מי בוחש נגד מי בקלחת הבורסה של תל אביב
הסכסוך בבורסה מציף את האינטרסים השונים של חברי הדירקטוריון, שיתכנסו היום לישיבה לאחר שבוע סוער. בעוד היו"ר אמנון נויבך נאבק על מקומו, הבנקים מעדיפים לדאוג לכיסם ובתי ההשקעות רוצים לנצל את הזדמנות לשינוי מאזן הכוחות. כלכליסט משרטט את מפת האינטרסים בדירקטוריון הבורסה
הסכסוך בבורסה מציף את האינטרסים השונים של חברי הדירקטוריון, שיתכנסו היום לישיבה לאחר שבוע סוער. בעוד היו"ר אמנון נויבך נאבק על מקומו, הבנקים מעדיפים לדאוג לכיסם ובתי ההשקעות רוצים לנצל את הזדמנות לשינוי מאזן הכוחות. כלכליסט משרטט את מפת האינטרסים בדירקטוריון הבורסה
הדח"צים צפויים להתייצב לצדו של שמואל האוזר
רשות ני"ע לא מחזיקה בנציגות בדירקטוריון הבורסה אך זרועה הארוכה שולטת במתרחש. השפעתה באה לידי ביטוי בדמות הדירקטורים החיצוניים, שכבר סייעו בעבר ליו"ר הרשות שמואל האוזר במהלכים שתפר בתוך הבורסה.
- ועד עובדי הבורסה: "מעקב אחר עובדים הוא חמור ביותר"
- הסכסוך הגובר בבורסה: האוזר מנסה לעשות בקרת נזקים
- אחרי מי עקב משרד החקירות הפרטי שהזמין אמנון נויבך לבורסה?
כך לדוגמה, הדח"צים ברכה ליטבק ויצחק חלמיש מנעו ב־2012 הענקת בונוסים להנהלת הבורסה הקודמת. זאת לאחר שהאוזר התנגד לחלוקה וכבר החל לתכנן את מהלך ההדחה של המנכ"לית אסתר לבנון והיו"ר סם ברונפלד. בעוד הדירקטורים מטעם הבנקים ומטעם חברי הבורסה שאינם בנקים היו סוג של חותמת גומי בכל הנוגע לבזבוז משאבי הבורסה, האוזר, בסיועם הנאמן של הדח"צים, היה זה שהוביל לעצירת החגיגות. גם הפעם, על פי הערכות, ליטבק, חלמיש וגם גתית גוברמן ישרתו את הצד של האוזר בפרשה, שבינתיים מעדיף להרגיע את הרוחות, אך עשוי להתייצב נגד יו"ר הבורסה אמנון נויבך אם יהיה חשש לעתיד השינוי המבני. הדח"צים לא היו אלו שדחפו להדחתו של נויבך, וברגע ששאלת תפקודו עלתה לדיון בדירקטוריון הם עשו כל שביכולתם כדי לשמור על הסדר.
עם זאת, ליטבק נחשבת למקורבת לגל לנדאו־יערי, שהחליפה את יוסי ביינארט בתפקיד המנכ"ל. היא העריכה מאוד את ביינארט וראתה בלנדאו־יערי כממשיכת דרכו ולכן התרעמה על הניסיונות של נויבך לדחוק אותה החוצה. ליטבק אף לא שכחה לנויבך את ניסיון ההדחה שניסה להוביל כנגד ביינארט וכעת זו שעת כושר מבחינתה להחזיר לו מנה אחת אפיים. בנוסף, היא היתה שותפה להשבתה של לנדאו־יערי, שהודיעה על פרישה על רקע מתח הסמכויות מול נויבך, ולהצעה להפחתת אחוזי המשרה של נויבך ל־50%. כעת נראה שגם היא מעדיפה שנויבך יפנה את הכיסא כדי להקל על מינוי מנכ"ל חזק שיוביל את מהלך השינוי המבני.
הדח"צ יואב שלוש הוא בין הבודדים שמצדדים דווקא בנויבך, שדחף למינויו.
