נתניהו נגד הגבלת שכר מחוץ למערכת הפיננסית

ראש הממשלה בנימין נתניהו מסתייג מהרחבת המגבלות על שכר הבכירים מחוץ למערכת הפיננסית. מאז שאישרה בשבוע שעבר ועדת הכספים את מגבלות השכר על בכירים בענף הפיננסי, ובהן כי כל עלות שכר מעבר ל־2.5 מיליון שקל בשנה לא תוכר לצורכי מס וכי הפער המקסימלי בין עלות השכר הנמוכה בחברה לזאת הגבוה לא יעלה על פי 35, נשמעות קריאות להרחיב הוראות אלו גם ליתר החברות הנסחרות בבורסה. יושבת ראש מרצ זהבה גלאון אף הודיעה כי תקדם הצעת חוק כזאת, וגם שר האוצר משה כחלון אותת עם כניסתו לתפקיד כי לאחר שישלים את הגבלת השכר במערכת הפיננסית - יפעל להטלת מגבלות גם על יתר החברות הנסחרות בבורסה.

ראש הממשלה נתניהו מנגד סבור כי מדובר במגבלה דרקונית, והוא ינסה למנוע את קידומה בקואליציה. על פי הערכות נתניהו אינו שבע רצון גם מההגבלות שהוטלו על הבכירים במגזר הפיננסי, אך הוא לא צפוי להתערב כנגדן בשלב זה.

תקרת השכר במוסדות הפיננסיים מגיעה לכנסת

הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים במוסדות הפיננסיים צפויה להיות מונחת היום במליאת הכנסת לקראת אישורה בקריאה שנייה ושלישית, זאת למרות הלחצים והניסיונות של בעלי העניין להכניס בה שינויים של הרגע האחרון. אתמול העבירו היועצים המשפטיים של ועדת הכספים את נוסח החוק לעיון והערות של רשות המסים ומשרד האוצר. נוסח החוק צפוי לחזור עד היום בבוקר ולאחר מכן להיות מוגש למליאת הכנסת.

נתניהו. ינסה למנוע בקואליציה את הרחבת מגבלות השכר צילום: עומר מסינגר

כיוון שלא הוגשה בקשה לפטור מחובת הנחה על ההצעה, היא צפויה לעלות לאישור במליאה רק ביום שני הבא. עד אז, לפחות מבחינה תיאורטית, בעלי העניין יכולים להפעיל את השפעתם ולבקש לערוך בה שינויים. מהלך שכזה יהיה קשה לבעלי העניין, שכן כל שינוי ידרוש דיון מיוחד של ועדת הכספים בעניין החלטה אם בכלל לקיים דיון חוזר בנושא.

מאז אישרה ועדת הכספים ביום רביעי הקודם את ההצעה, גורמים בעלי עניין נשמעו טוענים כי פנו או בכוונתם לפנות לבעלי השפעה כדי לרכך את החוק. הסעיף הבעייתי מצד בעלי העניין - הלא הם התאגידים הפיננסיים שעליהם הושת החוק - הוא הסעיף הקושר בין העובד שמרוויח הכי מעט בחברה לבין המנכ”ל, שעליו להרוויח לא יותר מאשר פי 35 משכורות מהחלש.

“הרחבת הגבלת השכר תבריח חברות בינלאומיות”

הלחצים לגבי סעיף זה רוכזו בכיוון משרד ראש הממשלה, אך הוא אינו צפוי להתערב בכך. נתניהו, שאין זה סוד כי האג’נדה הכלכלית שלו מנוגדת באופיה להצעת החוק, התנגד ב־2011 להצעה דומה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ’. בכדי לעצור את הצעת החוק של חברת הכנסת יחימוביץ’, שהספיקה לעבור בוועדת שרים לחקיקה, נתניהו כינס בזמנו את ועדת נאמן.

ואולם, הימים כעת שונים מבחינת הרוח הציבורית, בעיקר לאור העובדה כי שר האוצר כחלון הוא שהוביל את המהלך הנוכחי להגבלת שכר הבכירים. לכן, גורמים מקצועיים בממשלה אמרו אתמול ל”כלכליסט” כי הבינו שהרכבת כבר יצאה ושאין מה לעשות בנידון, ושהם מבינים את הרציונל שבהחלטה. לעומת זאת, גורם מקצועי אחר טען כי הוא מודאג מהמסר הפוטנציאלי שהחוק מגלם וכי לתפיסתו אסור לאפשר להצעה לזלוג מעבר למוסדות הפיננסיים. על פי גורמים מקצועיים בממשלה, הרחבת הגבלת השכר תבריח חברות בינלאומיות, מכיוון שאלו יבינו כי “המחוקק בישראל אינו יודע שובע”.

בכירי הבנקים לא יפוצו

ההחלטה להגביל את שכר הבכירים במגזר הפיננסי עד לעלות שכר של 2.5 מיליון שקל שתוכר לצורכי מס, ועד ליחס של פי 35 מהשכר הנמוך ביותר בחברה, דווקא עלולה לשמח כמה מבעלי השליטה בבנקים הישראליים. הם לא מתכוונים לנסות ולפצות את הבכירים בדרכים עקיפות, מה גם שהדבר נאסר בנוהל של הפיקוח על הבנקים. מבין חמשת הבנקים הגדולים בישראל לשלושה מהם יש בעלי שליטה - הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי.

נושאי משרה בכירים בבנק מחויבים על ידי הפיקוח על הבנקים להיות מועסקים ב־100% משרה. מכך נגזר כי אם יקבלו תגמול נוסף מבעל שליטה, הרי שלכאורה הקדישו פחות מ־100% ממשרתם לתפקיד. גורם בכיר במערכת הבנקאית אמר ל"כלכליסט": "הבנקים הם גופים ממושמעים שמצייתים לחוק. הם לא ינסו לעקוף את החוק בדרכים פתלתלות".

רעות שפיגלמן