הראיות בתיק קוקה קולה נחשפות: "מי שרוצה שילוט לא מחזיק משהו אחר בעסק"

הראיות בחקירת רשות ההגבלים העסקיים נגד קוקה קולה ישראל, בחשד שניצלה לרעה את כוחה המונופוליסטי, מתחילות להיחשף. על פי תמלילי חקירה של בכיר בחברה ומיילים שתפסו חוקרי הרשות, בקוקה קולה היה קיים לכאורה נוהל לפיו בתי עסק קיבלו שילוט מהחברה רק אם חתמו על הסכמי בלעדיות. כלומר בתי העסק התחייבו לא להחזיק אצלם מוצרים של חברות אחרות, במה שלטענת הרשות היווה ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי כדי לדחק את רגלי המתחרות.

חלק מחומרי החקירה הוגשו לבג"ץ במסגרת תגובה שהגישה רשות ההגבלים לעתירת קוקה קולה ישראל (החברה המרכזית למשקאות). במסגרת העתירה טענה החברה המרכזית כי לא קיבלה מהרשות את מלוא המידע על בסיסו התקבלה ההחלטה להטיל עליה קנס של 62 מיליון שקל על ניצול לרעה של כוח מונופוליסטי, והפרה של תנאי מיזוג עם נביעות.

מימין מנכ"ל קוקה קולה יורם שגיא והממונה על ההגבלים מיכל הלפרין צילומים: אורן גולן, תומריקו

הרשות שנדרשה לסתור טענה זו, ועל כן הגישה לבית המשפט חומרי חקירה ובהם עדויות לכאורה לדרישת החברה מלקוחותיה שלא להחזיק את משקאות החברות המתחרות."ר.א היה מנהל שהיה אחראי על הנושא של מתן ציוד ללקוחות בערוץ הקר בחברה המרכזית", טענה הרשות בתגובה שהוגשה אתמול (ב') לבג"ץ באמצעות ד"ר יובל רויטמן, הממונה על ענייני בג"צים בפרקליטות המדינה.

"במסגרת תפקידו זה ר.א היה בעל הסמכות לאשר בקשות חקירות למתן ציוד (מקררים, שילוט) ללקוחות בערוץ הקר. החוקרים הציגו בפניו שרשור דוא"ל מספטמבר 2012, שבו הוא נשאל 'מה הקריטריונים לשילוט אצל לקוחות קר?'. בתשובתו הוא כתב: 'שת"פ מלא (גם 90% זה בסדר)'. החוקרים שאלו את ר.א לפירוש הביטוי 'שיתוף פעולה מלא'. תחילה ניסה לתת הסברים אחרים אך בסופו של דבר הודה שהכוונה לבלעדיות בנקודות המכירה".

חוקר: מה זה שת"פ מלא?

ר.א: שהלקוח עובד רק איתך

חוקר: מה זאת אומרת שהלקוח עובד איתך?

ר.א: שהוא לא מחזיק משהו אחר בעסק

חוקר: מה זה משהו אחר בעסק?

ר.א: מוצרים של חברות אחרות

חוקר: אילו חברות?

ר.א: טמפו, יפאורה

שלוש שנות חקירה וקנס

כזכור, בתום שלוש שנות חקירה גלויה, אשר קדם לה שלב סמוי, הודיעה הממונה על ההגבלים,מיכל הלפרין, כי היא שוקלת להטיל על קוקה קולה קנס בסך 62 מיליון שקל. בנוסף שוקלת הממונה להטיל עיצום כספי בסך 340 אלף שקל על אחד מנושאי המשרה בחברה, ניר לוינגר, מנכ"ל חברת המכירות וההפצה, לגביו נמצא כי היה מעורב או לכל הפחות מעודכן במדיניות החברה ובביצוע ההפרות שנסקרו.

צילום: איי פי

הלפרין הודיעה כי חקירת הרשות העלתה חשש על פיו לכאורה ניצלה החברה המרכזית את כוחה המונופוליסטי ועשתה שימוש בכוח השוק שלה, בעיקר במותג קוקה קולה, על מנת לקדם את המכירות של משקאות קלים בהם היא חשופה לתחרות עזה יותר.

על פי ממצאי הרשות, החברה המרכזית ניצלה לכאורה את כוחה כלפי לקוחותיה (נקודות המכירה הקמעונאיות) וזאת על מנת לדחוק את מוצרי המתחרים מנקודות המכירה באמצעות קשירת הנחות והטבות לרכישה בלעדית של המשקאות הקלים ממנה. ממצאי החקירה העלו כי החברה המרכזית הסוותה ביודעין את הסכמי הבלעדיות שעשתה עם לקוחותיה; כך למשל, עובדיה נדרשו שלא לעשות שימוש במושג "בלעדיות" אלא להשתמש במילים "שיתוף פעולה מלא".

