האיש שאמור להציל את אי.די.בי מעצמה

"אלוהים איתנו", זה הביטוי ששומעים יותר ויותר לאחרונה מפי אדוארדו אלשטיין במסדרונות אי.די.בי. אבל בעל השליטה בחברה יצטרך לגייס הרבה יותר מחסדי שמים כדי להתמודד עם האתגר הלא פשוט של הזרמה נוספת בהיקף של עד מיליארד שקל לאי.די.בי.

שלשום, באיחור של שנתיים, נקט אלשטיין סוף סוף פעולה ניהולית ראשונה, כשהחליט על מינויו של מנכ"ל פלאפון גיל שרון למנכ"ל דסק"ש, שאמורה להתמזג עם אי.די.בי פתוח, החברה־האם (73.8%) של דסק"ש. הבחירה של אלשטיין בשרון - מנהל בחברה תפעולית - מצביעה על כוונתו לאפשר למנכ"ל החדש לצלול עמוק לתוך החברות־הבנות בקבוצה. האתגרים העומדים בפניו אינם פשוטים, והוא צפוי להסתער תחילה על שופרסל, נכסים ובנין ואדמה, ובתום תקופת צינון בת חצי שנה יגיע לטפל גם בסלקום.

שרון יחליף בתפקיד את מישל דהן, שכיהן כממלא מקום מנכ"ל דסק"ש. עלות שכרו השנתית של דהן עמדה על 2 מיליון שקל בתוספת מענקים, אך שרון צפוי לקבל שכר גבוה הרבה יותר, כי יעסוק גם באי.די.בי. שני מנהלים בולטים נוספים מתקופת השליטה של נוחי דנקנר בקבוצה צפויים לעזוב בקרוב, בין שביוזמתם ובין שביוזמת אלשטיין: עמי אראל, המכהן כיו"ר סלקום וכסגן יו"ר אדמה, ורפי ביסקר, יו"ר נכסים ובנין ושופרסל.

שאלת מפתח היא איזה מרחב פעולה יקבל שרון. הוא מגיע לקבוצה שאת בעלי השליטה בה פגש רק כמה פעמים - ומדובר בנבחרת ריכוזית שמנהליה הארגנטינאים - שהובאו בידי אלשטיין מולדתו - אוהבים לשלוט במתרחש. כך לפחות נראה מהתנהלותה עד כה. חוץ מאלשטיין כוללת הקבוצה את סאול זאנג, המשפטן והאיש שמוביל את המלחמות שלה, וכאלה יש לא מעט. עוד בצמרת הניהול נמצאים אחיו של אלשטיין ואיש הכספים שלו, אלחנדרו, מטיאס גייסירונסקי, גם הוא איש כספים בקבוצת אלשטיין, ומאוריסיו ויאור שחי בישראל ומשמש כדירקטור חלופי באי.די.בי.

אולם הצמוד ביותר לשרון ומי שינשוף בעורפו יהיה שולם לפידות (36), שעשוי להתמנות לתפקיד בכיר בקבוצה ומשמש נציגו של אלשטיין בישראל. עובדי אי.די.בי למדו מהר מאוד שהרושם הראשוני שמשאיר לפידות, של חרדי תמים, הוא מטעה, וכי מדובר בבחור ממולח ובעל ראייה רחבה, שיודע להשיג את רצונו בדרכי נועם מתוחכמות.

מימין: אדוארדו אלשטיין, עמי אראל ורפי ביסקר צילומים: אוראל כהן, יונתן בלום

היתרון של שרון מבחינה זו הוא שהאנשים האלה יהיו רחוקים ממנו, בעברו השני של כדור הארץ. החיסרון, מבחינתו, יהיה הביקורים שלהם, שיהיו אינטנסיביים, דעתניים, מעורבים ודי כוחניים. שרון צפוי למצוא את עצמו תחת לחץ וויכוחים לא מעטים על אופן הניהול והחלטות שונות, כאשר בסופו של דבר האחריות היא עליו כמנכ"ל. יהיה מעניין מאוד לראות כיצד תפעל הדינמיקה בין שרון לארגנטינאים - האם הם יאפשרו לו לבנות כוורת משלו, או שיבקשו מעורבות בכל מינוי ומינוי. מינוי אחד, אגב, הם כבר מובילים: עו"ד אהרון קאופמן, שליווה את אלשטיין ברכישה ובמאבקיו השונים, יעזוב את משרד אפשטיין־קנולר וישמש יועץ משפטי של הקבוצה. מינוי נוסף בדרך הוא סמנכ"ל הכספים.

