סלינגר תקבל לפיקוחה גם את בתי ההשקעות

רשות ני"ע חטפה אתמול מכה קשה מבחינת סמכויותיה, אחרי שנודע כי אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון, שעתיד להפוך לרשות עצמאית ולהתנתק ממשרד האוצר, יקבל לידיו את הפיקוח על חברות האחזקה של חברות הביטוח. ואם לא די בכך, מתזכיר החוק עולה כי הרשות החדשה תקבל גם לראשונה את סמכות הפיקוח על בתי ההשקעות — לא רק על גופי הפנסיה הפועלים תחתיהם.

בתי ההשקעות פועלים היום באמצעות חברות־בנות בשלל תחומי ניהול כסף: חברות ביטוח, גמל, פנסיה, תעודות סל, קרנות נאמנות, ניהול תיקים וברוקראז', והפיקוח עליהן מתחלק היום בין רשות ני"ע לבין אגף שוק ההון. הרשות מפקחת על פעילות התיקים, תעודות הסל והקרנות, וכן על הייעוץ הפיננסי בבנקים ביחס למוצרים האלה, ואילו אגף שוק ההון מפקח על חברות הגמל, הביטוח והפנסיה, ועל הייעוץ הפנסיוני בבנקים ביחס למוצרים האלה.

לפיכך, ההחלטה להעניק את סמכות הפיקוח ברמת בית ההשקעות דווקא לאגף שוק ההון במתכונתו העצמאית החדשה אינה עניין של מה בכך, ובאותה מידה היתה יכולה סמכות זו להגיע לידי הרשות. כעת עולות, כמובן, שורה של תהיות שעוד יצריכו ליבון באשר לאפשרות של כפל פיקוח. כלומר, הרשות תפקח על בית ההשקעות מחד, והרשות תפקח על חברת קרנות הנאמנות של אותו בית השקעות מנגד.

תזכיר החוק שהופץ אתמול הסביר בהרחבה מדוע נכון לפקח גם על בתי ההשקעות שאינם מפוקחים היום. "על אף ההפרדה התאגידית הקיימת בין גוף מפוקח (גמל, פנסיה וכו' — ר"ב) לבין תאגיד האחזקה המוסדית השולט בו, לתאגיד האחזקה ולבעלי התפקיד בו יש השפעה מכרעת על הגוף המפוקח המוחזק על ידו, וממילא גם על הנכסים המפוקחים, על התנהלותו השוטפת של הגוף המפוקח, הממשל התאגידי שלו, מדיניותו ארוכת הטווח, התנהלותו העסקית ומצבו הפיננסי", נכתב בתזכיר. "אופן ניהול הגוף המפוקח עשוי להיות מושפע מהצרכים הפיננסיים של תאגיד האחזקה המוסדית, ובכלל זה מדיניות הדיבידנדים של הגוף המפוקח ומדיניות ניהול ההון שלו. לעניין זה יודגש כי קשיים פיננסיים בתאגיד האחזקה המוסדית עלולים להשפיע על מוניטין הגופים המפוקחים ועל אמון הציבור בהם".

בתי ההשקעות ייאלצו לחשוף את הדו"חות

העובדה שבתי ההשקעות ייכנסו לפיקוח אינה חדשה. בסוף 2014 חשף "כלכליסט" את מסקנות הצוות המיוחד שהקימה שנה קודם לכן מי שהיתה מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן, כדי להגדיר סמכויות פיקוח על בתי ההשקעות — צוות שהיו חברים בו המפקחת על הביטוח דורית סלינגר ויו"ר הרשות שמואל האוזר. בין השניים נתגלעה אז מחלוקת חריפה סביב שאלת פרסום הדו"חות הכספיים של בתי ההשקעות הפרטיים, דוגמת פסגות, אלטשולר שחם, הלמן אלדובי ואחרים. אלה, בדומה לחברות פרטיות אחרות, אינם נדרשים היום לדווח על תוצאותיהם הכספיות ולחשוף את שכר הבכירים בהם. אנדורן וסלינגר סברו כי נכון לחייב את בתי ההשקעות לחשוף לציבור את הדו"חות הכספיים, ולכל הפחות להציגם לרגולטור, אך ברשות ני"ע התנגדו לכל חובת דיווח. בסופו של דבר גובשה פשרה שבמסגרתה יורחבו חובות הדיווח לרגולטור, אך לא תהיה חובת דיווח לציבור.

