לא רק השקל: אלו המטבעות המעניינים ביותר להשקעה

המאבקים בשוק המט"ח בין משקיעים ספקולטיבים ("ספקולנטים") לבין בנקים מרכזיים, רחוקים מלהיות אירוע נדיר. בעוד שמטרת הבנק המרכזי היא לשמור על יציבות המטבע (על מנת להגן על הכלכלה המקומית), מטרת הספקולנטים היא ליצור רווח מהיר על ידי ניצול תנודות במטבע, מעבר לשיעור הטבעי והרצוי.

התקפות ספקולטיביות מבוצעות על ידי משקיעים מכל רחבי העולם, הרוכשים (או מוכרים) כמויות גדולות של מטבע מקומי בפרק זמן מסוים, במטרה לחזק (או להחליש) את אותו מטבע יתר על המידה - ובכך להעמיד במבחן את הבנק המרכזי של אותה מדינה, המעוניין לשמור על שער חליפין "אידיאלי". עיתוי ההתקפה הספקולטיבית אינו מקרי - הוא מגיע לרוב בשעה שציבור המשקיעים מאמין שיש עיוות בשוק, כאשר המטבע של המדינה המותקפת אמור על פי הדעה הרווחת להיות חזק/חלש יותר מרמתו הנוכחית. ההתקפה הקלאסית תגיע כאשר הבנק המרכזי במדינת המטבע מוגבל ביכולתו לשמר את אותו שער חליפין רצוי.

גם בנק ישראל, בראשותה של ד"ר קרנית פלוג, נאלץ לא מזמן להדוף מתקפה ספקולטיבית שכזו. לפני כחודש אירעו שני התנאים במקביל: משקיעים ספקולנטים סברו שהשקל אמור להיות 'חזק' יותר לנוכח מצבו הכלכלי של המשק. זאת בשעה שיתרות המט"ח של בנק ישראל נמצאות ברמות שיא, וההנחה הייתה שהבנק יימנע מהגדלה נוספת שלהן, וזוהי ההגבלה הנדרשת. הספקולנטים הגיבו בעוצמה, החלו לרכוש שקלים בכמויות וחיזקו את המטבע המקומי.

אלה שבניגוד להערכת הספקולנטים, הבנק הגיב בחריפות, רכש מאות מיליוני דולרים במט"ח על מנת להחליש את השקל, ושלח במקביל את בכיריו לראיונות בכלי התקשורת, כדי להבהיר למשקיעים שאין בכוונתו להפסיק להתערב בשוק ושליתרות המט"ח שלו אין גבול עליון.

צילום: shutterstock

אבי אבות הספקולנטים

ההתקפה הספקולטיבית המפורסמות ביותר בשוק המטבעות שייכת למשקיע המיליארדר ג'ורג' סורוס, שהימר נגד המטבע הבריטי, הלירה שטרלינג. בשנת 1990 הצטרפה בריטניה באופן רשמי למנגנון שער החליפין האירופי (ERM) - הסכם שקבע שער חליפין אחיד בין המטבעות השונים ביבשת, עם אפשרות לתנודתיות בתוך טווח מוגבל. בריטניה של אותם ימים סבלה מאינפלציה גבוהה שלוותה במטבע חלש. במטרה לשמר על שער החליפין הרצוי (כפי שנרדש ממנו בהסכם ה-ERM) ולעזור למשק המקומי, הבנק המרכזי הבריטי העלה את שיעור הריבית במשק ל-10% ובמקביל רכש כמויות גדולות של ליש"ט.

