זיכרונות מ"יום רביעי השחור": לאן צועדים בריטניה והאיחוד האירופי?

פרק ראשון, יום רביעי השחור

ביום רביעי, 16 בספטמבר 1992, בשעת אחר הצהריים מאוחרת, התקיימה ישיבה מכריעה בלונדון בין ראש הממשלה, ג'ון מיג'ור, שר האוצר נורמן למונט, שר החוץ דאגלס הארד, שר הפנים קנט קלארק ושר המסחר מיכאל הסלטין. באותה תקופה הליש"ט היתה קשורה בהסכמי הצמדה לכמה מטבעות אירופיים, תוך התחייבות להיסחר ברצועה של 6% לכל היותר יחסית ליתר המטבעות. איש העסקים ג'ורג סורוס החל יום קודם לכן לבצע התקפה נגד שער הליש"ט, כאשר מכר כמות אדירה של איגרות חוב בריטיות. בניסיון למנוע את ירידת שער הליש"ט אל מתחת לרצועה המותרת, העלה ביום רביעי בבוקר נגיד הבנק המרכזי הבריטי את הריבית מ-10% ל-12%. מאוחר יותר באותו יום הוא דיבר על כוונה להקפיץ את הריבית ל-15%. אך כל אלו לא מנעו את המשך הלחץ על שער הליש"ט, שהתגבר כאשר, כפי הנראה, קרנות השקעה נוספות שזיהו את הלחץ הגדילו את המכירה של ניירות ערך בריטיים.

קיבוע שערי חליפין נועד למתן לחצים אינפלציוניים. ואולם המחיר היה צורך בשמירה על ריבית גבוהה כדי לתחזק את רצועת שערי החליפין. לריבית הגבוהה היה חלק במיתון באנגליה באותן שנים. ניסיון המשך השמירה על שערי החליפין דרש שמירה על ריבית גבוהה שהיתה מזיקה למשק הבריטי הרבה יותר מיציאה ממערכת הצמדת שערי החליפין. על זה בדיוק סורוס הימר - וניצח. באותה ישיבה הוחלט על הרחבת רצועת הניוד בצורה חדה, שאפשרה את קריסת הליש"ט ביום חמישי, ואת החזרת הריבית ל-10%.

כמעט 24 שנה חלפו מאז אותו יום, שכונה בבריטניה "יום רביעי השחור". אנחנו חוזרים אל אותו מאורע היסטורי דווקא כי לאחר כמה שנים החלו חלק מהכלכלנים לקרוא לו "יום רביעי הלבן". הסיבה לכך היא שהפיחות החד בליש"ט שיפר את תנאי הסחר של בריטניה, והיה לו חלק מהותי ביציאת המדינה מהמיתון. אנקדוטה היסטורית היא שאחד היועצים של שר האוצר באותו מועד היה דיוויד קמרון, אז פוליטיקאי צעיר, היום ראש הממשלה המתפטר של בריטניה.

פרק שני – ברקזיט

בריטניה בחרה ביום חמישי לצאת מהאיחוד האירופי. קמרון, ראש הממשלה שהתנגד למהלך, גילה מנהיגות והודיע שיפרוש מתפקידו בעוד כמה חודשים. המשמעות היא מו"מ בין בריטניה לאיחוד האירופי על תנאי הסחר ביניהם לאחר הברקזיט. 

ביום שישי איבדה הליש"ט כ-6% מערכה יחסית ליורו וכ-9% לעומת הדולר האמריקאי. פיחות זה מזכיר את ספטמבר 1992. בריטניה מוצאת עצמה עם שער חליפין שמקל על היצואנים, ומנגד אי ודאות בנוגע להסכמי הסחר העתידיים עלולה להביא להקטנת השקעות בינלאומיות במדינה. קשה לחזות את ההשפעה של המהלך על בריטניה. דפוסי ההצבעה - שכללו תמיכה בהישארות באיחוד בסקוטלנד ובצפון אירלנד, לעומת תמיכה בהיפרדות באנגליה - עלולים לפגוע בעתיד הקרוב באחדותה של הממלכה המאוחדת.

דיוויד קמרון מודיע על התפטרותו צילום: איי פי

הבעיה של אירופה היא לא רק היציאה של בריטניה, הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי, אלא ההפנמה שהעולם משתנה, ושבמרבית המדינות קמות תנועות מהותיות שדוגלות בהיפרדות מהאיחוד.

מחר יתקיימו בחירות לפרלמנט הספרדי, בהן תיתכן התחזקות של גורמים התומכים ביציאת המדינה מהאיחוד האירופי. האיחוד שרד את המשבר הפיננסי הגדול של 2008-2009 ואת משבר ה-PIIGS שבא בעקבותיו. כעת מסתמן משבר שבסיסו יותר פוליטי מאשר כלכלי. הפוליטיקה הוותיקה משתנה, ודמויות כמו דונלד טראמפ (בארה"ב) ובוריס ג'ונסון (בריטניה) צוברות כוח. האפשרות ששתי דמויות אלו יעמדו בראש שתיים מחמש הכלכלות הגדולות בעולם מדאיגה את השווקים הפיננסיים.

