אלשטיין: "בן־משה אינו בעל השליטה האמיתי באקסטרה"

כתב התגובה שהגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב חברת דולפין, שבאמצעותה שולט אדוארדו אלשטיין באי.די.בי (50%), בעניין הצעת הרכש שלה מחויב אלשטיין, חושף בדרך אגב עובדה מרתקת נוספת. במסגרת הבוררות שהתקיימה בין בעל השליטה הנוכחי לבין בעל השליטה היוצא מוטי בן־משה, שהסתיימה לפני כשבועיים, עלתה שאלת הזהות האמיתית של בעלי השליטה באקסטרה — החברה שבאמצעותה החזיק בן־משה במניות אי.די.בי. מכתב התגובה עולה כי אלשטיין טוען שבן־משה כלל אינו בעל השליטה האמיתי באקסטרה הולדינג.

ההערה מופיעה בעמוד 4 של התגובה, בשולי הטענה של אלשטיין כי אקסטרה ובן־משה חבולים מהשקעתם באי.די.בי. בהערה סביב סעיף זה נכתב כי "אין באמור כדי לגרוע מכל זכות או טענה של דולפין, שלפיה מר בן־משה אינו בעל השליטה האמיתי בקבוצת אקסטרה, סוגיה שטרם הוכרעה במסגרת הליכי הבוררות".

נוחי דנקנר, בעל השליטה הקודם באי.די.בי, היה הראשון שטען כי בן־משה אינו בעל השליטה האמיתי באקסטרה, ומאז התרוצצו שמועות שונות בעניין, שבן־משה הכחיש בתוקף. הוא נתמך בדו"ח שהגישה משלחת שיצאה לגרמניה בדצמבר 2013, בהוראת שופט בית המשפט המחוזי איתן אורנשטיין, לבחון סוגיה זו. המשלחת כללה את חגי אולמן, שמונה מאוחר יותר לנאמן ההסדר באי.די.בי, ונציגים של חברת הייעוץ MNS ורשות ני"ע. המשלחת קבעה כי לא מצאה ממצא כלשהו המוכיח שבן־משה אינו בעל השליטה באקסטרה.

אקסטרה היא חברת האנרגיה שבאמצעותה רכש בן־משה את השליטה באי.די.בי יחד עם אלשטיין. העובדה שהנושא נדון בבוררות נחשפת לראשונה בכתב התגובה לקראת הדיון שיתקיים היום בעניין הצעת הרכש, משום שהליך הבוררות הוא סודי. בהליך זה, המתקיים בפני השופט בדימוס עמירם בנימיני, נקבע לאחרונה כי אלשטיין ירכוש את חלקו של בן־משה בהליך הבמבי (Buy Me Buy You) ביניהם, ובמקביל יקבל על עצמו גם את חלקו של בן־משה בהצעת הרכש.

אדוארדו אלשטיין צילום: אוראל כהן

הטענה של אלשטיין חמורה אף יותר, מאחר שהיא מציגה מצב שבו הוא למעשה אינו מאמין כלל לממצאי הדו"ח שכתבה המשלחת בראשותו של אולמן, ואשר הבדיקה שלה נערכה בשבוע שמרביתו היה חופשה בגרמניה.

גורמים בסביבת בן־משה אמרו בתגובה: "לא במקרה השטות הזאת גובבה בהערת שוליים בלבד ולא בגוף הטקסט. כנראה שגם אלשטיין מתבייש על כך שהוא נאלץ למחזר טענה שהופרכה עוד לפני אישור ההסדר הן בידי הרשויות, כולל השב"כ, והן בידי ביהמ"ש. למען הסר ספק, טענה זו 'לא הוכרעה בבוררות', מפני שכלל לא עלתה לדיון במהלכו. הרי אלשטיין הוא היחיד שנקט תכסיסי לוליינות פיננסית בין בעלויות שונות. אלשטיין עצמו מתחבא מאחורי פירמידות עלומות עם מאות משקיעים".

"בן־משה ידע על עמדת אלשטיין בקשר לאיפיסה"

בתגובה שהגישו לבית המשפט לקראת הדיון שיתקיים היום טוענים אלשטיין וחברת דולפין שבשליטתו: "טענות כוזבות ושקר גס. בן־משה מנסה באופן חמור להטעות את בית המשפט".

פרקליטיו של אלשטיין, איל רוזובסקי, דוד חודק ואיתן אפשטיין מביאים ציטוטים מתוך הליך הבוררות להוכחת טענתם כי בניגוד לטענות בן־משה, ולפיהן נדהם מהעמדה של אלשטיין ביחס לכשירותה של חברת איפיסה (IFISA) שבשליטתו להשתתף בהצעות הרכש, הרי שבן־משה ידע על כך הרבה קודם לכן.

הסיבוב הנוכחי בסכסוך בין שני השותפים בעבר נסב על זהות המשתתפים בהצעת הרכש, שאמורה להתקיים בקרוב באי.די.בי פתוח, ובמסגרתה אמור אלשטיין להזרים כחצי מיליארד שקל לטובת בעלי המניות בחברה.

אלשטיין טוען כי חברת איפיסה שבשליטתו — ואשר לה מכר 17.7% מהמניות שרכש בהנפקת הזכויות באמצעות דולפין (החברה שביצעה את ההסדר ומחויבת לו) — רשאית להשתתף בהצעת הרכש בצד המוכר. לעמדתו, זו זכותה של דולפין, שמחזיקה ב־50% ממניות אי.די.בי, להציע לכל בעל מניות אחר בחברה, כולל איפיסה, לרכוש ממנה מניות בהצעת הרכש, וכי זו זכותה של דולפין גם למכור חלק מהמניות המוחזקות על ידיה. עוד טוען אלשטיין כי איפיסה איננה מחויבת לרכוש מניות בהצעת הרכש, אלא זכאית כאמור להשתתף בהן כנרכשת.

