וונטייז כמשל על הבורסה בת"א
חברת הסטארט־אפ וונטייז רוצה לגייס 15 מיליון דולר לפי שווי שטרם נקבע, כשרק היקף הגיוס מהווה מכפיל של פי 10 על ההכנסות. בבורסה מתלהבים משבירת בצורת של שנה וחצי בהנפקת מניות, השאלה אם המשקיעים מבינים למה הם נכנסים
שלשום הכריזה חברת סטארט־אפ אלמונית בשם וונטייז (Vonetize) על כוונתה לצאת להנפקה בתל אביב ולגייס 15 מיליון דולר לפי שווי לא ידוע.
- מניית מנקיינד צללה, והמשקיעים בת"א לא ידעו מדוע
- הבורסה מתייבשת? השכר עלה ב־8% הודות לטייס האוטומטי
- ביינארט סירב להצעת משקיע זר לרכוש את בניין הבורסה בתל אביב
חברות כמו וונטייז קמו ונפלו בישראל בשנים האחרונות, כמו מיזם הטלוויזיה אנונה ו־PeerTV שאפילו הנפיקה בבורסה בלונדון והגיעה לפירוק. הגעתה של חברה קטנה כמו וונטייז לשוק ההון מעידה בעיקר על מצבה העגום של הבורסה המקומית.
היא מאותתת כי חברות ישראליות צעירות שלא מצליחות לגייס כסף בשוק הפרטי פונות לבורסה בתל אביב כמפלט אחרון. ההתלהבות הרבה של הבורסה בתל אביב ופרנסיה מחברות קטנות ומרובות סיכון כמו וונטייז צריכה להדיר שינה מעיני המשקיעים.
תפקידה של הבורסה הוא לאפשר מימון לחברות צומחות שמגלגלות עשרות או מאות מיליוני דולרים ומעסיקות עשרות רבות או מאות עובדים לגדול עוד יותר - וגם לאפשר לחברות צעירות קרש קפיצה להמשך. אלא שכשמדובר בתעשיית הסטארט־אפים עתירי סיכון, במיוחד אם הם בשלבי הגיוס הראשונים שלהם - נדרשת מומחיות אחרת הקיימות בעיקר אצל קרנות הון סיכון.
יוסי ביינארט מנכ"ל הבורסה צילום: אוראל כהן
הפרדוקס של וונטייז והבורסה בתל אביב הוא טרגי: מחד קרנות הון הסיכון הישראליות מתייחסות אל וונטייז כאפיזודה מקומית וככלל נרתעות מהשקעות בתוכן. ענקיות המספקת טכנולוגיה לניהול ממשק וידיאו בענן כמו קלטורה וטיוינצ'י מתקיימות בישראל בזכות משקיעים זרים כמו קרנות ענק ומשקיעים פרטיים. נראה שוונטייז מעדיפה לקרוץ לשוק ההון הישראלי - שמתקשה להבין חברות בעלי מודלים עסקיים מורכבים בתחום הוידיאו והתוכן - מאשר לפזול למשקיעים המתוחכמים העולמיים.
השאלה המרכזית היא לא אם וונטייז היא חברה מסוכנת או לא. התשובה ברורה. השאלות החשובות הן האם המשקיעים בבורסה יודעים לתמחר נכון את הסיכון הגלום בחברות מסוג זה, מה שקרנות הון סיכון עושות כעניין שבשגרה; האם הם יודעים להעריך את שווין של חברות כאלה, בניגוד לחברות מסורתיות; והאם ברור לכולם מה עלולות להיות התוצאות במקרה של כישלון. לא בטוח שהתשובות לכל השאלות הללו חיוביות. כדאי למהול את החגיגות לרגל הפסקת בצורת הנפקות המניות בהסתכלות מעט יותר מציאותית על עולם הסטארט־אפים.
אמנון נויבך יו"ר הבורסה לניירות ערך ת"א צילום: בלומברג
הנתונים שלא הוצגו
וונטייז החלה בתחום אימות המידע לתשלומי אשראי בטלוויזיות חכמות, יצרה קשרי עבודה טובים עם סמסונג ישראל והקימה להם את תשתית ה־SmartVOD על גבי הטלויזיות החכמות באופן בלעדי בישראל.
בהמשך חתמה עם יצרניות נוספות על הפצת האפליקציה ועל הסכמים עם אפליקציות VOD אחרות. החברה מתחילה לצאת לפרויקטי נישה באפריקה ובאירופה בשותפות עם ענקיות טלקום עולמיות, ואף חתמה על הסכמי הפצת סרטים עם אולפנים גדולים. אלא שלפחות מחצית ממשתמשיה הם מישראל וממנה מגיע חלק הארי של הכנסותיה, 1.7 מיליון דולר מתוך כ־2 מיליון דולר. לא בדיוק הצמיחה העולמית המרשימה שמשקיעי טכנולוגיה רוצים לראות.
החברה מתהדרת במיליוני משתמשים בישראל ובעולם, אך מתקשה להסגיר נתונים שחברות מדיה בדרך כלל מספקות: כמה מנויים יש לחברה, כמה מהם קבועים, כמה חוזרים ומהו שיעור הנוטשים. ייתכן שאסור לה להסגיר את המידע הזה כיוון שהוא רכושה של סמסונג, וייתכן שוונטייז פשוט אינה מעוניינת לספר לנו כמה מהמשתמשים בה חוזרים. הנתון החשוב הזה יכול להיות המפתח להבנת השווי של וונטייז והאם כדאי להשקיע בה.
מכפיל לא מוצדק
בוונטייז מעוניינים לגייס 15 מיליון דולר אך מסבירים ששוויה ייקבע בהנפקה. כדי לגייס סכום כזה ולשמור על נתח מהחברה בידי המייסדים וכמה מהמשקיעים, יהיה עליה לגייס לפי שווי של לפחות 20 מיליון דולר, שווי נאה ביותר.
אבל על פי התשקיף שפרסמה החברה, היא הכניסה בסך הכל כ־2 מיליון דולר ב־2015 ורשמה הפסד נקי של יותר מ־3 מיליון דולר. הצמיחה שלה משנה לשנה סבירה, אבל לא הרבה יותר מזה: ב־2014 היא רשמה הכנסות של 1.6 מיליון דולר. ועם זאת, ההפסדים הכפילו את עצמם פי 10 בתוך שלוש שנים.
האם וונטייז שווה את הסכום שהיא רוצה לגייס? מכפיל של פי 10 על ההכנסות הוא גבוה לכל הדעות, ובוודאי אינו מוצדק בהתחשב בצמיחה השנתית של החברה ובהכנסותיה המועטות.