הדח"צים מטעם הממשלה: משרד האוצר ובנק ישראל מעדיפים לצפות מהצד
נציג בנק ישראל אנדרו אביר לא אמור להתעניין יותר מדי בפוליטיקות הפנימיות של הבורסה. האינטרס המרכזי של הפיקוח על הבנקים הוא שמירה על יציבות המערכת הבנקאית. בנוסף, המפקחת על הבנקים חדוה בר לא הביעה עד כה עמדה נחרצת לגבי השינוי המבני בבורסה. עם זאת, השינוי צפוי להחליש את המערכת הבנקאית ואף לעודד חברי כנסת או את רשות ני"ע לדרוש להגביל את הקופון שהבנקים גוזרים על עמלות מסחר. בנק ישראל כנראה לא לוקח עמדה אקטיבית נגד יו"ר הבורסה אמנון נויבך. אביר משמש יותר כצופה מהצד שיכול לצאת נשכר מהסערה בבורסה, שעשויה לעכב את יישום השינוי.
עמדתו של נציג משרד האוצר בדירקטוריון מורכבת יותר. מדובר ביואב גפני, סגנה הבכיר של המפקחת על הביטוח דורית סלינגר. כאן עולה השאלה אילו אינטרסים משרת גפני — אלו של משרד האוצר או אלו של אגף שוק ההון, שעתיד להפוך בקרוב ליישות עצמאית תחת סלינגר.
בין סלינגר והאוזר היו במהלך השנים קרבות אגו רבים והם לא ראו עין בעין בשורה של נושאים. באוגוסט אשתקד פורסם כי סלינגר מתנגדת למתווה השינוי המבני של הבורסה. מנגד, בראיה רחבה יותר, סלינגר עובדת בצמוד ובשיתוף פעולה מלא עם שר האוצר משה כחלון שנותן אור ירוק להאוזר. לפיכך, קשה לראות את גפני, שאמנם צידד בהגעה להסדר ובהשבתה של גל לנדאו־יערי לבורסה, מוביל קו אקטיבי נגד נויבך.
הדירקטורים מטעם הבנקים: כאוס בהנהלת הבורסה עשוי לעזור לבנקים לטרפד את השינוי המבני
הדירקטורים מטעם הבנקים מעולם לא התעניינו יותר מדי במה שקורה בבורסה המקומית. עד לאחרונה שלטונם בבורסה היה בלתי מעורער ומבחינתם היה נוח לשמר את הסטטוס קוו. בין שההבורסה מתייבשת ובין שלא, הם אלו שמקשרים בין ציבור המשקיעים למסחר בבורסה ובדרך גוזרים קופון של 2.5 מיליארד שקל בשנה מעמלות מסחר. במשך שנים התעסקו הדירקטורים באישור תוכניות בזבזניות, בהן בונוסים גבוהים למנכ"ל וליו"ר, הקמת בניין יקר וחדש לבורסה והסכם השכר המפנק לעובדים, שמקנה תוספת שכר קבועה של 6% מדי שנה.
לאחרונה המצב השתנה. יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר חרת על דגלו שינוי מבני בבורסה וניתוק הבנקים מהשליטה בה. הבנקים עוד יכלו להתמודד עם הבשורה דרך מכירת מניותיהם במחיר גבוה, אך אז שר האוצר משה כחלון הודיע שכל רווח שהם יגזרו מהמכירה ילווה במס של 100% לקופת המדינה. כשזה נוגע לכיס שלהם, נציגי הבנקים המנומנמים והנוחים בישיבות הדירקטוריון, מתעוררים. עבורם המאבקים בין היו"ר אמנון נויבך למנכ"ל שפרש יוסי ביינארט ולמחליפתו בפועל גל לנדאו־יערי יכול לשמש ככלי לטרפוד או לדחיית הליך השינוי המבני. כלומר, קשה לנתק את עמדתם של נציגי הבנקים לגבי תפקודו של היו"ר מהשאלה הגדולה על עתיד השינוי המבני בבורסה.
נויבך הוא בין המצדדים הגדולים של השינוי המבני. הוא היה אמון עליו בבורסה ואף בנה את מפתח החלוקה של מניות הבורסה לאחר השינוי. מאחורי הקלעים התברר שחלק מחברי הדירקטוריון כלל לא אהבו את האופן שבו עתידה להתבצע את חלוקת הבעלות בין הבנקים.
