המניות שנעלמו, אלו שנותרו, השיאים ורגעי השפל: נפרדים ממדד ת"א 100 אחרי 24 שנה

כפי שבכל סיום יש התחלה חדשה - כך סיפרה לנו להקת בנזין בתחילת שנות השמונים - כל התחלה חדשה היא סיפור על סיום. כך גם הבורסה שמשיקה היום בחגיגיות את המדדים החדשים שלה, נפרדת באותה נשימה מאלה שליוו אותה בשלושים השנים האחרונות.  

את מדד ת"א 25 פגשנו לראשונה בינואר 1992, בתחילה בשם מדד המעו"ף (מכשירים עתידיים ופיננסיים). מדד ת"א 100 הושק רשמית רק בינואר 1999, אך גם הוא התבסס על מדד שהחל את דרכו למעשה כבר ב-1992, אז קראו לו מדד המשתנים. שני המדדים שיצאו לדרך ב-92 באו לעולם לאחר מחשוב מסלקת הבורסה - התקדמות טכנולוגית מהותית שהושלמה בסוף שנות השמונים (המסלקה הידנית הוקמה על ידי הבורסה בראשית שנות השישים).

לאחר מחשוב המסלקה והשקת המדדים החדשים נכנסה הבורסה לתהליך מחשוב כולל. בתחילה מוחשבו הפקודות הפותחות, בעוד שהמסחר עצמו המשיך להתנהל ב"זירות" של אחד העם. במחצית השנייה של העשור הושלם מהלך המחשוב ות"א נכנסה לשיטת הרצף. בשנת 1997 החלה הפעלת מערכת הרצף, ובתוך שנתיים הועברו למערכת הממוחשבת כל ניירות הערך של הבורסה. בשנת 1999 התרוקנה רצפת המסחר של אולם הבורסה ושני המדדים קיבלו במקביל את שמותיהם החדשים – המעו"ף הפך לת"א 25 והמשתנים הפך לת"א 100.

החברות שבאו ונעלמו 

במדד המשתנים של 1992 נכללו כמה וכמה חברות שמלוות אותנו עד היום, אף שעברו כמובן שינויים דרמטיים לאורך השנים, כולל שינוי בבעלי שליטה ולעתים גם באופי הפעילות. אלה כוללות למשל את בזק, טבע, שופרסל, החברה לישראל, כלל ביטוח, אפריקה, כור, הרבוע הכחול, נכסים ובנין, והבנקים הגדולים (כולל טפחות, לפני המיזוג עם מזרחי). חברה נוספת במדד בשם ים המלח היא זו המוכרת לנו היום בתור כיל.

מעניינות לא פחות (אם לא יותר) הן החברות הנמנות על המדד ב-1992 ושאיבדו מזמן את מקומן הבכיר בשוק ההון הישראלי, או שנעלמו ממנו כליל. כך למשל חברת עלית, שבהמשך השנים איבדה את עצמאותה ומוזגה לתוך שטראוס (הנמנית על מדד ת"א 25 הנוכחי ועל מדד ת"א 35 החדש). חברה נוספת היא אי.די.בי, שהיתה כבר אז מהחברות המרכזיות בשוק, שירדה מגדולתה במקביל לנפילתו של בעל השליטה העתידי נוחי דנקנר - ושתחת הבעלים הנוכחי אדוארדו אלשטיין נמחקה מהמסחר. גם כור היא חברה מכובדת ברשימה, בתקופה ההיא עדיין לא בשליטת אי.די.בי, וכמו עלית גם היא צפויה להימחק בעתיד לאחר העברת השליטה בה.  

שוקולד עלית. החברה ממשיכה לבעוט, תחת שליטת שטראוס

ענקית אחרת היא מכתשים אגן, שתהפוך בשנים הבאות לאדמה, ותמשיך להיות חברה מובילה בבורסה עוד עשרות שנים, עד לרכישתה על ידי כימצ'יינה הסינית ומחיקתה מהמסחר. בתחום הפארמה אנו מוצאים במדד את אגיס, החברה הישראלית שבגלגול מאוחר יותר, בעוד 22 שנה, תימכר לפריגו האמריקאית.

אימפריית טמפו הנמנית על מדד 1992 תאבד בשנים הבאות את מעמדה המרכזי, בשוק המשקאות המקומי ובשוק ההון. בהמשך הדרך נמחקה מניית טמפו מהמסחר והיום נגיעתה לבורסה מסתכמת בשתי סדרות אג"ח סחיר. פטרוכימיים המפוארת צפויה אף היא לסגת לאחור ולצאת מהמדד, ובשנים האחרונות אף להגיע לסף קריסה מוחלטת, עד לחתימה על הסדר חוב והתאוששות איטית.

