"הרישום בת"א טוב לסודהסטרים, לא למשקיעים"

"ערב ראש השנה 2008. ישבנו בבית הוריה של אשתי, האווירה בשוק היתה נוראית ובערב היתה הצבעה בסנאט לקראת אישור תוכנית החירום בארה"ב. הטלוויזיה היתה פתוחה וההצבעה נמשכה ונמשכה. פתאום ההצבעה נגמרה וראינו את השווקים מתרסקים, התרסקות טוטלית. זה היה קשה, רגע שאני לא אשכח כל חיי, והוא קרה בערך חצי שנה אחרי שנכנסתי לתפקיד המנכ"ל", מספר רן שחם, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם, על הרגע שהכי השפיע עליו בשוק ההון. 

The Leaders 3 - פרויקט הסטודנטים של כלכליסט והמכללה למינהל

אחרי התרסקות השווקים באלטשולר שחם הבינו שהם חייבים לטפח מחלקת שירות לקוחות. "הרבה שנים חיינו פה על תשואות עודפות, והלקוחות ידעו שהם מקבלים תשואות גבוהות, אך לא היה שירות לקוחות. למי שהתקשר ענינו בחדר מסחר. באותה השנה בלטנו באג"ח בצורה טובה אבל במניות היינו כמו כולם, ומה לעשות, המניות חטפו. לא היינו מוכנים לנפילה הזאת.

"עשינו מרתונים של שירות לקוחות, אני, גילעד (אלטשולר, מייסד ומנכ"ל משותף - מ"מ), אבא שלי (קלמן שחם, מייסד משותף של בית ההשקעות - מ"מ) - כולם נשארו לענות לטלפונים מ־19:00 עד 23:00 בלילה", הוא נזכר. "היינו יוזמים שיחות טלפון ללקוחות, שהרבה פעמים אמרו לנו 'עכשיו נזכרתם? שלום ולהתראות, לא רוצים לשמוע מכם יותר'. זה גרם לנו לחזק את שירות הלקוחות. השקענו הרבה כסף בטכנולוגיה ובחדרים אקוסטיים כדי שהשירות יהיה ברמה הגבוהה ביותר. בסוף, אנחנו עסק שנותן שירות לאנשים".

רן שחם (מימין) עם הסטודנט דרור זליכה צילום: עמית שעל

"אנשים עוזבים בנקודה הכי שגויה"

במשבר של 2008 אנשים עזבו את השוק בעיקר בגלל אווירת סוף העולם שהיתה בשווקים, אבל לדברי שחם, "ההיסטוריה מוכיחה שאנשים עוזבים את השוק בנקודה הכי שגויה. רוב העבודה שלנו היא פסיכולוגית, אנחנו 55% פסיכולוגים ו־45% מנהלי השקעות, כי אנשים הם מאוד אמוציונליים עם הכסף שלהם. נניח שאדם שמושקע כולו במניות שומע שהאיראנים רכשו נשק חדש או קורא על משבר בסין - הוא נבהל. היתרון של מנהלי ההשקעות הוא שהם מנוטרלים מפסיכולוגיה, ואז קבלת ההחלטות הרבה יותר נכונה. אדם שמנהל את ההשקעות שלו לבד משתגע, כל היום קונה ומוכר. הוא שומע שיש מלחמה בלבנון, הוא ימכור. מה, דן חלוץ לא מכר בדקה הראשונה? זו היתה טעות נוראית", הוא מסביר.

בראייה לעתיד, שחם צופה כי "2016 תהיה עוד שנה קשה בתחום ניהול ההשקעות. יש שנים מאתגרות, שבהן העבודה של מנהל ההשקעות קשה יותר אבל גם יותר מתגמלת. וגם השנה מנהלי תיקים טובים יוכלו להכות את המדדים. האמונה שלנו באלטשולר שחם היא שלאורך זמן אנחנו יודעים להכות את המדד. זאת העבודה שלנו, ובלי זה אין לנו זכות קיום. אפשר יהיה להכות את המדדים גם ב־2016", הוא אומר.

"סודהסטרים אפילו לא פזלה לכיוון ישראל"

חברת סודהסטרים הסעירה בשבועות האחרונים את הבורסה המקומית כשהודיעה שבכוונתה להיסחר גם בישראל ברישום כפול. על כניסת מנייתה לתל אביב ופתיחת המסחר בה היום אומר שחם: "בשנים האחרונות סודהסטרים לא חשבה בכלל לרשום את עצמה בישראל, אפילו לא פזלה לכיוון. הסיבה היא שעצם השיוך לישראל לא עושה טוב לחברות עם פעילות בינלאומית. אבל עכשיו, כי סודהסטרים ממילא מזוהה מאוד עם ישראל והתוצאות שלה בצלילה מתמשכת, אז די ברור למה היא החליטה לבוא לביצה המקומית. במיוחד כי יזרמו אליה ביקושים בסדר גודל של 10% מהחברה, מה שכנראה יעשה טוב למחיר של הנייר".

