אייל בקשי וילין לפידות התנגדו לגובה הרף ברפורמת הרישום הכפוי
רשות ני"ע פרסמה נוסח חקיקה מעודכן להצעת רישום כפוי. הגבלת רף הכניסה לשווי 100 מיליארד דולר נשארה על כנה למרות התנגדויות רבות
רשות ני"ע פרסמה אתמול נוסח חקיקה מעודכן שמטרתו לאפשר רישום כפוי של מניות חברות זרות הנסחרות בחו"ל. במקור מדובר ביוזמה של מנכ"ל הבורסה יוסי ביינארט שרצה לאפשר מסחר ללא רישום במניות של חברות עם זיקה ישראלית שנרשמו למסחר בחו"ל. אלא שהרשות הפכה על פיה את היוזמה, ובהצעת החקיקה ביקשה לאפשר רישום כפוי רק לחברות זרות ללא זיקה ישראלית. בנוסף, ביקשה הרשות להגביל את הרישום הכפוי לחברות עם שווי של 100 מיליארד דולר לפחות. כיום יש 44 חברות שעונות על הקריטריונים.
- רפורמת המדדים הוגשה להערות הציבור: יותר מניות, פחות ריכוזיות ויותר ישראליות
- לאחר סאגת מנקיינד הבורסה מגדירה מהי זיקה ישראלית
הרשות מתרצת את הקשחת התנאים והמגבלות הרבות שהציבה לרישום הכפוי ב"ביקורת ציבורית רחבה על כניסה של מספר חברות זרות לבורסה הישראלית דרך רישום כפול ובהן ביוטיים, נבידאה ומנקיינד. בשל שווי השוק הגבוה של חברות אלו ביחס לחברות הנסחרות היום בבורסה, רישום מניותיהן למסחר הביא לכניסתן למדד ת"א־100", כותבת הרשות. "הכניסה עוררה טענות קשות, לרבות מצד גופים העוסקים במעקב אחר מדדי מניות בבורסה. עיקרי הטענות היו כי כניסת החברות הזרות למדדים תביא לדחיקתן של החברות הישראליות מהמדדים ועלולה להביא לפגיעה קשה בהיקפי המסחר של האחרונות. עוד נטען כי החברות הזרות, שסובלות ממחזורי מסחר נמוכים בחו"ל, מצליחות ליהנות מנזילות גבוהה ומסחר ער בישראל בשל אילוץ תעודות הסל לרכוש את המניות הכלולות במדד".
חשש למסחר לא מפוקח
ברשות מתייחסים לטענות פרטניות נגד הצעת החקיקה המקורית, ובראשן התנגדות למגבלת הרף של 100 מיליארד דולר. "מרבית המתנגדים להצעה התנגדו למגבלה האמורה", מציינת הרשות, "בעיקר כי חששו שבשל הרף הגבוה מספר חברות קטן יחסית יעמוד במגבלה". הנוסח המעודכן חושף כי בין המתנגדים היה גם פרופ' שרון חנס שטען כי "הרף שנקבע הוא כה גבוה כך שהמגבלה עלולה לרוקן מתוכן את תכלית המנגנון — הנגשת המסחר בני"ע זרים לתושבי ישראל ושכלול שוק ההון המקומי". חנס הציע מגבלה חלופית — הגבלת המנגנון לחברות הנמנות עם מדד S&P 500 שדורש תנאי סף של שווי של 5.3 מיליארד דולר ורמת נזילות הולמת. בית ההשקעות ילין לפידות הציע להוריד את הרף אפילו יותר ל־150 מיליון דולר.
ברק קפיטל, של סוחר הנוסטרו אייל בקשי, ביקשה להוריד את הרף ל־50 מיליארד דולר. ברשות סירבו לשנות את הרף בטענה כי "קיים חשש ממשי שללא מגבלה משמעותית, יירשמו למסחר מניות של חברות זרות שיתפסו נתח גדול מהמסחר. התוצאה תהיה כי עיקר המסחר בבורסה ייעשה באופן לא מפוקח".
תמריץ להנפקה בחו"ל
ברשות התייחסו לטענה נוספת נגד החקיקה: "רבים התנגדו למגבלה שמאפשרת רק רישום חברות ללא זיקה ישראלית בטענה כי לציבור בישראל נגישות והיכרות עם החברות המקומיות". עוד נטען כי הבורסה לא משקפת את הכלכלה הישראלית משום שחברות רבות בוחרות להירשם למסחר בחו"ל ורישום כפוי יכול לרפא בעיה זו. אלא שהרשות מתנגדת לטענות אלו: "חשש לכניסה רחבה של חברות לא מפוקחות לרישום בישראל. בנוסף, הדבר עלול לתמרץ חברות ישראליות להעדיף הנפקת מניות בחו"ל".