הזיגזג של האוצר: סלינגר סותרת את עצמה

הסיבה לכך היא שתוחלת החיים היום גבוהה (כ־20 שנה לאחר הפרישה לפנסיה) ונמצאת במגמת עלייה, כך שלפנסיונרים יש עוד המון שנים שבהן הכסף שלהם ימשיך להיות מושקע בבורסה. ולכן, אם תאלץ המדינה את גופי הפנסיה להקטין מאוד את מידת הסיכון בהשקעות של כספי החוסכים, הרי שהיא תפגע גם ביכולתם להגדיל את הפנסיה.

דורית סלינגר צילום: אבי אוחיון, לע"מ

חייבים לסכן כדי להציל את החיסכון

לדעת אגף שוק ההון הביקורת הזאת חסרת משמעות, שכן ממילא הוא אינו קובע לגופי הפנסיה לאיזו מידת סיכון לחשוף את החוסכים, ולכן אם הם חושבים שיש צורך במידה גבוהה יותר, הם יכולים לממש זאת ללא הפרעה. אלא שבמדיניות זו האגף סותר את עצמו — אם הוא חושב שמידת הסיכון בחיסכון של פנסיונרים צריכה להיות נמוכה יותר, מדוע בהנחיה אחרת הוא דווקא דוחף את גופי הפנסיה להשקיע את כספי הפנסיונרים בהשקעות מסוכנות?

לפני חודשיים פרסם האגף הוראה שמעדכנת את מנגנון החישוב של שחיקת הפנסיה לנוכח הריבית הנמוכה המונהגת בשנים האחרונות ברחבי העולם, ותביא לידי קיצוץ של 35%–45% בחיסכון של הפנסיונרים, שייפרס על פני כל שנות הפנסיה. לדברי האגף, הדרך להימנע מהקיצוץ היא על ידי השקעת כספי החיסכון בהשקעות מסוכנות יותר, שעשויות להניב תשואות גבוהות יותר, שיקזזו בחלקו את הקיצוץ הצפוי בפנסיה — בדיוק ההפך מהמדיניות שהודיע עליה האגף בערב ראש השנה.

אי אפשר לדעת באמת מה מסוכן ומה סולידי

בעיה נוספת במודל הפנסיה החדש היא שאין שום משמעות להגדרה של מסלולי השקעה בסיכון מופחת, שכן אין אפשרות להגדיר מראש מהן השקעות מסוכנות. האם אג"ח ממשלתיות נחשבות למסוכנות או לסולידיות? ואם מדובר בממשלת רוסיה? ואם מדובר בארה"ב ערב המשבר הכלכלי הגדול? ואותו דבר נכון ביתר שאת בנוגע לאג"ח של חברות פרטיות — מי יודע להגיד היום אם קוקה קולה היא השקעה בסיכון גבוה או נמוך? מי יודע לצפות מה יקרה לה בעוד 15–20 שנה או יותר?