הבינלאומי, שנציגו בדירקטוריון הוא יורם סירקיס, הוא הבנק שאמור לקבל את נתח המניות הגדול ביותר בבורסה לאחר השינוי המבני. לכן הוא גם הנפגע המרכזי מכך שכחלון מסרב לתת לבנקים ליהנות מפירות מכירת המניות. אחריו נמצאים הפועלים, שנציגו הוא דן קולר, ולאומי, שאותו מייצג איתי בן זאב. יצירת כאוס בדירקטוריון ובהנהלת הבורסה יכולה לשרת את הבנקים בשכנוע חברי הכנסת להתנגד לשינוי המבני במתכונתו הנוכחית. בנוסף, סירקיס נחשב למקורב של לנדאו, שלפני תפקידה בבורסה כיהנה לצדו כבכירה בבנק הבינלאומי. החלטתה להתפטר מהבורסה בעקבות נטילת חלק מסמכויותיה על ידי נויבך עוררה את זעמו, והוא הפעיל מאמצים אקטיביים להחזירה לתפקיד ולהעמדת נויבך במקומו.
הדירקטורים מטעם בתי השקעות: בתי ההשקעות מוכנים להקריב את נויבך כדי להשיג מנכ"ל ראוי
הברוקרים הפרטיים משתוקקים במשך שנים לשנות את מאזן הכוחות בבורסה. בתי ההשקעות המחזיקים בחבר בורסה מתקשים לייצר תחרות אמיתית מול הבנקים, ששולטים במסחר וגוזרים עמלות שנתיות של 2.5 מיליארד שקל. עבור הברוקרים הפרטיים שינוי מבנה הבעלות בבורסה, שיקטין את חלקם וכוחם של הבנקים, הוא הזדמנות לייצר לראשונה.
הדמות הדומיננטית המייצגת את חברי הבורסה שאינם בנקים בדירקטוריון היא ג'וליאן אסוס, מנכ"ל חבר הבורסה של אי.בי.אי ויו"ר איגוד חברי הבורסה שאינם בנקים. על פי הערכות, אסוס ונציגו של בנק לאומי, איתי בן זאב, היו ממובילי המערכה כנגד יו"ר הבורסה אמנון נויבך. בנוסף, אסוס מקורב לגל לנדאו־יערי, והוא בחר לצדד בה בקרב שהתחלל בינה לבין נויבך.
הכאוס בדירקטוריון עשוי לא לשרת את האינטרס של בתי ההשקעות, כי הוא עלול להערים קשיים על השינוי המבני. אך האינטרסים של אסוס להוביל להדחתו של נויבך יכולים להיות רחבים יותר. ראשית, ייתכן שבאמת ובתמים אסוס, שהתמודד על תפקיד המנכ"ל לפני מינוי ביינארט, לא חושב שנויבך מתאים להוביל את הדירקטוריון ושהוא אף מפריע לעבודת ההנהלה. עם זאת, קודמו של נויבך בתפקיד, סם ברונפלד לא הצליח להוביל למהפכות בבורסה ואיש מחברי הדירקטוריון לא פעל להדחתו והחלפתו.
יתרה מכך, עד כמה שחברי הדירקטוריון מעריכים את לנדאו־יערי, גם הם מבינים שסיכויה להתמנות למנכ"לית אינם גבוהים. אולי אסוס דווקא סבור שמאבק הכוחות בין נויבך ללנדאו־יערי הוא תולדה של ממשל תאגידי קלוקל והגדרת סמכויות בעייתית. כך, שדווקא הצפת המאבק כלפי חוץ יכול לחזק את הצורך בשינוי מבני שכולל גם את חיזוק ההנהלה. אחד מהחששות של אסוס היא שתחת ידו של נויבך כמוביל את ועדת האיתור של המנכ"ל החדש, יהיה קשה לאתר מנכ"ל דומיננטי וראוי. זאת מאחר שנויבך לא יצדד בהבאת דמות שתאפיל עליו.
עד לאחרונה ישב לצידו בדירקטוריון ברק סורני מפסגות, אך כשהוא מונה למנכ"ל בית ההשקעות, נכנס במקומו אושר טובול, מנכ"ל חבר הבורסה של מיטב דש. טובול חדש בדירקטוריון הבורסה, כך שקשה להעריך באיזה צד יבחר.