החברות התפעוליות והקשיים שבדרך

דסק"ש מחזיקה בחברות־הבנות סלקום, שופרסל, נכסים ובנין, אדמה ואלרון. סלקום ושופרסל אינן יכולות בשלב זה להעלות דיבידנדים, ואילו נכסים ובנין היא בעלת יתרות חלוקה של 290 מיליון שקל. אי.די.בי אמורה להזרים לדסק"ש בחודש הבא 100 מיליון שקל ממימוש אופציות.

מכירת כלל ביטוח היא המהלך העיקרי שעליו מתבססת החברה, והמהלך השני הוא בחברת אדמה. לאחר כישלון ההנפקה בארה"ב בשנה שעברה לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר פועלים אלשטיין ובעלת השליטה באדמה כימצ'יינה הסינית (60%) בניסיון לקדם את העסקה למיזוג אדמה לתוך סנונדה הסינית, הנסחרת בבורסת שנזן. מדובר במהלך של מיזוג הפוך, כלומר מיזוג חברה פרטית לתוך חברה ציבורית. דסק"ש תחזיק בכ־30% מהחברה הממוזגת הסחירה, כשהמניות של דסק"ש יהיו חסומות למימוש במשך שלוש שנים מיום השלמת העסקה. הסינים טוענים בשיחות סגורות כי ניתן לקבל שווי גבוה יותר לחברה הממוזגת מזה שאמור היה להתקבל בניו יורק. במקביל אמורה אדמה לחלק דיבידנד של 300 מיליון דולר, שמתוכם תקבל דסק"ש כ־120 מיליון דולר.

כמו מכירת כלל, גם העסקה באדמה עלולה להיתקל בקשיים, שעלולים להיות להם השלכות לא פשוטות על דסק"ש. דסק"ש חייבת 1.1 מיליארד דולר לבנק אקזים הסיני, עבור הלוואה שתמורתה שועבדו 40% ממניות אדמה שבידיה. בדצמבר חל מועד תשלום הריבית הראשונה בסך 10 מיליון דולר, ותשלומי הריבית אמורים משלב זה לעמוד על 60 מיליון דולר בשנה.

אלשטיין מנסה לדחות אותם ואת תשלומי הקרן, ודיבידנד שיתקבל מאדמה יסייע לו לעמוד בתשלום בשנתיים הראשונות.

שופרסל מצויה בתקופה טובה יחסית, שנובעת מהקשיים שחווה הרשת המתחרה שלה מגה. אבל כשהשוק יתייצב, היא תעמוד שוב בפני תחרות קשה, בעיקר מצד הרשתות הקטנות. הרשת תתקשה לגדול בשוק הנוכחי, רווי הרגולציה המתהדקת, ובתקופה שבה נושא יוקר המחיה מככב בכותרות ואינו מאפשר כמעט העלאת מחירים. עם זאת, ירידת המחירים נבלמה, הרשת עברה התייעלות שעיקרה צמצום שטחי מסחר, והחלה למכור תחת המותג הפרטי שלה בשר וחלב - מהלכים שהובילו אותה לרווח של 20 מיליון שקל ברבעון השני. היתרון שיש לשופרסל מבחינת דסק"ש הוא הנדל"ן שהיא מחזיקה. שרון ינסה לקדם את מכירת הנדל"ן ולהציף כך ערך בחברה.

גם סלקום נהנית מהמצב שבו בעל השליטה בגולן טלקום המתחרה מנסה למכור אותה. סלקום תחת שרון והמנכ"ל ניר שטרן (שהוא קרוב משפחתו של מריו בלכר, המקורב לאלשטיין, וגם בן טיפוחיו של שרון) תהפוך עולמות כדי לזכות ברכישה של גולן, והסיכויים שלה לא קטנים, בעיקר אחרי פרישת פרטנר מהמירוץ. אבל אז ייכנס לתמונה הממונה על הגבלים עסקיים, שאמור לאשר את העסקה, וזו שאלה גדולה אם היא תאושר. עם זאת, לאחר שסלקום ירדה לשווי של 2 מיליארד שקל, היא התאוששה בעיקר על רקע היחלשות גולן.

חברת הנדל"ן של הקבוצה נכסים ובנין היא גולת הכותרת מבחינת אלשטיין, שהרקע שלו הוא בנדל"ן. חברת הפאר שהיתה מובילת שוק חברות הנדל"ן הישראליות הידרדרה מבחינת השווי לשולי חמש הגדולות. עסקת המלון בלאס וגאס בתקופת נוחי דנקנר פגעה בחברה, והונה העצמי הצטמצם ל־1.65 מיליארד שקל.

