חשיפת קופת השרצים של יד ימינו סיבכה את מנכ"ל אורתם סהר

התמונות ממצלמת האבטחה בסניף הבורסה של בנק לאומי ברמת גן לא הותירו מקום לספק. אליק גריידי, מי שהיה עד לאחרונה העוזר האישי ויד ימינו של המנכ"ל ובעל השליטה באורתם סהר הציבורית, אמיר נחום, ניגש בפעם המי יודע כמה בשנים האחרונות אל הפקידה בדלפק והמיר המחאה בכסף מזומן. לכאורה עוד פעולה שגרתית של מי שהועסק באופן רשמי על ידי חברת הנדל"ן כשליח. בפועל, ראיה נוספת שחיזקה את החשד של משרד החקירות הפרטי ויצמן יער בכך שגריידי עמד, ביחד עם אחרים, מאחורי מעילה בהיקף של 5 מיליון שקל בכספי אורתם סהר.

לפני שבועיים (ב־31 במאי), עם פתיחת החקירה הפלילית נגד נחום בחשד לעבירות מרמה ומס, פשטו חוקרי רשות ני"ע על משרדי אורתם סהר ברמת גן. משיחות עם גורמים בחברת אורתם סהר עולה כי בין חומרי המחשב והמסמכים הרבים שבהם גילו עניין ברשות, הם חיפשו במיוחד את דו"ח החקירה המקיף וחומרי הגלם שאספו חוקרי ויצמן יער במסגרת חקירת המעילה שעליה דיווחה החברה לבורסה בפברואר השנה.

אורתם סהר הזמינה את החקירה לאחר שסמנכ"ל הכספים מוטי פופוביץ' גילה גירעון תמוה בקופה. ממצאי חקירת ויצמן יער הובילו מצד אחד לעזיבתם של שני המעורבים לכאורה במעילה - גריידי, עוזרו האישי של נחום, ועובדת נוספת, החשבת הבכירה אושרת מוסינדי.

אמיר נחום מנכ"ל אורתם סהר צילום: שחר תמיר

מצד שני, הם גם פתחו קופת שרצים שאותה חשף גריידי, ואשר הניעה בסופו של התהליך את החקירה הפלילית של הרשות נגד נחום. זאת, כך לפי גורמים המקורבים לחקירה, לאור מידע רב שהיה ברשותו של גריידי והקשור להתנהלותו של נחום בחברה ושחלקו אף נחשף במסגרת חקירת המעילה בחברה שבשליטתו.

מקצת הממצאים בדו"ח החקירה של ויצמן יער, המתפרסמים כאן לראשונה, חושפים את השיטה שבה הוצאו מיליוני שקלים מקופת החברה הציבורית אורתם סהר. מדובר בקופה קטנה שנוהלה ונרשמה בהנהלת החשבונות תחת כרטסת ייחודית, אשר שימשה לתשלומים לספקים קטנים ונותני שירותים שתומכים בפרויקטים של החברה.

למשל תשלומים למכולות לרכישת מזון לעובדים, חיבורי חשמל עבורם ועוד. אלא שאותה כרטסת, כך מסתבר, הפכה אט אט להרבה יותר מאשר קופה קטנה. העובדים שמעלו בכספים, כך עולה מממצאי דו"ח החקירה, השתמשו בה כדי "לשאוב" לכיסם מזומנים בהיקף של מיליוני שקלים מקופת החברה הציבורית. גם נחום בעצמו, כך מסתבר, עשה לעיתים שימוש באותה קופה קטנה להוצאת כספים לשימושו האישי.

אורתם פונה לוויצמן יער

פרשת המעילה החלה לצבור תאוצה בדצמבר 2015, אז התגלה גירעון כספי גדול בקופת חברת אורתם סהר. בדיקות ראשוניות שנעשו בהנהלת החשבונות, הצביעו על חוסר של כ־5 מיליון שקל בקופה. עם גילוי החוסר הכספי, והחשד שמדובר במעילה, פנתה הנהלת החברה למשרד החקירות ויצמן יער. משרד זה מתמחה בחקירות מורכבות כשברקורד שלו רשומה, למשל, חשיפה של אי־סדרים כספיים ובישול דו"חות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בחברת נגב קרמיקה.

ממצאי בדיקת ויצמן יער הובילו לפתיחת חקירה פלילית של רשות ני"ע נגד אבי מוטולה, לשעבר המנכ"ל בנגב קרמיקה, סמנכ"ל הכספים אביהו איבשיץ, ומנהלת שירות הלקוחות בנגב קרמיקה, גלית בן־מאיר דורי.