נאמני הסדר אי.די.בי חגי אולמן ואייל גבאי, טוענים כי איפיסה מחויבת להצעת הרכש כרוכשת מניות. לדבריהם, אלשטיין מנסה בעצם להעביר כסף מכיס אחד שלו לכיסו השני, ולדלל בכך עוד יותר את בעלי מניות אי.די.בי זכאי ההסדר. השתתפות איפיסה כמוכרת מניות צפויה להקטין את ההחזר לבעלי המניות מהציבור מ־512 לכ־100 מיליון שקל בלבד.

בין היתר מביא אלשטיין ציטוט מהסיכומים של חברת אקסטרה, במסגרת הליך הבוררות ביניהם, ובהם ציין בן־משה כי "עמדת דולפין היא כי איפיסה רשאית להשתתף בהצעות הרכש כפי שרשאי כל בעל מניות מן הציבור". ציטוט נוסף לקוח מחקירתו של היועץ המשפטי של אלשטיין, סאול זאנג, במהלך הבוררות בידי בא כוחו של בן־משה עו"ד גיורא ארדינסט.

זאנג אמר באותה חקירה, כי לדעתו איפיסה רשאית להשתתף בהצעת הרכש.

מוטי בן משה צילום: אוראל כהן

בן־משה הגיע לדיון והאשים את אלשטיין בהונאה

בצורה דומה סותר אלשטיין את עמדת שני הנאמנים גבאי ואולמן, ולפיה גם הם הופתעו מעמדתו של אלשטיין לגבי איפיסה. בדבריהם מביאים עורכי הדין של אלשטיין ציטוטים מהדו"חות הכספיים של החברה, ובהם נכתב במפורש כי אם תאגידים בשליטת אלשטיין ייטלו חלק בהצעות הרכש, הרי שחלקם של בעלי המניות מהציבור עשוי לקטון באופן משמעותי.

כזכור, בן־משה הופיע במפתיע לדיון ביום חמישי שעבר והאשים את אלשטיין בהונאת הציבור, המשקיעים, הדירקטוריון ובית המשפט. לדברי בן־משה, בעת ההשקעה שלו בהנפקת הזכויות של החברה בתחילת השנה לא הבהיר אלשטיין כי עמדתו היא שאיפיסה, שרכשה חלק ממניות אי.די.בי, רשאית להשתתף בהצעות הרכש. "ניכר על אקסטרה ועל בן־משה כי הם כל כך מתוסכלים ("חבולים", לשון באי כוחו של אלשטיין במהלך הדיון) כתוצאה מהשקעתם בחברה ומדחיית תביעתם בבוררות להשתלט על החברה בהמשך להליך הבמבי, עד שהם מוכנים לעשות הכל — כולל הטחת שקרים בוטים (ביודעין), כדי לנקום בדולפין. הנייר סובל הכל, אלא שלדאבון לבו של מר בן־משה, המסמכים מזמן אמת מדברים בעד עצמם", נכתב בתגובה שהגישו אלשטיין ודולפין לבית המשפט.

"בעלי המניות כיום הם לא 'ריקי כהן' מחדרה"

אלשטין טוען כי אולמן וגבאי מנסים להפעיל עליו לחץ לבצע הסכם להמרת הצעת הרכש בהנפקת אג"ח לפי התנאים שלהם. בפסקה אחרת מפנה אלשטיין רמז גס לעבר גופים המחזיקים במניות אי.די.בי, מבלי לנקוב בשמם. לטעמו של אלשטיין, גופים שרכשו את האג"ח או המניות במחירי רצפה, הם אלה שעושים מולו את המלחמה על קיום הצעת הרכש.

"זכאי ההסדר הם אותם נושים של אי.די.בי אחזקות, שקיבלו במסגרת ההסדר מניות של אי.די.בי פתוח, אבל מאז החליפו 425 מיליון מניות של החברה ידיים ונערכו שתי הנפקות זכויות. נכון להיום, מבין זכאי ההסדר מחזיקים במניות החברה רק אחוזים בודדים, אם בכלל", טוען אלשטיין.

"בניגוד לרושם שעשוי להיווצר מהבקשה, בעלי המניות בחברה, נכון להיום, הם לא 'ריקי כהן' מחדרה, אלא ספקולנטים מתוחכמים ועתירי ניסיון — חלקם קרנות פרטיות המתמחות בניצול הזדמנויות בקשר עם חברות בקשיים (מה שמכונה בעגה המקצועית Vulture Funds, אוכלי נבלות), אשר זיהו 'הזדמנות עסקית' ליהנות מפרמיית הצעת הרכש ולהפיק לעצמם רווחים מהירים. אותם ספקולנטים וקרנות רכשו את מניות החברה במחיר נמוך, וכעת הם מבקשים לייצר לעצמם (תוך שימוש בנאמני ההסדר ככלי למטרותיהם, ובתקשורת כשופר למסריהם המטעים) רווחים על השקעתם באמצעות שיפור בדיעבד של תנאי הסדר החוב, והכל על חשבון קבוצת אלשטיין, אשר הזרימה סכומי עתק חסרי תקדים לתוך החברה ועדיין לא זכתה ליהנות מפירות השקעתה. זו האמת" — כך כתב התביעה של אלשטיין.