עוד לטענת הרשות, העניקה החברה ללקוחותיה הנחות על בסיס סל המוצרים הכולל של המשקאות הקלים שנרכש מהחברה, כך שגובה ההנחה עבור קוקה קולה היה מותנה בהיקף הרכישה הכולל מוצרים אחרים, בכלל זה מוצרים שכוח השוק של החברה המרכזית במכירתם נמוך יותר. בכך היא הפרה לכאורה הוראות מפורשות שניתנו לה ליצור הפרדה בהנחות, על מנת למנוע מהחברה המרכזית למנף את כוחה כדי ליצור תמריץ ללקוחות אשר רוכשים ממילא את הקולה מהחברה המרכזית, לקנות ממנה את כל סל המשקאות.

עוד מצאה הרשות כי החברה המרכזית גיבשה לכאורה מדיניות של הפסקת אספקת משקאות מוגזים ללקוחות אשר מכרו מוצרי קוקה קולה מייבוא מקביל. מדיניות זו פורטה במסמך מדיניות בשם "נוהל יבוא מקביל" שחובר בשנת 2009 בחברה המרכזית. החברה המרכזית השתמשה במדיניות כאיום כלפי לקוחותיה שרכשו קוקה קולה מיבוא מקביל ואף מימשה איום זה.

"לחצנו על הלקוח"

נושא נוסף שלגביו הגישה הרשות ראיות לכאורה לבית המשפט, נגע לחשד בחקירה שקוקה קולה לחצה על בתי עסק להוציא מרשותן מכשירי מזיגה של נסטי. הרשות הגישה לבית המשפט שרשור מיילים משנת 2012 בין מנהל המכירות בקוקה קולה, טל גבאי, למנהל המטה בחברה לגבי אחד מלקוחות החברה. כשגבאי נחקר במשרדי הרשות ביולי 2015, הוצג בפניו שרשור ההודעות שעסק בדחיית תשלומים מהלקוח, ובו נכתב בין היתר כי: "נדרש (סכום כסף) הקדמת הנחות כללית. נא אישורך. לקוח בנקודת זמן רגישה. הלקוח בחר מיוזמתו להוציא מכשיר נסטי ו-20 תיבות חצי ליטר לבאגז' ברכב שלו".

בחקירתו, כך טוענת הרשות, הודה גבאי שהמלים "הלקוח בחר מיוזמתו להוציא מכשיר נסטי" אינן נכונות. "נכון. לא מתאים", אמר בחקירתו כשנשאל על כך,  "(זה) נראה לי מעודן באמת, וכאילו אני מציג שהלקוח פנה אלינו, כאשר בפועל אנחנו לחצנו על הלקוח. זה בא מאיתנו ולא ממנו".

בהמשך החקירה סיפר גבאי כיצד בקוקה קולה ניסו לשדל לקוחות להוציא את מכשירי המזיגה של נסטי מבתי העסק, לאור התחרות עם המותג של קוקה קולה – פיוז טי. "כשהיינו בפגישה להוצאת המתחרים מהנקודה", סיפר לחוקר, "אחת הפעולות שעשינו עם הלקוח זה מבצע לחודשיים של ארוחות ושתייה. ותמורת זה נתנו (אחוז מסוים) נוספים מעבר ל- (אחוז מסוים) שהיו לו כבר לחודשים האלה. כמו כן הוא קיבל גם סכום כסף אם אני לא טועה עד תום תקופת ההסכם. זה סכום שנתתי לו עבור השתתפות בתמהיל הנחה פיוז טי".

מהחברה המרכזית לייצור משקאות קלים נמסר: "בניגוד לטענות הרשות להגבלים עסקיים , החברה המרכזית לייצור משקאות קלים לא דרשה מבתי עסק בלעדיות למוצריה, לא קשרה בין המוצר שבמונופולין למוצרייה האחרים ,ולא פעלה לחסימת יבוא מקביל.

"כמו כן , החברה לא פעלה לסילוק מתקני המזיגה של נסטי וכן לא פעלה שלא כדין בכל הקשור למקררים ושלטים בבתי העסק. ההפך הוא הנכון, מדיניותה המוצהרת של החברה היא עמידה בכל הוראות הדין ובאופן קונקרטי - הקפדה על קיום הוראות חוק ההגבלים העסקיים וההוראות שניתנו לחברה על ידי הרשות לאורך השנים. לא ברור על יסוד מה מתכוונת הרשות לקבוע קביעות מרחיקות הלכת עליהן הודיעה , שכן אין להן כל יסוד.

"עד עצם היום הזה הרשות מסרבת לפרט באופן מלא מה הם המעשים הפסולים כביכול הנטענים כלפי החברה ועל ידי כך לסכל קיומו של הליך שימוע הוגן. בנסיבות אלה עתרה החברה לבג"צ כדי שיחייב את הרשות להגבלים עסקיים לקיים הליך שימוע הוגן ותקין. גם בתגובתה לעתירה ממשיכה הרשות להתעקש על זכותה להטיל עיצומים מבלי לקיים הליך שימוע תקין ומלא כמתחייב על פי החוק ועל פי כללי מנהל תקין. הרשות מעלה בתשובתה לעתירה טענות טכניות שונות ונמנעת ממתן תגובה משמעותית לגוף הטענות וזאת כדי לחמוק מדיון בבג"צ בנוגע לאופן הפסול בו מבקשת הרשות לנהל את הליך השימוע״.