החוקרים זיהו מאות המחאות שנמשכו על פני כמה שנים מקופת אורתם סהר ונפדו לאחר מכן במזומן בבנק. מדובר בהמחאות על סכומים קטנים של אלפי שקלים, שלאט לאט תפחו והגיעו לעשרות אלפי שקלים בכל משיכה. מניתוח המסמכים התגלה כי כל ההמחאות נפדו במזומן באותו מקום - סניף הבורסה של בנק לאומי ברמת גן.

במסגרת איסוף מידע ותשאול עדים, שנעשה בסיוע הבנק, גילו החוקרים בין היתר במצלמות האבטחה תמונות שהצביעו על כך כי בכל הפעמים מי שפרט את המחאות החברה למזומן היה גריידי.

גריידי שימש עוזר אישי, נהג ושליח של אמיר נחום במשך שנים רבות. הוא מלווה אותו בכל עסקיו, היה מקורב אליו ואף ביצע עבורו משימות ומטלות פרטיות, לרבות סידורים אישיים לו ולמשפחתו. לפי ממצאי חקירת ויצמן יער, גריידי ניצל לכאורה את האמון שנתנו בו נחום והחברה כדי למשוך כספים ללא אישור. רשימת ההמחאות של אורתם סהר שנפדו בסניף הבורסה על ידי גריידי שוחזרה, והחקירה העלתה כי את כולם הפיקה אושרת מוסינדי.

החשבת הבכירה נחקרה ארוכות במשרדי ויצמן יער, ועל פי ממצאי החקירה הודתה כי הפיקה את ההמחאות בעצמה ללא אישור, תוך שהיא רושמת עליהן סכומים משתנים וזאת בהתאם לבקשתו של גריידי. הוא מצדו קיבל מידיה את ההמחאות ופרט אותן למזומן.

אתר בנייה צילום: עמית שאבי

הודאות גריידי ומוסינדי

בהמשך, ולא לפני שהכחישה תחילה את כל החשדות כנגדה, הודתה העובדת כי על כל הפקת המחאה שכזו קיבלה תגמול במזומן מידיו של גריידי. תגלית נוספת, כך עולה מממצאי החקירה, היתה שהעובדת סיפרה כי במקרים מסוימים זייפה, או השיגה במרמה, את חתימתו של נחום על ההמחאות שדרשו שתי חתימות לצורך פדיון. כך, למשל, על פי ממצאי החקירה, היא "שתלה" המחאות לתוך ערימת המחאות כשרות לחתימתו, שעליהם חתם נחום מבלי לשים לב.

בשלב זה נחקר העוזר גריידי שמשך את ההמחאות במזומן במשרדי ויצמן יער. בתחילה הוא הכחיש את החשדות לחלוטין, אולם נוכח ראיות שהוצגו בפניו, בהן הסרטונים מהבנק, הוא הודה לבסוף במשיכות המזומן. עם זאת הוא העלה טענה חדשה ודרמטית: כל משיכת ההמחאות ופריטתן נעשו בהוראתו ולבקשתו של נחום בעצמו. את כל הכסף המזומן שמשך מאותן המחאות, כך טען גריידי, הוא העביר לידיו של המנכ"ל ובעל השליטה.

נוכח ההתפתחות והטענות החמורות זומן גם נחום לחקירה במשרדי ויצמן יער. בחקירתו הכחיש לחלוטין את מה שייחס לו העוזר האישי. המנכ"ל השמיע לחוקרים הקלטות של גריידי, שביצע בעצמו, התומכות לכאורה בגרסתו.

החוקרים גם ערכו עימות מתועד בין השניים. הרושם שנוצר אצלם היה כי דווקא גרסתו של נחום היא הנכונה. גריידי, כך לפי מקורב לחברה, החל לאיים שכאיש סודו של נחום וכמי שליווה אותו לכל אורך הדרך, בידיו נתונים רבים היכולים לחשוף מעשים לא כשרים שנחום ביצע, והוא לא יהסס למסור אותם לרשויות האכיפה. בחברה התעקשו שהחקירה תימשך ולא תיעצר. בשלב זה נלקחו גריידי ונחום לבדיקת פוליגרף שנועדה לקבוע אם כספי המעילה הגיעו לידיו של בעל השליטה והמנכ"ל, או שנשארו בידי גריידי ומוסינדי שהיתה שותפה למעשה.