סורוס העריך בשעתו כי ערכו של הליש"ט אמור להיות נמוך יותר (בעקבות חולשתה של הכלכלה הבריטית) וכך גם שלבנק המרכזי אזלו הכלים שסייעו לו לשמר את שער החליפין הרצוי. הוא הכין את עצמו למתקפה, וזו אכן הגיעה, ביום רביעי ה-16 בספטמבר 1992 - או על פי כינויו "יום רביעי השחור". באותו יום החל סורוס למכור בבת אחת מאות מיליוני ליש"ט. מנגד, עמד הבנק המרכזי שקנה את הליש"ט שנמכרו (על מנת למנוע הידרדרות מסוכנת) אך לא עמד בקצב של התנועה ההפוכה. במטרה לבלום את הידרדרותו של המטבע העלה הבנק את שער הריבית במהירות מ-10% ל-12%. מהלך זה לא הועיל, ובתום יום המסחר הליש"ט הייתה מחוץ לטווח המותר (על פי ה-ERM), ובשל כך בריטניה נאלצה להודיע כי בכוונתה לסגת מההסכם. בעקבות ההצהרה, המטבע הבריטי נפל באחת מול שאר מטבעות האיחוד, וסורוס גרף רווח של מאות מיליוני ליש"ט.

9 שנים לאחר פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, מדינות רבות נמצאות מבחינה כלכלית במחזור עסקים שונה. בעוד שחלק מהמדינות מציגות התאוששות כלכלית, שיעור אבטלה נמוך ואינפלציה יציבה, חלקן מציגות את ההיפך הגמור - והמטבעות המקומיים, שמהווים תמונת ראי למצבה של הכלכלה, מגיבים בהתאם. הספקולנטים מזהים מצבים אלה, את אלה הטובים ואת אלה הפחות, וממתינים לרגע הנכון לתקוף. "כלכליסט" ביחד עם רוני גיטלין, מנהל מסחר במט"ח לאומי שוקי הון, מסמן את המטבעות שנמצאים היום על הכוונת של אותם משקיעים ספקולטיביים.  

רוני גיטלין, מנהל המסחר במט"ח בלאומי שוקי הון

הפזו המקסיקני - אטרקטיבי מאי פעם

הפזו המקסיקני הוא אחד המטבעות המדוברים בתקופה האחרונה, ולא בכדי - כבר הרבה זמן לא נראתה כלכלה המושפעת כל כך מנאומיו של נשיא ארה"ב. הכלכלה המקסיקנית תלויה מאוד בשכנתה מצפון. היא מייצאת אליה מעל ל-260 מיליארד דולר בשנה, כמעט רבע מהתוצר שלה. לפיכך, כל ציוץ של טראמפ משפיע על הכלכלה במדינה במרכז אמריקה וכמובן על המטבע המקומי שלה.

מ-2009 ועד סוף 2014, נסחר הדולר ביציבות מול הפזו ברמות של 12-14 פזו לדולר. בתחילת 2015 החל השינוי, כאשר הדולר פתח במגמת התחזקות מול רוב המטבעות של השווקים המתעוררים וגם מול הפזו, שנחלש עד לרמות של 18 פזו לדולר - פיחות משמעותי מאוד של כ-50% בתוך שנתיים. אבל זו היתה רק ההתחלה.

דבר לא הכין את תושבי מקסיקו לניצחנו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב ולהתקפות החוזרות ונשנות שלו כמו הקריאה להקמת חומה בין ארה"ב למקסיקו במימון מקסיקני. עם היוודע תוצאות הבחירות בארה"ב הגיב המטבע המקומי באופן מיידי בפיחות חד ונסחר בכמעט 22 פזו לכל דולר.

במטרה להגן על המטבע מכר הבנק המרכזי המקסיקני כמויות של דולרים, העלה את הריבית והשיק תכנית כלכלית בהיקף של 20 מיליארד דולר אשר תעזור לעסקים בגידור סיכון המטבע שלהם. הספקולנטים, שבחרו לתת אמון להצהרותיו של טראמפ, ניסו לייצר רווח מהיר על ידי קניית הדולר ומכירת הפזו המקסיקני, בהנחה כי פעולותיו של טראמפ יגרמו למשבר כלכלי חמור במקסיקו ואף לקריסה של כלכלתה. כשלושה חודשים לאחר בחירתו, החל כרסום באמון בנשיא טראמפ והמשקיעים נפטרים כעת מהדולרים שברשותם וקונים את הפזו - שחזר לרמת ה-18 פזו לדולר. על פי ההערכות בשווקים, המטבע המקסיקני ברמתו הנכוחית נראה אטרקטיבי מאי פעם.

