ההצגה הטובה בעיר: בן משה וגינדי נלחמים עלחברה, כסף ואגו

זאת היתה ההצגה הכי טובה בעיר. יותר מהמשחק בין ארסנל ללסטר, ואפילו מהדיון התקדימי על מיתווה הגז בבג"ץ. שני שחקנים, די חדשים בשוק ההון המקומי, שלפו את הסכינים ויצאו למלחמה על ליבם של מחזיקי האג"ח של אלון ריבוע כחול.

אלה לא חלמו לפני שבועיים להגיע למצב שאליו הגיעו אמש, שבו מציעים להם לקחת את החוב חודשים בלבד מרגע חתימת ההסכם. אבל כשהשיקולים הכלכליים מפנים את מקומם לאגו, אין גבול לנדיבות.

ההצעות לרכישת ריבוע כחול הפכו מזמן להיות מעבר לכלכליות. משפחת גינדי, שהציעה לפני שבועיים להזרים לחברה 240 מיליון שקל, נדהמה כשמוטי בן משה הגיח והציע 700 מיליון. נדמה היה שהסיפור נגמר אבל אז עלתה גינדי ל-800, ובהצעות הסופיות המריאה למיליארד שקל - בן משה מצידו הגיע ל-950-900 מיליון ש קל.

נכון, מדובר בכסף שהמשקיע מכניס לחברה שהיא למעשה שלו, וסביר להניח שאילו היה מדובר ברכישה של בעלי מניות החוצה, הסכומים היו קטנים בהרבה. אבל עדיין מדובר בסכומים ששני המתמודדים לא חשבו להוציא.

אבי גינדי צילום: עמית שעל

היו כבר 5-4 אסיפות אג"ח בריבוע כחול שחובותיה לנושים עומדים על 932 מיליון שקל. עד היום היו אלה שחקני המישנה, עורכי הדין, היועצים השונים, שהגיעו והציגו את הסחורה. אמש הגיע שלב המאני טיים ואיפשר הצצה אל שחקני המישנה שהגיחו - מוטי בן משה מצד אחד, אבי וליטל גינדי מהצד השני. שלושתם בשנות ה-40 המוקדמות, גדלו ברדיוס של 10 ק"מ בשפלה, הגינדים בראשל"צ, דור שני ליזמי נדל"ן, ובן משה בן להורים שעלו לארץ והתיישבו בלוד.

את הונו עשה בן משה בגרמניה, ואתמול חשף לראשונה חלק מהמספרים של אקסטרה הולדינגס, חברת האנרגיה שבעלותו. ההתמודדות הזו חשובה עבורו. כבר עתה, ירכוש או לא ירכוש, המעמד שלו השתנה והוא קיבל את הלגיטימציה כאיש עסקים שעומד בראש חברה שמספקת גז וחשמל לקרוב ל-2 מיליון איש באירופה, ושהונו כבר איננו בסימן שאלה.

המשחק התחיל מיד בתחילת האסיפה, כשהמקורבים של כל צד ניסו לבדוק אם הבעלים של הצד השני מתכוון להגיע. בן משה נכנס ראשון. יורם ראבד, עורך הדין המנוסה של הגינדים ירה לתוך הסלולארי: "תבואו כבר" וכעבור דקות הופיעו גם אבי וליטל גינדי, שניים מחמשת האחים המחזיקים במשותף בגינדי החזקות.

המופע היה מרתק. בן משה שהתיישב עם עורכי הדין שלו מלפנים הודיע על פרעון מיידי תוך שנה. אבי גינדי התפלץ ביציע. "מי אמר שאפשר לשנות את ההצעות"? הגינדים יצאו להפסקה וחזרו עם בשורה חדשה: "פרעון מיידי תוך 90 יום של כל החוב למי שירצה". בן משה הסכים בהמשך גם הוא לפרעון כזה אבל סייג: "חברה צריכה גם לעבוד. הכסף מושקע פנימה כדי לבצע פעולות כלכליות, אבל אם תחליטו שנחלק לנושים – אז נחלק".

עבור בן משה הערב הזה היה אכזבה מסויימת. הוא הגיע אליו בייתרון של 10 מיליון שקל על יריביו, בזכות ההצעה שלו שלא היתנתה את ההסדר בהסכם מגה, אבל יריביו צמצמו בהדרגתיות את הפער, עד לסוג של שוויון ביציאה מהאולם. מחזיקי האג"ח ישבו המומים, הם לא חלמו על מצב שבו יצטרכו לבחור בין שתי אפשרויות כאלה - תוך פחות משנה יקבלו את החוב כולו, שנראה עד לאחרונה אבוד.

"עד שהגעתי גינדי הסכימה לשלם רק 240 מיליון", אמר בן משה מעל הבמה, "אני לא יודע איזה נכסים יש לגינדי, אבל המחזורים של קבוצת אקסטרה שאני הבעלים היחיד שלה, והנושא הזה נבדק כבר, הוא של 2 מיליארד יורו בשנה. אנחנו יודעים לייצר רווח של 200 מיליון יורו בשנה. אין עוררין על יכולת ייצור המזומנים שלי".

ליטל ואבי עלו אחריו. המעמד היה קצת מביך עבורם, במה לא מוכרת. ליטל היתה פקעת עצבים. אצבע שלא מפסיקה לתופף על אגודל, ותזוזה שלא נפסקת על הכסא. היא לא נראתה כמי שמתכוונת לתת למישהו אחר לנצח. אחיה נראה מאופק מעט יותר, אבל רק מעט. אבי דיבר וליטל עמדה בידיים שלובות לצידו, מתנדנדת משמאל לימין וחוזר לילה. עיניה פגשו מדי פעם את עיניו של בן משה שישב מלפנים.

"היום זה הולנטיין דיי. אנחנו התאהבנו לפני חודש בחברה הזו, הכרנו בתקופה הזו אנשים מדהימים", אמר אבי גינדי. גיא בדק את ריבוע נדל"ן, רועי את דור אלון. אין נכס שלא הריחו ולא ראו, אין עובד שלא דיברו אתו. תשאלו את עצמכם מי לא עצם עין במשך חודש. חודש היינו כאן בישראל. לא הגשנו וטסנו. עבדנו קשה. אנחנו לא רואים פה תחרות עם אף אחד אחר. אנחנו עושים את העיסקה כי רואים בה פוטנציאל אדיר. אנחנו מביאים המון כסף מהבית, כסף שהיה מאד קשה לעשות אותו. דירה ועוד דירה, כסף לא ממונף. החברות האלה יכולות להגיע לממדים שאי אפשר לדמיין. הגשנו הצעה מנצחת מתוך ביטחון שזו העיסקה שלנו", אמר גינדי.

המחזיקים יצביעו מחר באיזו הצעה לבחור. הם כבר ניצחו את המאבק הזה. עכשיו השאלה במי יבחרו כשותפים. קשה להמר על התוצאה הפעם. התוצאות יפורסמו מחר.