא נוטל על עצמו את האחריות שחלה על המעביד — אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 20 של חוק הפיקוח. המעביד חייב לאפשר לעובד לבחור את המבטח בלי להתנות את הביטוח בתנאי כלשהו", הסביר לפידור.

איום אסטרטגי על מנהלי ההסדרים

השיטה החדשה נועדה להתמודד עם האיום האסטרטגי על מנהלי הסדרים, שביססו את המודל העסקי שלהם על לקוחות שבויים שנותבו אליהם באופן אוטומטי על ידי המעסיקים, ולחסוך מטרד תפעולי למעסיקים גדולים, שעד כה קיבלו שירותי תפעול ממנהלי הסדרים ללא תשלום. המוטיבציה של מנהלי ההסדרים ברורה. אלו נשלטים על ידי חברות הביטוח ומהווים צינור מרכזי להעברת דמי הניהול של הלקוחות הפרטיים לחברות הביטוח. ככל שתהיה להם שליטה רחבה יותר על מספר רב של עובדים, כך הם יוכלו לשלוט ביד רחבה בדמי הניהול שנגבים מהלקוחות שלהם, שנאמדים בעשרות מיליארדי שקלים בשנה.

מדוידוף נמסר: "איננו מכירים את הטופס, הוא אינו ביוזמתנו ואיננו עושים בו כל שימוש. דוידוף מציעה את שירותיה לכל עובד החפץ בכך".

ממבטח סימון נמסר: "החברה מקפידה לנהוג על פי החוק ועושה כל שלאל ידה כדי לוודא, באופן אקטיבי ויזום, כי גם המעסיקים הנועצים בה ינהגו כך. המסמך המדובר נכתב על ידי יועץ משפטי של מעסיק, אחד מלקוחותינו, התקבל ונשמר במחשב הסוכנות שנה קודם למועד שבו הוציא האוצר הבהרה מעדכנת לגבי סעיף 20. מאז כניסת העדכון לתוקף, ביוני 2014, הפיצה מבטח סימון לכל לקוחותיה הבהרות על התקנה המעודכנת והשלכותיה. צר לנו אם מעסיק או עובד כלשהו קיבל בשגגה טופס ישן שאינו מופץ על ידי החברה".

מ־888 נמסר: "בהתאם להוראות החוק החברה מאפשרת לעובד שבוחר להתקשר עם גוף מוסדי במישרין לעשות כן, ואולם עובד עושה זאת על אחריותו והוא נדרש לעדכן את החברה על אודות ההסדרים הפנסיוניים בהם בחר".

מטלדור נמסר: "בחברה מתקיים הליך מוסדר המאפשר לעובד בחירה חופשית של תכניות החסכון הפנסיוניות שלו. הטופס המדובר הוא ישן ואינו רלבנטי מאז אוגוסט האחרון. כוונת הטופס היתה להבהיר לעובד כי ברגע שבחר בניהול ללא הכוונה או ייעוץ מקצועי, ייתכן ובתיקו הפנסיוני ייגרמו נזקים אשר טלדור לא תיטול אחריות עליהן".

מאפל ישראל לא נמסרה תגובה.

"החתימו אותי שכל האחריות עוברת אליי"

עובד מחברת הייטק גדולה בישראל, ששמו ושמה שמורים במערכת, סיפר ל"כלכליסט" על התלאות שעבר כשחיפש תנאים טובים יותר לקרן הפנסיה שלו. העובד בחר לחתום על אותו מסמך דרקוני ולבצע את הסדר הפנסיה שלו באופן עצמאי ובכך לוותר על ההסדר שמציע לו המעסיק.

התנאים שקיבל העובד בדרך עצמאית היו טובים לאין שיעור מההסדר שהציע המעסיק דרך מנהל ההסדרים. "תמיד הטריד אותי הנושא הזה של הפנסיה מכיוון שאני לא אוהב לא להבין מה קורה עם הכסף שלי", מספר העובד ל"כלכיסט". "הייתי מבוטח דרך מנהל ההסדרים שלי מבטח סימון בחברת כלל עם דמי ניהול של 4% מההפקדה ו־0.2% מהצבירה. התחלתי לברר ושמעתי שמיטב דש מציעים מסלול עם דמי ניהול של 0.9% מההפקדה ו־0.09% מהצבירה. החלטתי לעבור לשם באופן עצמאי והמעסיק התחיל לעשות שרירים והפנה אותי למבטח סימון. שם אמרו לי שהם אינם עובדים עם מיטב דש ולכן לא ניתן לעשות את זה דרכם. פניתי למנהלת השכר אצלי בחברה והיא אמרה שזה אפשרי לבצע את הסדר הפנסיה שלי ישירות מול מיטב דש שלא באמצעות מבטח סימון, אבל אני רק צריך לחתום על כמה דברים. החתימו אותי שהחברה לא יכולה להיות אחראית על העברת התשלומים, והיא מעבירה את כל האחריות אליי.

כששמעו בכלל שאני מעוניין לעבור למיטב דש במסלול ישיר ללא מנהל ההסדרים, החליטו להציע לי בסופו של דבר הטבה של 1% מההפקדה ו־0.12% מהצבירה לכל החיים. החלטתי להישאר עם כלל בתנאים החדשים. המעסיק אישר את זה אולם שוב החתים אותי על טפסים נוספים שכל האחריות עוברת אליי ושלא יהיו לי כל דרישות לגבי פיצויי פיטורים. בסופו של דבר השגתי תנאים טובים יותר לבד ממה שהציע לי המעסיק דרך מנהל ההסדרים".

המהלך שביצע אותו עובד יחסוך לו סדר גודל של 300 אלף שקל בדמי הניהול שהוא עתיד לשלם לאורך חיי החיסכון הפנסיוני. בהנחה שעוד מיליון מבוטחי פנסיה (מתוך 3.6 מיליון מועסקים בישראל) שעובדים בשכר הממוצע במשק (כ־9,800 שקל לחודש) יפעלו כמו אותו עובד, חברות הביטוח יאבדו הכנסות של 150 מיליארד שקל באופן מצטבר על פני העשורים הקרובים.