כעת, משהוחלט כי הפיקוח על בתי ההשקעות יהיה בידי סלינגר, הכיוון ברור — בניגוד לעמדת האוזר, בתי ההשקעות ייאלצו כנראה לחשוף את דו"חותיהם. במסגרת מסקנות הצוות של אנדורן סוכם כי רשות ני"ע או אגף שוק ההון יוכלו להפעיל את סמכויות האכיפה והפיקוח גם ברמת בית ההשקעות, בכל הקשור לפעילויות מהותיות כמו ניהול סיכונים, ביקורת פנימית ותפעול. סוכם כי הסמכות תופעל לפי העניין, כלומר האם הוא בתחום המפוקח בידי הרשות או בידי האגף. אך לפי תזכיר החוק, בעלת סמכות הפיקוח ברמת בית ההשקעות היא, לכאורה, אך ורק הרשות הפיננסית החדשה, בעוד הרשות מחוץ למשחק.

שמואל האוזר, יו"ר רשות ני"ע צילום: נמרוד גליקמן

סלינגר תוכל לקדם את הגבלת שכר הבכירים

רק לפני חודש חשפו סלינגר ושר האוצר משה כחלון כוונה לייצר את המוצר הפיננסי החדש "גמל להשקעה", שיאפשר לציבור להעביר כסף פרטי לניהול בקופת גמל. החוסך יוכל למשוך את כספו בכל עת, אם כי המתמידים עד גיל הפנסיה יזכו להטבה בדמות פטור ממס, בתנאי שימשכו את הכסף כקצבה חודשית.

המוצר החדש נמצא על התפר שבין חיסכון לטווח קצר ובינוני לבין חיסכון לטווח ארוך, ולפיכך הוא מאיים על מוצרים שנמצאים בפיקוח הרשות — התיקים המנוהלים וקרנות הנאמנות. מנהלי התיקים ומנהלי הקרנות כבר פועלים לביטול רוע הגזירה, או לחילופין לקבל הטבת מס דומה גם לחוסכיהם; אך המוצר החדש מחזק, כמובן, את הפיקוח על הביטוח על חשבון הרשות.

התחזקות אגף שוק ההון מגיעה לאחר שבמרץ אשתקד חשף האוזר הצעה למודל פיקוח חדש. יו"ר הרשות הציע מודל דו־ראשי, שבמסגרתו תהיה רשות לפיקוח יציבותי הכפופה לבנק ישראל. במודל שהוצע תהיה רשות ני"ע אחראית לגילוי והגנה על המשקיע ועל הצרכנים, ותפקח על המשקיעים המוסדיים ובתי ההשקעות. אגף שוק ההון, במודל הזה, יהפוך למעשה למיותר. סלינגר בחרה אז, בין היתר מסיבה זו, להחרים את הדיון שבו הוצג המודל.

הסמכות לפקח על בתי ההשקעות וחברות האחזקה משמעותית מבחינת המפקחת לצורך השגת מטרות נוספות שהיא מקדמת. כך, למשל, לפני שנה וחצי יצאה סלינגר עם שר האוצר דאז יאיר לפיד ברפורמה מרחיקת לכת הדורשת להגביל את שכר בכירי הגופים הפיננסיים ל־3.5 מיליון שקל בשנה. אך באותה עת הוגבלה הסמכות של המפקחת לגופים המפוקחים על ידיה, ומנהלי בתי ההשקעות ניצלו מקו האש. כעת תוכל סלינגר להשית את החקיקה הזו גם ברמת מנהלי בתי ההשקעות. מקרה אחר נגע למחלוקת החריפה בין המפקחת לבעל השליטה במגדל שלמה אליהו, שביקש לפני שנתיים למנות ליו"ר חברת הביטוח את פרופ' עודד שריג, שהיה עד שנה קודם לכן המפקח על הביטוח וחתם על היתר השליטה של אליהו במגדל. סלינגר התנגדה נמרצות למינוי, אך אליהו עקף אותה ומינה את שריג ליו"ר חברת האחזקות — תפקיד שכבר פרש ממנו. במסגרת הרשות החדשה יוכלו סלינגר ואלה שייכנסו בנעליה להטיל וטו על מינויים גם ברמת חברת האחזקות ולמנוע מחטפים שכאלה.

לרשות החדשה יהיה גם יותר חופש באשר למינוי עובדים. כיום יש קושי לגייס עובדים מוכשרים לאגף שוק ההון, שכן המועמדים, כולל בכירים, חייבים להיבחר במסגרת מכרז של נציבות שירות המדינה, ולהיות כפופים למגבלות שכר לפי דרגות בכירות. החוק החדש יאפשר לראשונה לממונה על הרשות לגייס עובדים בחוזים אישיים ויגדיל את הגמישות הניהולית. עובדי אגף שוק ההון נלחצו מאוד מסעיף זה וגייסו אתמול את הסתדרות העובדים לטובתם. זו פנתה למשרד האוצר, בדרישה לפתוח במשא ומתן להסדרת תנאי העסקתם של העובדים ברשות המתוכננת.