אזרח מקסיקו מכה בובה בדמותו של טראמפ צילום: גטי אימג'ס

הקורונה הצ'כית - הסבלנות משתלמת 

צ'כיה, בת 10 מיליון תושבים, היא אחת המדינות הקומוניסטיות לשעבר, אשר עשתה מהלך מאד יוצא דופן בכלכלתה וכיום נמצאת עם תוצר לנפש של כ-20 אלף דולר לחודש - כ-50% יותר ממדינות דומות כגון פולין והונגריה. המשק הצ'כי בתעסוקה מלאה (אבטלה 3.4%), עם חברות תעשייתיות גדולות, כדוגמת חברת הרכב סקודה - הרבה מאוד סיבות לאופטימיות מבחינת המשקיעים. כמדינות מצליחות אחרות, כדוגמת שוויץ, ישראל, ודרום קוריאה, ההצלחה והאטרקטיביות של מדינות אלו בא לידי ביטוי במטבע חזק. בהיותה חלק מאירופה, הקורונה הצ'כית נסחרת בעיקר מול היורו ולא מול הדולר.

בסוף שנת 2013 החליט הבנק המרכזי הצ'כי לקבע את שער החליפין לרמה של 27 קורונות לכל יורו. ממועד ההחלטה ועד לסוף השבוע שעבר (בו הבנק המרכזי ביטל את ההגבלה) הוא הצליח לשמר בהצלחה רבה את שער החליפין אך מנגד יתרות המט"ח שלו זינקו פי 2.75 לסכום של 111 מיליארד דולר. הספקולנטים, שראו את יתרות המט"ח של הבנק לנגד עיניהם וחיכו ליום בו יתיר את המגבלה, פתחו פוזציות לונג (מצב בו המשקיע מרוויח מהתחזקות המטבע) אימתנית על הקורונה.

ההנחה שעליה ביססו הספקולנטים את דעתם, היא המקרה של הבנק המרכזי השוויצרי: עד ה-15 בינואר 2015, במשך 3.5 שנים החזיק הבנק המרכזי השוויצרי את המטבע המקומי (הפרנק) מול היורו ברמה של 1.20 פרנק שוויצרי לכל יורו. באותו יום החליט הבנק המרכזי על הפסקת הקביעה של שער מינימום, זאת בשל העלייה החדה ביתרות המט"ח שלו (כ-420 מיליון דולר) והשיפור בתנאים הכלכליים, שאינם מצדיקים ואף מקשים על המשך קיום ההגבלה למטבע המקומי.

בתגובה להחלטה קפץ המטבע המקומי עד לרמה של 0.85 פרנק שוויצרי לכל יורו – זינוק של 30% בתוך דקות. למרות התגובה החזקה של הספקולנטים במקרה השוויצרי, תגובתם במקרה הצ'כי הייתה מתונה יותר – הקורונה הגיבה בעלייה של 2% מול היורו אך מחזורי המסחר באותו יום היו גבוהים פי 100 מהממוצע. לפי ההערכות, הספקלונטים עדיין לא אמרו את המילה האחרונה.

קורונה צ'כית צילום: שאטרסטוק

הרובל הרוסי - גן עדן וגיהנום לספקולנטים

רוסיה היא אחת משלוש המעצמות העולמיות יחד עם סין וארצות הברית. רוסיה מצליחה לקבע את מעמדה כמעצמה למרות היותה הכלכלה ה-12 בגודלה בעולם, פחות ממדינות כאיטליה ודרום קוריאה. עוצמתה של רוסיה, פרט להיותה מעצמה צבאית, טמונה בהיותה המדינה הגדולה בעולם מבחינת שטח. ברוסיה ישנם מחצבים רבים, בנוסף לכמויות אדירות של גז ונפט. לא מעט מהאנרגיה שיבשת אירופה צורכת, מגיע אליה דרך צינורות מרוסיה. זו גם הסיבה שפלישתה של רוסיה לקרים נענתה בסנקציות כלכליות וחלקיות בלבד. המטבע הרוסי, הרובל, הוא בו זמנית גן עדן וגיהנום לספקולנטים - אם אתה צודק בכיוון אתה יכול להרוויח עשרות אחוזים, אבל אם תטעה אתה עלול להפסיד אותם.