טמפו - מאימפריה בשוק ההון לשתי סדרות אג"ח סחירות צילום: נמרוד גליקמן

את ענף הטקסטיל ייצגו במשתנים של ינואר 92' החברות גבור סברינה, פולגת ודלתא גליל, השתיים הראשונות נעלמו מהבורסה בינתיים ודלתא עדיין איתנו, כחברה במדד ת"א 100, לאחר שהתמודדה ב-34 השנים שחלפו עם תהפוכות ומשברים לא קטנים. עוד ניתן למצוא במשתנים הראשון את החברות קניאל, כבלי ציון, פקר פלדה, עיט, תיא, ישפרו, כלל נדל"ן וליפשיץ – כל אחת מהן עם סיפור היציאה העתידי משלה.

קפיצה של פחות מעשור קדימה, לינואר 2000, וכשמדד ת"א 100 כבר בועט בשמו החדש. במדד של ראשית האלף החדש ניתן לפגוש פנים חדשות, פנים מוכרות, וכמו במשתנים שלפני 8 שנים, כמה וכמה חברות שעתידות להיפרד מהרשימה המובילה בהמשך הדרך.

במדד ת"א 100 של ינואר 2000 אנחנו נפגשים עם השותפויות אבנר ודלק קידוחים, לצד ישראמקו, שעתידן כפי שאנו יודעים היום, עדיין לפניהן. גם חברת הביטוח מגדל הופכת בשנות התשעים לגדולה מספיק על מנת לזכות במקום במדד. טבע והחברה לישראל עדיין איתנו, וכך גם בזק והבנקים. לפועלים אגב יש שלוש חברות במדד של ינואר 2000, מניית פועלים כמובן שעדיין איתנו, ולצידה פועלים השקעות ופועלים תקשורת שכבר לא.

המניות שייפרדו מהמדד בשנים הקרובות, חלקן בסערה גדולה, הן סאני אלקטרוניקה, שרם פודים קלנר, מי עדן, אינווסטק, אלביט הדמיה, אורביט, הכשרת היישוב, משכן, נייר חדרה, משוב מחשבים, וקרדן השקעות.

נפרדה מהשוק. מי עדן

קופצים עוד עשור קדימה, לינואר 2010. מניות סלקום ופרטנר עדיין נהנות ממעמד גבוה במיוחד - רגע לפני הרפורמה בסלולר נסחרות השתיים במדד ת"א 25. הן אמנם יעזבו אותו בעוד כמה עדכונים, אך הן עדיין איתנו במדד ת"א 100 גם היום (ולמעשה הזינוקים האחרונים צפויים להעביר אותן חזרה למדד המוביל החדש במסגרת הרפורמה). גם הראל השקעות, שנסחרה בתחילת העשור בת"א 25, עברה לאחר זמן קצר וירידה בשווי השוק מה-25 ל-100.

שלוש חברות אחרות במדד ת"א 25 של ינואר 2010 צפויות להימחק מהבורסה לחלוטין - אורמת תעשיות במסגרת מיזוג עם אורמת טכנולוגיות, אסם כחלק ממיזוג עם נסטלה ומכתשים אגן במסגרת הפיכתה לפרטית ומכירתה לכימצ'יינה הסינית.

מבין החברות הקטנות יותר שנסחרו ב-2010 בת"א 100 ושנעלמו ממנו ב-6 השנים האחרונות אפשר למנות את מלאנוקס, שנמחקה מהבורסה בקול תרועה רמה במחאה על דרישות הרגולציה – והמשיכה להיסחר בניו יורק בלבד - וכך גם את איזיצ'יפ שמוזגה בשנה שעברה לתוך מלאנוקס. גם איתוראן בחרה בצעד דומה, של מחיקה מהמסחר בישראל והמשך פעילות בניו יורק בלבד.

שתיים מהמניות הבולטות ביותר מבחינת פרופיל תקשורתי שנמנו על מדד ה-100 ב-2010 נפרדו ממנו בשל ירידת ערך חדה – אפריקה ישראל של לב לבייב ואלביט הדמיה, לשעבר בשליטת מוטי זיסר המנוח. שורה ארוכה של מניות נוספות עתידות להיפרד בשנים האחרונות מהמדד  של 2010, כל אחת עם סיפורה הייחודי - חלקן רשמו ירידה חדה בשווי, חלקן פשטו רגל, חלקן נמכרו או מוזגו וחלקן נמחקו מסיבות עסקיות כאלה או אחרות. נמנה כאן רק כמה מהמוכרות שבהן: אמפל, אלרון, אלווריון, בריטיש ישראל, גיוון אימג'ינג, גרנית, דש אייפקס, הוט, וריפון, כור, כלל ביוטכנולוגיה, נס טכנולוג'יס, נטוויז'ן, נצבא, סאני, סקיילקס, קרדן אן.וי.