"עבור סודהסטרים הרישום הכפול הוא מצוין", אומר שחם, "אך לא בטוח שהצעד טוב גם למשקיעים בבורסה המקומית. אנחנו שמחים לקבל נייר חבוט, כמו סודהסטרים, במקום שיחבטו בו אחרי שהוא נכנס למדד. מה שלא מריח לי טוב זה סוג החברות שרוצות להירשם פה. ברור שלכל אחת יש אינטרס שלא בטוח שהוא תואם את זה של הציבור. על הבורסה לאפשר לחברות לגייס הון, אבל אני לא בטוח שזה תורם למטרה של הבורסה", הוא אומר.

מה צריך לעשות כדי לשפר את מצב הבורסה בישראל?

"ישנו תיקון 23, שמאפשר לגופים זרים לשווק פה קרנות נאמנות ומוצרים אחרים. הייתי לוקח הרבה מאוד מוצרים מחו"ל ומשווק אותם בישראל, לאו דווקא חברות זרות, אבל כל מיני תעודות סל וקרנות שרוצות שהמוצרים שלהן ייסחרו פה בשקלים. חוץ מזה צריך לתת מוטיבציה לחברות קטנות להיסחר פה בשוק".

שחם מסביר את התמונה מהצד של מנהלי ההשקעות: "אנחנו פונים הרבה מאוד לחו"ל בגלל מצב הבורסה פה. היתרון שלנו הוא שאנחנו בישראל כל הזמן עם הפנים לחו"ל. האמריקאים רואים בעיקר את ארה"ב, האירופים מתמקדים באירופה, ואנחנו פה פוזלים לכל העולם. עכשיו אנחנו בעיקר מסתכלים על גרמניה, שיש בה הרבה מאוד חברות גלובליות, ועל ארה"ב, שמציגה סימני צמיחה", הוא אומר.

לדבריו, תיק ההשקעות הנכון מורכב מ־90% חו"ל ו־10% ישראל, אך יש הטיה אצל המשקיעים לטובת השוק המקומי. "ישראלים אוהבים לראות בעיתון מי המנכ"ל, לקרוא את הדו"חות בעברית ולהרגיש שהם יכולים לגעת בחברה, אבל ההשקעה הנכונה היא 90% בחו"ל". שחם מנמק מה מפספס מי שמשקיע אך ורק במניות ישראליות: "יש סקטורים שלמים שלא קיימים פה, למשל כימיקלים — יש עוד חברות בעולם חוץ מכיל, כמו פוטאש למשל. יש תעשיות שאין בשוק הישראלי, כמו תעשיית הרכב", הוא אומר.

בית ההשקעות, לעומת זאת, מושקע כשני שלישים בחו"ל ושליש בארץ, ולמרות זאת שחם אומר שהם מאוד מאמינים בשוק המקומי. "אנחנו מאמינים במוח הישראלי, וחושבים שיש פה אנשים חכמים, יזמים שיודעים לחשוב קדימה. הדמוגרפיה פה חיובית, מה שאי אפשר להגיד על שווקים מערביים אחרים", הוא אומר.

"לעשות אנליזה מאוד עמוקה למעט חברות"

דרור זילכה, סטודנט לכלכלה במכללה למינהל שהתלווה לשחם, ביקש טיפ לסטודנטים שרוצים להצליח בשוק ההון.

"כשאני רציתי ללמוד ולהיות סטודנט אבא שלי אמר לי, 'אתה לא תדרוך בחברה לפני שיש לך תואר ראשון'", אומר שחם. "גילעד אמר לי, 'אל תלך ללמוד בכלל, קח 50 אלף שקל, שים בבורסה, תסחור, תפסיד אותם — אתה תלמד הכי טוב'.

"הטיפ הכי טוב לאיש השקעות זה להתחיל מלמטה. אני התחלתי בתור אנליסט, ואני חושב שזו הדרך הטובה ביותר להכיר את החברות. המסלול הכי טוב כדי להיות אנליסט, וזה לא תמיד קורה, הוא לעשות אנליזה מאוד מאוד עמוקה למעט חברות. זה בסיס טוב להמשך הדרך".