לחברה נכסים איכותיים ובראשם בניין HSBC שרכש דנקנר בניו יורק ב־340 מיליון דולר. אלשטיין כבר דחה הצעות למכור אותו תמורת מיליארד דולר, ואחד המבחנים של שרון יהיה הניסיון לשכנע את הבוס החדש למכור לפחות חצי מהבניין, מהלך שבשוק הנדל"ן סבורים כי הוא מתבקש, לאור מחירי הנדל"ן הגבוהים בניו יורק.

אלרון, קבוצת האחזקות בתחום הביוטכנולוגיה של אי.די.בי, נתפסת ככזו שאינה שייכת לליבת העסקים הבינלאומיים של אלשטיין. עם זאת, נראה שהוא ממש שונא לממש נכסים, ולכן משאיר גם אותה בשליטתו, אף שקיבל הצעות לרכוש אותה - אולי כדי לפזר סיכונים. נראה כי אלרון לא תהיה בראש מעייניו של שרון, לפחות בתחילת הדרך.

הכסף יספיק רק עד סוף שנת 2015

שרון גם מגיע לקבוצה בתקופה שבה אלשטיין מאבד הרבה מתדמיתו בציבור. הניסיון שלו לחמוק מתשלום הצעת הרכש ולחסוך כך 400 מיליון שקל נתפס כניסיון להתנער מההתחייבות שלקח על עצמו ולבצע תספורת. בעקבות החלטת ביהמ"ש ייאלץ אלשטיין לשלם את מלוא הצעת הרכש בהיקף של 512 מיליון שקל.

שרון אמנם בא מקבוצת בזק הציבורית, אבל החברה שבראשה עמד היתה פרטית, ולכן המגע שלו עם שוק ההון לא היה משמעותי. מהבחינה הזו אלשטיין הימר במידה מסוימת, בכך שלא בחר במנכ"ל מתחום הפיננסים, שיוכל להתמודד עם החובות העצומים של אי.די.בי פתוח ודסק"ש.

נכון לסוף יוני 2015, ההתחייבויות הפיננסיות של אי.די.בי פתוח לבעלי האג"ח ולבנקים עמדו על 3.36 מיליארד שקל ברוטו, ובניכוי מזומנים של 247 מיליון שקל הם הסתכמו ב־3.1 מיליארד שקל. הנפקת המניות בחודש הבא, בהיקף של 200 מיליון שקל, תספיק כדי לסיים את 2015, אבל את 2016 אמורה אי.די.בי לפתוח עם קופת מזומנים כמעט ריקה של 2 מיליון שקל בלבד.

בשנה הבאה יהיה על החברה גם לעמוד בעומס פירעונות של 819 מיליון שקל, ובדו"חות שלה לרבעון השני של 2015 ציינה החברה כי חסרים לה 793 מיליון שקל כדי לעמוד בהתחייבויות האלה, וכן חסרים לה 571 מיליון שקל לפירעון ההתחייבויות עד יוני 2017. מכירת כלל ביטוח צפויה להזרים לאי.די.בי כ־2.5 מיליארד שקל ולתת לה שקט למשך שנתיים. אבל כדי שזה יקרה, התהליך צריך להסתיים. בנוסף צריכה אחת משלוש הקבוצות הסיניות המתמודדות על הרכישה לקבל אישור מהמפקחת על הביטוח דורית סלינגר.

מצבה של דסק"ש אינו טוב בהרבה. החברה חייבת 4.2 מיליארד שקל למחזיקי האג"ח וכחצי מיליארד שקל לבנקים, בעוד בקופתה מיליארד שקל, נכון לסוף הרבעון השני. מחזיקי האג"ח מנהלים דיאלוג שוטף עם החברה, ולמעשה מכוונים אקדח לרקתה, כשבשלב הזה החברה התחייבה שלא לבצע כל שימוש בנכסיה מבלי ליידע אותם על כך. הכסף בקופת דסק"ש אמור להספיק עד אוגוסט 2016.

אך שאלת השאלות נשארה אם וכיצד יצליח אלשטיין לגייס את הסכומים הדרושים לאי.די.בי. הוא יודע שההשקעה לא תהיה כולה מכספו הפרטי ותתחלק בין משקיעים שונים. אך השאלה היא אם אלה יסכימו להיענות לבקשותיו ולהגדיל את ההימור, וזו שאלה שיש לה השלכות על עתיד החברה. אם אלשטיין ייתקל בקשיים, לא מן הנמנע שיחולו התפתחויות בגזרת השליטה כבר בשנה הקרובה.