קרן ברוש מעלה הילוך: מנסה להשתלט על הדירקטוריון של אלקוברה
הקרן (17%) שיגרה הצעה לבעלי המניות של חברת הפארמה בניסיון להחליף את חברי הדירקטוריון במועמדים מטעמה. אלקוברה, שכשלה בניסוי לתרופה נגד הפרעות קשב וריכוז, פיטרה 5 מתוך 19 עובדיה
קרן ברוש האקטיביסטית, המחזיקה ב־17% ממניות חברת הפארמה הישראלית אלקוברה, החריפה אתמול את מאבקה בהנהלת החברה. הקרן, בניהולו של אמיר אפרתי, שלחה כתבי פרוקסי לבעלי המניות של החברה ובהם שאלות לגבי המשך כהונת הדירקטוריון. מדובר בכתבי הצבעה שחברה ציבורית בארה"ב מחויבת לפרסם לקראת זימון לאסיפה כללית.
- עופר דרוקר פורש מתפקידו כמנכ"ל מטומי
- ברוש הגיעה לאחזקה של 17% באלקוברה; החברה דוחה דרישת הקרן להחליף הדירקטורים
- מייסד ומנכ"ל מטומי נדחק החוצה מהחברה
בפרוקסי שאלה קרן ברוש את בעלי המניות אם יש לפטר את כל הדירקטוריון, והאם יש להגביל את מספר הדירקטורים לחמישה ולבחור אותם מתוך שישה מועמדים? בין ששת המועמדים נמצאים אפרתי עצמו, השותף בקרן אסף פרומרמן וסמנכ"ל הכספים לשעבר בגיוון אימג'ינג, בנייס ובכור תעשיות יובל ינאי. שלושת המועמדים הנוספים הם המנהלים הבכירים בתחום הפארמה אשר הולצר, קווין קונלי וג'רום זלדיס. למעשה, כל ששת המועמדים לכהונה בדירקטוריון הם מטעם קרן ברוש.
הדירקטורים הנוכחיים באלקוברה נבחרו ב־2016 בידי האסיפה הכללית של בעלי המניות, ובכדי להחליפם בדירקטורים מטעם הקרן יש צורך להקדים את האסיפה, שהמועד האחרון לכינוסה הוא 19 באוקטובר.
כדי להבין את המאבק טוב יותר צריך לחזור לספטמבר 2016, אז דיווחה אלקוברה על הפסקת הניסוי בתרופת הדגל שלה לטיפול בהפרעת קשב וריכוז במבוגרים (ADHD). בינואר השנה היא דיווחה כי תוצאות הניסוי ב־MDX לא הראו שינוי בעל מובהקות סטטיסטית לעומת תרופת הדמה, ובתגובה צנחה מניית אלקוברה ב־50% לשווי שוק של 30 מיליון דולר בלבד. בסך הכל צנח שווי השוק של החברה ב־95% בשלוש השנים האחרונות.
לאחר כישלון הניסוי הוחלט באלקוברה לפטר 5 מתוך 19 העובדים, במטרה לצמצם עלויות ולהתייעל. לפני הכישלון, בינואר 2015, גייסה אלקוברה 26 מיליון דולר לצורך המשך הניסויים, לפי שווי של 80 מיליון דולר. קדמו לגיוס זה שני גיוסים מהותיים נוספים: 25 מיליון דולר בהנפקה הראשונית בנאסד"ק במאי 2013, ו־33 מיליון דולר באוקטובר אותה שנה.
קרן ברוש, המנהלת נכסים בשווי של 600 מיליון שקל ומתמחה ברכישת ני"ע של חברות במצוקה, זיהתה את הפוטנציאל והחלה לרכוש בשוק מניות אלקוברה. בפברואר השנה הודיעה הקרן לרשות ני"ע בארה"ב כי רכשה 7.5% ממניות החברה, אך כבר במרץ — כחודש לאחר שהפכה לבעלת עניין ועלתה לאחזקה של 9.4% - דרשה קרן ברוש להחליף את דירקטוריון החברה בנציגים מטעמה, ובראשם אפרתי. "הניהול באלקוברה הוא מהגרועים שראינו בהיסטוריה", כתבה קרן ברוש. "אם יישמר המצב הקיים, החברה תמשיך להשמיד ערך לבעלי מניותיה. במקום לייצג את בעלי המניות, הקרן חוששת שהדירקטוריון מייצג את האינטרסים הצרים של ההנהלה". בתחילת אפריל, כשברוש הגיעה לאחזקה של 17%, הודיעה הנהלת אלקוברה כי לא תקיים אסיפה של בעלי המניות, כפי שדרשה ברוש, מאחר ש"הבקשה אינה עומדת במבחן המציאות ככל הנוגע לתקנון החברה והוראות הדין".
הנהלת אלקוברה לא נשארה אדישה למהלכיה של ברוש, ובמכתב תגובה חריף ציינה כי "במקרה הטוב מדובר באמירות המצביעות על חוסר הבנה בנוהלי החברה ובמטרותיה, ובמקרה הרע הן מעמידות בסימן שאלה את הכוונות והאינטרסים של קרן ברוש. אנו מציעים לאנשי הקרן ללמוד לעומק את פועלה של החברה ואת השוק הפרמצבטי".
לסיכום הדברים הודיעה הנהלת אלקוברה כי "החברה תמשיך להתנהל באופן המקצועי ביותר, בהתאם להוראות החוק ובשקיפות מלאה כלפי בעלי המניות".