על פי ממצאי החקירה, תוצאות בדיקות הפוליגרף העידו שהמנכ"ל לא משקר. הם קבעו כי נחום אמר אמת כשטען בבדיקה שהוא לא הורה לגריידי למשוך את ההמחאות במזומן, וגם לא קיבל לידיו את כספי המעילה. מנגד, תוצאות בדיקת הפוליגרף של גריידי הצביעו על כך שהוא שיקר בתשובותיו. כלומר שהוא זה שלקח לכאורה את הכספים לכיסו, בשותפות עם חשבת השכר לצרכיהם האישיים.

צילום: נמרוד גליקמן

הרחמים של בעל השליטה

בשלב זה שכרה חברת אורתם סהר את שרותיו של עו"ד נבות תל־צור ממשרד כספי ושות', שניהל את המגעים מול העובדים ובאי כוחם. בתחילת פברואר, ולאור ממצאי החקירה הפנימית, שיגרה אורתם סהר הודעה לבורסה: "החברה מודיעה בזאת כי עבודתם של שני עובדים בדרגים נמוכים בחברה, אשר אינם נושאי משרה ואינם חלק מהנהלת החברה, הופסקה תוך שלילת פיצויי הפיטורין, לאחר שמבדיקות החברה עולה כי היו מעורבים באי־סדרים במשיכת כספים מהחברה".

אורתם סהר החליטה במקביל שלא להגיש תלונה במשטרה על העבירות שביצעו לכאורה העובדים. העניין עורר תמיהה. מדוע שהחברה לא תפנה לרשויות האכיפה? על פי מקורב לחברה, הסיבה היתה שבחברה "ריחמו" על שני המועלים. במיוחד נחום שהיה קרוב מאוד לגריידי שליווה אותו מאז שעבד לצדו בחברות הפרטיות.

עם זאת, לנוכח החקירה שבה פתחה רשות ני"ע הסיבה אולי שונה. חקירת ויצמן יער חשפה גם כשלים בדרך שבה אורתם סהר התנהלה מבחינה כספית פנימית, ואף הצביעה על כשלים אישיים של המנכ"ל נחום. על פי מקורב לחקירת רשות ני"ע, נראה שנחום לא הפנים את המעבר מהתנהלות בחברה פרטית להתנהלות ראויה בחברה ציבורית. למשל במשיכת כספים, גם אם בסכומים קטנים של עשרות אלפי שקלים, מהקופה הקטנה לכיסו.

אורתם סהר אמנם החליטה לסגור את הפרשה אבל ברשות ני"ע חשבו אחרת. הם התעניינו במידע שגריידי, שהיה כאמור איש סודו ויד ימינו של נחום במשך שנים רבות, טען שהוא מחזיק בידיו מידע שנוגע להוצאות כספים, יחסים עם ספקים וניגודי עניינים שבהם היה נחום נתון, מצד אחד בכובעו כבעל שליטה ומנכ"ל של חברה ציבורית ומצד שני לכובעו כבעליה של חברה פרטית. נוכח המידע, ולאחר חקירה סמויה, פתחה רשות ני"ע בשיתוף עם מס הכנסה בחקירה נגד נחום.

תגובתו של אמיר נחום

נבות תל צור וירון ליפשס, עורכי דינו של אמיר נחום, מסרו בתגובה: "לבעל השליטה (אמיר נחום – ת"ג) הגיע מידע ראשוני על חשד למעילה. מיד אחרי עדכון הגורמים הרלבנטיים בחברה נשכרו שירותי חברת חקירות מובילה שאיתרה את שני החשודים (גריידי ומוסינדי - ת"ג) שעובדים בחברה.

משנתפסו בקלקלתם, ניסו העובדים להטיל את האשמה על בעל השליטה. אלא שבדיקות פוליגרף העלו שבעל השליטה נמצא אמין לחלוטין בעוד שהעובדים נמצאו דוברי שקר. יש להצטער שהרשויות באות בטענות לחושף הפרשה במקום לטפל בעבריינים".

מאורתם סהר נמסר בתגובה: "מיד עם קבלת דו"ח חברת החקירות פעלה החברה בנחישות והעובדים פוטרו לאלתר ללא פיצויי פיטורים. בנוסף, יצא דיווח מיידי מפורט לבורסה בנוגע לפרשה. על מנת למנוע הישנות מקרים דומים, החברה הקימה ועדה שמטרתה לחדד את הנהלים בנושא".