עד סוף שנת 2011, הבנק המרכזי הרוסי עוד רכש דולרים במטרה להחליש את הרובל כך שמחירם של מוצרי היצואנים יהיה אטרקטיבי בשווקים הבינלאומיים. יתרות המט"ח של הבנק זינקו באותה תקופה עד לסכום דמיוני של 545 מיליארד דולר. שלוש שנים מאוחר יותר, במחצית השנה של 2014, החל הדולר להתחזק מול הרובל כחלק ממגמת התחזקות העולמית שלו. נוסף על כך, הסנקציות שהוטלו על רוסיה והירידה החדה במחירי האנרגיה הוסיפו לחץ על המטבע הרוסי שהחל בפתאומיות לאבד אחוזים רבים מערכו במהירות.

הספקולנטים, שזיהו את ההזדמנות, החלו למכור כמויות עתק של רובל וגרמו לתנועה חסרת תקדים במטבע בימינו: המטבע הרוסי זינק תוך שנתיים פי 3 מרמת 30 רובל לדולר ועד לרמת 90 רובל לדולר. לשם השוואה - הדבר דומה לכך שהדולר יעלה לרמה של 11 שקלים לדולר. הבנק הרוסי לא נשאר אדיש והחל למכור את המט"ח שברשתו (במטרה לחזק את הרובל) יתרותיו עומדות נכון להיום על כ-390 מיליארד דולר. כיום, הספקולנטים שינו כיוון והם חוזרים לקנות את הרובל ולמכור את הדולר, כאשר בחירתו של טראמפ לנשיאות רק הגבירה את תאבון הסיכון שלהם. מרמת השפל ההיא, ועד היום הדולר נחלש מול הרובל ביותר מ-35%, ועל פי ההערכות בשוק, המגמה הזאת צפויה להמשיך.

רובל רוסי צילום: גטי אימג'ס

הלירה שטרלינג - חוסר הוודאות חוגג

הדבר הכי טוב שקרה למחזורי המסחר בלירה שטרלינג הוא הברקזיט. עד אז הפאונד האנגלי היה בהחלט משמעותי, אבל רק מעט יותר מהמטבע האוסטרלי ובמחזור של פחות מחצי מהין היפני. יציאתה של בריטניה מהגוש, והתנועה הגדולה במטבע הגדילו את העניין בו, כאשר לא רק יבואנים ויצואנים הצטרפו, כי אם ספקולנטים רבים אשר ראו ועדיין רואים הזדמנויות גדולות במטבע זה. המחזור היומי במטבע עלה בעשרות אחוזים.

בריטניה, כיום הכלכלה ה-5 בגודלה, הינה המרכז הפיננסי של אירופה לאחר ארצות הברית, והמרכז הפיננסי לתחום מטבע חוץ הגדול בעולם. לכן הלירה שטרלינג מייצרת עניין רב באופן כללי, ועוד יותר בגלל המיקום הפיזי של העוסקים בתחום זה כולל קרנות הגידור הרבות הנמצאות בלונדון.

כבר בשנת 2008 עם המשבר הכלכלי נחלש הפאונד ב-30% בתוך מספר חודשים מועט, מרמה של 2 דולרים לליש"ט, לרמה של 1.4 - הרמה הנמוכה ביותר שלו מאז שנת 2001. לאחר מכן, המטבע תיקן בכ-10% ונסחר למשך 7 שנים באותו הטווח. כמו כן, לאורך אותה תקופה, העניין מהליש"ט ירד והמשקיעים חיפשו מטבעות מעניינים יותר. הברקזיט ביוני 2016 שינה את כללי המשחק.