פרק שלישי – ישראל

אירופה היא שוק הייצוא העיקרי של ישראל, ובריטניה מהווה חלק מהותי משוק זה. להיחלשות הליש"ט והיורו השפעה שלילית על היצוא הישראלי. בנוסף, האטה כלכלית אפשרית באירופה תפגע גם היא ביצוא הישראלי. עם זאת לפחות בשלב זה נראה שההשפעה הכלכלית של הברקזיט על ישראל מוגבלת. בתחילת השנה ההערכות היו שארה"ב מתחילה בהעלאות ריבית, כאשר הנגידה ג'נט ילן, אף העלתה את הריבית ב-0.25%. חוסר היציבות באירופה מקטין את הסיכוי להעלאות ריבית נוספות בארה"ב בשנה הנוכחית. וכך התקופה של הריבית האפסית במרבית מדינות העולם המערבי צפויה להימשך זמן רב יותר.

פרק רביעי – המניות בתל אביב

ביום ראשון המניות בישראל צפויות להגיב לראשונה לתוצאות הברקזיט, לאחר ששוקי העולם כבר הגיבו לתוצאות ביום שישי. המניות שנסחרות גם בארה"ב צפויות לסגור את פער הארביטראז' השלילי, וגם יתר המניות צפויות להיות מושפעות באופן שלילי ממכירות צפויות של הציבור ומהסנטימנט השלילי. בוול סטריט, מדד S&P500 איבד 3.6% ביום שישי. המדדים בתל אביב צפויים לרדת בצורה מעט מתונה יותר מהמדד האמריקאי. לכן, מחר צפויות ירידות שערים חדות של 2% עד 3.5%, אבל בהחלט לא מדובר במפולת. מחיר האג"ח של ממשלת ישראל צפוי לעלות בצורה חדה בעקבות הירידה בציפיות להעלאות ריבית בעתיד.

כמה חברות ישראליות (וזרות שנסחרות בבורסה בתל אביב) צפויות להיפגע ישירות מהפיחות החד בליש"ט והפיחות המתון ביורו. לטבע, פריגו ומיילן מכירות מהותיות של תרופות גנריות בבריטניה, ולכן הרווח בדולרים של שלוש חברות אלו מהפעילות בבריטניה צפוי להיפגע. גם היחלשות היורו תפגע בשלוש החברות. ב-2015, בריטניה היוותה 23% מהמכירות של חברת סאפיאנס (42 מיליון דולר) והפיחות בליש"ט יפגע במכירות אלו. הפעילות בבריטניה מהותית גם עבור חברת פלרםש-41% מהמכירות שלה ב-2015 (516 מיליון שקל) היו בבריטניה. לפלרם פעילות יצוא מהותית בבריטניה; הפיחות יקטין את עלויות השכר (במונחי שקלים) אך הרכיב הגבוה של עלות חומר הגלם במחיר המוצר הסופי יוביא לפגיעה בשיעור הרווח התפעולי של פלרם. לפרוטרום פעילות ייצור ומכירות מהותית בבריטניה, אך החברה לא מפרטת את היקף פעילות זה. גם לסודהסטרים מכירות מהותיות בבריטניה.

תנודה נוספת בשערי החליפין היא ההתחזקות המהותית של הין היפני. התחזקות זו צפויה לפגוע בתוצאות של יבואנית הרכב דלק רכבשבין היתר מייבאת את דגמי מאזדה.

גם לחלק מחברות הנדל"ן המניב פעילות באנגליה. בולטת חברת אלרוב נדל"ן המחזיקה במלון קפה רויאל בלונדון. לאלרוב נדל"ן עודף נכסים על התחייבויות בליש"ט של 685 מיליון שקל, ולכן הפיחות במטבע הבריטי יפחית כ-50 מיליון שקל מערך הנכסים של החברה. לאלוני חץ עודף נכסים על התחייבויות בליש"ט של 290 מיליון שקל הנובע מהאחזקה בקרנות ברוקטון. הפגיעה בשתי חברות אלו מתונה מאחר שהחלק היחסי של הפעילות שלהן בבריטניה מסך הפעילות נמוך.

לירידה בצפי להעלאות ריבית בעולם השפעה שלילית על חברות הביטוח והבנקים שרווחיהם נפגעים מסביבת ריבית נמוכה מאוד. וכמובן, חוסר יציבות ואי ודאות משחקים לרעת מרבית החברות.

פרק חמישי – סוף דבר

ליציאה של בריטניה מהאיחוד האירופי צפויה השפעה כלכלית בעיקר על המדינה עצמה ועל גוש האיחוד, כאשר היקף ההשפעה תלוי בתנאי הפרישה שיסוכמו בין הצדדים. באופן מיידי, לשינוי בשערי החליפין ולעלייה ברמת האי-ודאות, צפויה השפעה מסוימת על הכלכלה העולמית. משמעות כלכלית מהותית תהיה למהלך אם הוא יוביל לפרישות נוספות מהאיחוד האירופי, ולשינוי במגמה הנוכחית של הסרת מגבלות סחר, עבודה והשקעות בין מדינות. בשלב זה, קשה לדעת האם בריטניה היא רק היוצאת הראשונה, או שדווקא יציאתה האיחוד תרתיע מדינות אחרות מלבצע מהלך דומה.