כאן ישבה אלווריון, בניין משרדים ברמת החייל. החברה סיימה את דרכה בפירוק צילום: אביגיל עוזי

כשמדד ת"א 100 עמד על 304 נקודות

מאז השקת המעו"ף ות"א 100 ידעו המדדים תהפוכות לא מעטות, עם רגעים טובים יותר או פחות. מדד המשתנים שהושק בינואר 92' בערך בסיס של 100 נקודות עמד בינואר 1999 כמדד ת"א 100 על 304 נק'. מדד המעו"ף שהושק בינואר 92' בערך בסיס של 100 נק' עמד בינואר 99 כמדד ת"א 25 על 313 נקודות.

עד לתחילת שנת 2005 טיפס מדד ת"א 100 ל-645 נקודות, ומדד ת"א 25 ל-635 נק'. חמש שנים מאוחר יותר, בינואר 2010, עמד ת"א 100 על 1,080 נקודות ות"א 25 על 1,158 נקודות. רגע לפני פרידה עומד מדד ת"א 100 על סביבת 1,245 נקודות ות"א 25 על 1,410 נקודות.

את רמת השיא שלו רשם ת"א 100 ב-18 באוגוסט 2015, כשננעל ב-1503.53 נקודות. נעילת השיא של ת"א 25 היתה ב-5 באוגוסט 2015 - 1,723.15 נקודות.

התנועות החדות ביותר במדדי ת"א 25 ות"א 100 נרשמו באופן מרוכז יחסית במשבר הפיננסי של 2008, ברבעון האחרון של השנה ובראשון של 2009 – ושמונה שנים לפני כן לאחר פיצוץ בועת הדוט קום, בשנת 2000.

הירידה החדה ביותר של ת"א 100 במשבר הפיננסי נרשמה ב-5 לאוקטובר 2008, עם קריסה של 7.1%. התנודתיות החדה של התקופה עמדה גם מאחורי הזינוק שנרשם במדד ב-21 בספטמבר 2008 - בשיעור של 10.3%. זוהי העלייה החדה ביותר שנרשמה בת"א 100 אי פעם. הירידה החדה ביותר בת"א 100 נרשמה שמונה שנים מוקדם יותר, ב-16 באפריל 2000,  ימי השיא של קריסת בועת הדוטקום, נרשמה במדד נפילה של 8.1%.

כמו בת"א 100, גם בת"א 25 נרשם היום הירוק ביותר ב-21 בספטמבר 2008 – עם עלייה חדה של 8.4%. הירידה החדה ביותר במדד נרשמה ב-12 באוקטובר 2000, בשיעור של 8%.

בנעילת המסחר השבועי תיכנס הרפורמה לפועל והמדדים יוחלפו, תוך התאמה ותנועות של מאות מיליוני שקלים מתעודות הסל, המתאימות עצמן למדדים החדשים – 330 מניות הנכנסות למאגרים החדשים של הבורסה במסגרת הרפורמה ממתינות לזרימה של פקודות בשלב הנעיל (שיימשך באופן חריג כ-45 דקות, במקום כ-10 דקות ביום רגיל).

ביום ראשון בבוקר יחל המסחר בפעם הראשונה במדדים החדשים: את ת"א 25 יחליף כמדד המוביל של הבורסה מדד ת"א 35, ואת ת"א 100 יחליף מדד 125 (לת"א 35 ייכנסו 10 חברות, שיצטרפו למניות ת"א 25 הננטש – טאואר, אלוני חץ, אמות, בזן, איירפורט סיטי, סלקום, פרטנר, הראל השקעות, ביג, וסודה סטרים). המניות של ת"א 135 שאינן נכללות בת"א 35 ירכיבו לבדן מדד נוסף, ת"א 90 (שיחליף את מדד ת"א 75).

ואז באופן רשמי יהפכו מדדי ת"א 25 ות"א 100 לפרק נוסף בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי - ויצטרפו (בין היתר) למבנה הבורסה באחד העם, שננטש בסוף 2014 לטובת המשכן באחוזת בית. שתהיה להם דרך צלחה. ולנו גם.

הבורסה באחוזת בית צילום: אוראל כהן