"בשפת עבריינים, גריידי היה הקוף של אמיר נחום"

עו"ד דן נתיב המייצג את אליק גריידי ואושרת מוסינדי מסר, כי "המדובר ב"חקירה" מגמתית, מסולפת וחסרת כל ערך, אשר מומנה, בניגוד אינטרסים משווע, ע"י "החשוד" עצמו - מנכ"ל אורתם, מר אמיר נחום, אשר כידוע נעצר לאחרונה. כל מטרתה של החקירה האמורה הייתה להפוך את מרשי, שהינו למעשה, יחד עם הציבור כולו, אחד מקורבנותיה - לשעיר לעזאזל. מרשי מוכן לעבור בדיקת פוליגרף מטעם רשויות החקירה בכל עת ומכחיש לחלוטין את הממצאים ההזויים אשר נקבעו כביכול במסגרתה של החקירה ב"וויצמן יער", כך גם מרשתי.

השניים התייצבו באופן וולונטרי להיחקר במשרדי "יער-וויצמן", וזאת אף מתוך מחשבה כי הם משרתים את האינטרסים של מר נחום. תוך כדי הפרשה הבטיחו גורמים באורתם לפצות את מרשיי במלוא פיצויי הפיטורין המגיעים להם וכן, ב"לדאוג להם" לעבודה אחרת, לרבות ע"י מר נחום בעצמו. עוד במסגרת "החקירה" כביכול, מר נחום אף איים על מרשי כי "ימות בכלא" וכי בנותיו הפעוטות יילקחו ממנו. וזאת בהצטרף לאיומים ולחצים שונים ומשונים אשר הופעלו על מרשי בתקופה האחרונה. לשמחתו הרבה, לאחרונה מסר מרשי את גרסתו בלב חפץ לחוקרי הרשות והוא סמוך ובטוח כי יעשו את עבודתם נאמנה וכי האשמים יועמדו לדין.

המדובר בנדבך אחד מיני רבים, אשר ממחיש למעשה, כיצד חברת אורתם, ניסתה להסתיר מן הציבור ואף מן הרשויות, את הפרשייה הנחקרת כעת ברשות לנירות ערך, המקום בו היא אמורה להיחקר.

מרשי, שהינו אדם פשוט וטוב לב, הסובל מנכות קשה, החל את עבודתו אצל מר נחום כנהג כאשר האחרון היה נתון בשלילת רישיון נהיגה. נחום, זיהה מיד את טוב ליבו ותמימותו של מרשי, את כישוריו האדמיניסטרטיביים ובעיקר, את להטו להצליח בעבודתו ולרצות בצורה עיוורת את מי שהפך לימים ל"אדונו", ניצל את קסמו האישי והפך חיש מהר את מרשי לעבדו הנאמן, כך גם לגבי מרשתי, אשר עבדה גם היא כ- 16 שנים עם מר נחום, ושימשה כמנהלת החשבונות האישית של נחום. השניים למעשה הקימו עם מר נחום את "אורתם" והיו היחידים בחברה שהיו עמה החל מיומה הראשון.

במהלך 16 השנים לאחר מכן - עד לאחרונה ממש, מרשי שימש למעשה, כמה שנקרא בעגת העבריינים ה"קוף" של מר נחום. לצורך מיצובו בתפקיד האמור, מר נחום הפעיל על מרשי, מסכת קבועה של השפלות ושליטה פסיכולוגית של ממש, זאת לצד טובות הנאה כאלו ואחרות, והכל במטרה להגיע לשליטה מוחלטת במרשי. במסגרת תפקידו, מעבר לשירותו המסור למען מר נחום ומשפחתו ואף לצרכיהם היומיומיים ולו הקטנים ביותר, ואף לאלו אשר התעוררו באישון לילה, פעל מרשי בתמימותו, במקרים רבים, גם כשלוחו של מר נחום ובמרותו, לביצוען של עבירות. מרשי, בשליחותו של מר נחום ובעבורו, היה פודה באופן קבוע המחאות של חברת אורתם למזומן כאשר נחום היה זקוק לכסף נזיל בכדי לממן את חיי המותרות שלו, מעביר כספים לגורמים שונים, לוקח על עצמו עבירות תעבורה שביצע מר נחום, כך שהחקירה האמורה לא מהווה ממצא מפתיע ומתיישבת היטב עם התנהלותו של מר נחום, אשר ניסה לרמוס ולהפליל את מרשי ולא להתעמת עם מעשיו.