בנק ירושלים: "חוק שכר הבכירים קובע כללי תגמול מחמירים"

בנק ירושליםסיכם היום (ג') את הרבעון הראשון של השנה עם צמיחה דו-ספרתית בשורת ההכנסות. הכנסות הבנק בניהולו של גיל טופז הסתכמו ברבעון הראשון בכ- 150 מיליון שקל - עלייה של 22%  בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי הסתכם ב- 22.4 מיליון שקל, לעומת 17.7 מיליון שקל ברבעון המקביל.  

התשואה להון עלתה ל- 11.9% לעומת 9.7% ברבעון הראשון בשנה שעבר. ברבעון הרביעי של 2015 עמדה התשואה על 3.2% בלבד.

יתרת תיק האשראי לציבור עמדה בסוף הרבעון על 10 מיליארד שקל, ויתרת הפקדונות על 10.8 מיליארד שקל. ירושלים לא חילק דיבידנד בגין הרבעון הראשון.

בין הסיבות לשיפור בתוצאות, מימוש אגרות חוב זמינות למכירה - מכירה שהכניסה לבנק כ-34 מיליון שקל. מימוש דומה שנעשה ברבעון המקביל הסתכם בחצי מיליון שקל בלבד.

בפעילות הליבה של הבנק, מתן אשראי לציבור, לא חל שינוי משמעותי בהכנסות, שהסתכמו ב-82 מיליון שקל, מול 80 מיליון שקל ברבעון המקביל. 

ירושלים הציג שיפור ביחס היעילות, לרמה של 64% - מול 82% ברבעון הקודם. יחס של 64% פירושו שכמעט שני שליש מהכנסות הבנק נבלעות בסעיפי ההוצאות השונים כאשר סעיף ההוצאה העיקרי הינו שכר ונלוות לעובדים. עם זאת, כך מצייין הבנק, ההכנסה החריגה שרשם ממימוש אגרות חוב היא שעומדת מאחורי השיפור ביחס היעילות.

בסעיף הוצאות השכר נרשם לירושלים 45 מיליון שקל, לעומת 44 מיליון שקל ברבעון האחרון של שנת 2015.

במסגרת הדוחות מתייחס הבנק לחוק הגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי - חוק מחמיר לשיטתו: "החוק קובע פרוצדורה מחמירה לאישור של תגמול שנתי לעובד בנק שסכומו עולה על סך של 2.5 מיליון שקל"  הבנק מציין שהחוק לא ישפיע על זכויות עבר שנצברו לעובדים בבנק, אך יגביל תשלום לעובדי הבנק הנוכחיים שהם עובדים עם וותק לא גבוה, וכן יגביל תשלום לעובדים עתידיים.