הבורסה בתל אביב איבדה את יתרון הנזילות

מצבו העגום של שוק המניות המקומי מושך חצי ביקורת רבים. הבורסה איבדה מנזילותה, ועל כך תעיד התנודה היומית הממוצעת במניה ביחס למחזור היומי. כך נפגע היתרון העיקרי של ניירות הערך — הנזילות.

זה 20 שנה מותרת תנועה חופשית של מט"ח, וזה עשור רשאיות קופות הגמל והפנסיה להשקיע בבורסות שמעבר לים, תוך שמירת פטור ממס על רווחים. ולמרות זאת, מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים לא מיהרו לפנות לחו"ל. הנטייה ההיא להחזיק את רובו של רכיב המניות בבורסה בתל אביב הטרידה מאוד את בנק ישראל. זה ראה בדרישה למניות זרות ובביקוש למט"ח שהיא יוצרת גורמים מסייעים למאמציו לפחת את השקל לטובת היצואנים.

גישת המוסדיים השתנתה ב־2011. הטריגר הגיע מהמשקיעים הזרים, שנטשו את הבורסה המקומית בעקבות צפי להרעה במצב הגיאו־פוליטי נוכח "האביב הערבי". יש שתלו את הקיטון באחזקות הזרים בעניין טכני: ישראל הוצאה מרשימת המדינות המתפתחות ועברה ל־OECD, שבו משקלה זניח.

יוסי ביינארט, מנכ"ל הבורסה צילום: עמית שעל

לקראת סוף 2011 ניכרה מגמה בקרנות הפנסיה: הגדלת רכיב חו"ל על חשבון המניות המקומיות, זאת בעיקר נוכח החמרת הרגולציה על תאגידים בורסאיים. העלות הכבדה של צעדי הרגולציה וחשש היזמים מפני גזירות חדשות הרתיעו פירמות פרטיות מכניסה לבורסה. במקביל, העומס הכספי מחק עשרות פירמות קטנות מהמסחר.

כך, לדוגמה, סובל הסקטור הבנקאי מגזירות רגולציה שנערמות. אמנם יש מקום להרחיב את התחרות, אולם לא ברור כיצד ריתוק הון עצמי מול פעילות המתפרשת כמסוכנת או איסור חלקי על חלוקת דיבידנדים ישפיעו על יחס המשקיעים למניות הבנקים. לא פלא שהאחזקות מחו"ל בהן צנחו. גם הכסף המקומי פחות נלהב להשקיע בסקטור, עוד טרם פרסום המלצות ועדת שטרום לקידום התחרות באשראי הצרכני.

הבנקים בישראל צלחו את 2008 הטראומטית כמעט ללא נזקים, ובבורסה רווחיותם נאה בעקביות. אף על פי כן, מניותיהם נסחרות עמוק מתחת להון העצמי, במכפילי רווח חד־ספרתיים.

הקשר ההיסטורי: בסוף 1993 היה היקף קרנות הנאמנות, המשקיעות רק בנכסים נזילים, כ־330 מיליארד שקל, והן היוו 25% מסך הנכסים הכספיים שבידי הציבור. כיום היקפן כ־260 מיליארד שקל, ויחד עם תעודות הסל — כ־110 מיליארד שקל — יגיע משקלן ל־11% בלבד מהנכסים שבידי הציבור.

ראשי הבורסה מתאמצים למשוך תאגידים כדי להגדיל את נפח מחזורי העסקאות, ובלהט העשייה, המטרה מקדשת כל אמצעי. כך אנו עדים לשכנוע של חברות זרות, לא מובחרות במיוחד, להיסחר בתל אביב. זאת תוך הבטחת פריבילגיות בנושאים כמו דיווח.

גם הכללתן של החברות מחו"ל במדדי ת"א־100 ות"א־25 יוצרת עיוותים ומחייבת שינויים בהרכבי תעודות הסל, מהלכים שמרחיקים את המשקיעים. כל עוד ימשיכו לשרור במקומותינו אווירה פופוליסטית אנטי־עסקית, צעדי רגולציה כבדים ומתיחות ביטחונית — הבורסה תתקשה לשוב לימיה הטובים.

הכותב משמש כיועץ פיננסי לחברות, כחבר בוועדות השקעה מוסדיות וכדירקטור בתאגידים בורסאיים