בזמן שלקראת משאל העם ועם יציאת מדגם הטלויזיה, שטען כי בריטניה נשארת באיחוד - נסחר והתחזק הליש"ט מול הדולר עד לרמה של 1.50 דולרים לליש"ט. אך עם היוודע תוצאות האמת, המטבע הגיב בנפילה של למעלה מ-10% בתוך דקות, כאשר 10% נוספים ירדו מערכו עד אוקטובר לרמת 1.20 דולרים לליש"ט - שפל בו המטבע היה לפני יותר מ-30 שנה.

הבנק המרכזי הבריטי, שראה את המטבע המקומי קורס, הגיב במתינות יחסית בדמות הורדת ריבית אחת בלבד - לראשונה זה 7 שנים.

העניין בבריטניה עלה מאז הברקזיט, התוצאות הכלכליות הסבירות מצד אחד והיציאה מגוש היורו וההשפעות שלו מצד שני, מביאים את הכלכלנים להעריך מספרים שונים לגמרי לגבי כיוונו של המטבע, ומביאים את הספקולנטים לנסות לייצר רווחים על חוסר וודאות זה.

מטבע לירה שטרלינג צילום: בלומברג

הריאל הברזילאי - אחד המטבעות המעניינים ביותר

ברזיל, הכלכלה ה-9 בגודלה בעולם, עם מעל ל-200 מיליון תושבים היא בעלת אחד המטבעות המעניינים ביותר להשקעה. ברזיל היתה גן עדן למשקיעים וכסף לא הפסיק לזרום אליה משנת 2004 ועד ל-2012, כלומר 8 שנים ברציפות, פרט לשנת משבר הסאבפריים ב-2008.

משהו רע החל לעבור על ברזיל לאחר המשבר, ולמרות הכספים הרבים שהמשקיעים הזרימו, נראה כי הממשלה לא הצליחה לקדם את המדינה. במקום להשקיע בבניית מפעלי ייצור ממשלת ברזיל היתה עסוקה באירועי ראווה, עם אירוח האולימפיאדה והמונדיאל במרווח של שנתיים זה מזה, מה שהביא לבזבוז משאבים חסר תקדים אשר השפיע קשות על המדינה.בהתאם למגמה העולמית, בשנים האחרונות החלו המשקיעים לצאת מהשווקים המתעוררים, כאשר התוצאות הרעות של ברזיל הביאו אותם להוציא במהירות את הכספים מהמדינה ולהשפיע קשות על המטבע. הריאל הברזילאי שעמד בשנת 2011 על כ-1.50 ריאל לדולר, עבר פיחות משמעותי ובסוף 2015 כבר הגיע לשער של 4 ריאל לדולר, כלומר פיחות של כמעט פי 3 במטבע.

המצב בברזיל היה כל כך רע, שהתוצר הברזילאי קטן מ-2.6 טריליון דולר ב-2011 ל-1.8 טריליון דולר בשנת 2015, ירידה של 30% בתוצר המדינה בתוך 4 שנים והצטמקות משמעותית בעוצמתה הכלכלית של ברזיל. כדי להילחם במטבע החלש וכדי לנסות להחזיר את המשקיעים לשוק, הבנק המרכזי הברזילאי הקפיץ את הריבית לשיא של 14%. מתחילת 2016 החל הריאל הברזילאי לצבור תאוצה, והתחזק בכ-25% בתוך פחות משנה.

למשקיעים שחושבים כי הכלכלה הברזילאית תצמח שוב, והשווקים המתעוררים יחזרו להיות אטרקטיביים, כדאי לדעת שהדרך של הריאל להתחזקות עוד ארוכה (שער של 3.11 ריאל לדולר כאשר השיא היה 1.5). למשקיעים שחושבים כי טראמפ יעלה מכסים ויגרום למשבר בשווקים המתעוררים, אזי ברזיל היא אחת מהמדינות שייפגעו באופן משמעותי, בעיקר כאשר כלכלתה עדיין רק מתאוששת מהמשבר הגדול שפקד אותה.

ריאל בריזלאי צילום: גטי אימג'ס