נייס רוכבת על הענן לשווי שיא של 5 מיליארד דולר

הרבה גבות הורמו בשוק ההון עם מינוי ברק עילם, אז בן 39, למנכ"ל נייס בפברואר 2014. כעבור כמעט ארבע שנים, אחרי פרסום הדו"חות של ענקית הטכנולוגיה בסוף השבוע, שהציגו עלייה בהכנסות וברווחים, כבר אין ספק שזו היתה בחירה מוצלחת. מניית החברה הכפילה את שווייה מאז המינוי והעניקה לנייס שווי שוק של 5 מיליארד דולר (כ־18 מיליארד שקל) - שיא של כל הזמנים. שווי זה ממקם אותה במקום התשיעי במדד ת"א־35, בין בנק מזרחי טפחות לקבוצת עזריאלי.

עילם הצטרף לנייס כבר ב־1999, לאחר שירות צבאי כקצין מודיעין. הוא מילא מגוון תפקידים במהלך הדרך בפיתוח, שיווק ומכירות. ביולי 2012 הוא הצטרף להנהלה הבכירה כנשיא נייס אמריקה, שריכזה אז פעילות של 500 מיליון דולר, ובהמשך החליף את המנכ"ל הקודם זאבי ברגמן.

מה דעתך על מניית נייס:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

בתקופתו זינקו הכנסות החברה ב־16% ליותר ממיליארד דולר - מ־2014 ועד 2016. הרווח הגולמי טיפס ב־19% והגיע ל־677 מיליון דולר; הרווח התפעולי התחזק ב־26% והגיע ל־134 מיליון דולר; והרווח הנקי והרווח למניה טיפס ב־13%, ל־116 מיליון דולר. נייס מתמחה בפיתוח וייצור של מערכות תקשורת ממוחשבות, בעיקר לשירותי מודיעין, וציוד הקלטה ופיענוח של אודיו ווידאו.

שתי ההחלטות הקריטיות בעידן עילם

גם לפני עידן עילם נייס היתה חברה טובה, אך הוא קיבל שתי החלטות שהפכו אותה לטובה יותר. ההחלטה הראשונה היתה מכירת חטיבת הסייבר לאלביט ביולי 2015 תמורת כ־160 מיליון דולר - מכירה שגררה טענות מצד אלביט כי נייס הציגה נתונים לא מדויקים. ייתכן ששיעורי הרווחיות הנמוכים והעובדה שלא מדובר בפעילות ליבה של נייס, הם שהכריעו את הכף למכירת החטיבה.

הכנסות הפעילות של החטיבה ב־2015 היו 80 מיליון דולר, והרווח הנקי היה 5.5 מיליון דולר, כלומר פחות מ־7%. לצד הטענות והדרישה לפיצוי כספי, עבור נייס זו היתה החלטה נבונה, שאפשרה לחברה להתמקד יותר בשוק האזרחי.

הדרך של נייס למעלה עם המנכ"ל הצעיר

כשהוא חמוש בכספי המכירה של החטיבה הביטחונית, יצא עילם למהלך השני: רכישת הענק במאי 2016 של חברת inContact, ספקית מרכזי שירות לקוחות בענן, תמורת 940 מיליון דולר. שתי החברות מספקות כיום מערכת משולבת ומקיפה למוקדי שירות לקוחות בענן - אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של נייס. לדברי עילם, "אנו מנצלים הזדמנויות בתחום הענן בכל השווקים".

מדובר בעיקר בפלטפורמת CX1 החדשה המשווקת על ידי 80 שותפים של נייס, ולפי נייס היא זוכה להיענות גבוהה בקרב לקוחות. זו פלטפורמת ניהול קשרי לקוחות המבוססת על ענן, שמתאימה את עצמה לארגונים בכל גודל. הפלטפורמה מתבססת על בינה מלאכותית כך שהצורך בנציגים אנושיים יצטמצם, ובכך יושג חיסכון כספי לחברה שמשתמשת בשירות של נייס.

הרווחיות של inContact היתה נמוכה משמעותית מזו של נייס. זו לא תכונה של הענן, אלא פונקציה של גודל וקצב הגידול של העסקים. ניתן לראות שיפור בשיעור הרווחיות של נייס לאחר הרכישה, ולכן נוצר שיפור ברווחיות של תחום הענן.

ברק עילם מנכ"ל נייס צילום: עמית שעל

מלבד שתי ההחלטות ביצעה נייס בתקופת עילם רכישות ומכירות קטנות יותר, כמו רכישת Nexidia האמריקאית בינואר 2016 תמורת 135 מיליון דולר. Nexidia עוסקת בניתוח אינטראקציות בין חברות ללקוחות. נייס גם מכרה את חטיבת הביטחון הפיזי באוגוסט 2015 תמורת 100 מיליון דולר לקרן באטרי.

ההנהלה העלתה את התחזיות עקב הדו"חות

הכנסות נייס ברבעון השלישי עמדו על 327 מיליון דולר - עלייה שנתית של 36% (שכוללת את רכישת InContact) עם רווח נקי של 0.95 דולרים למניה. התחזיות היו להכנסות של 320 מיליון דולר ורווח נקי של 0.93 דולר למניה. גם ב־2016 כולה ההכנסות עלו, והגיעו ל־1.01 מיליארד דולר.

הרווח הגולמי עמד על 71% והרווח התפעולי עלה בשיעור שנתי של 22%, והיווה נתח של 24% מההכנסות. החברה ייצרה תזרים חיובי מפעילות שוטפת של 106 מיליון דולר (כ־307 מיליון דולר מתחילת השנה) - שיפור משמעותי לעומת התקופה המקבילה אשתקד, המשקף סינרגיות חזקות מרכישת InContact.

עקב התוצאות הטובות בדו"חות האחרונים, העלתה הנהלת נייס את תחזיותיה. היא צופה הכנסות של 1.338—1.35 מיליארד דולר ב־2017; זאת, לעומת תחזית קודמת של 1.33—1.354 מיליארד דולר.

המטרה: הכנסות של 2 מיליארד דולר

התוכנית האסטרטגית של נייס, המכונה NICE2B, צופה הגעה להכנסות שנתיות של 2 מיליארד דולר בשנים הקרובות, ללא הגדרה של תאריך יעד, כתוצאה מהרחבת שוקי היעד והתקדמות ניכרת בפעילות הענן, באנליטיקה ובבינה מלאכותית. אלה מנועי הצמיחה של החברה, שמאפשרים לה לפנות לשוק גדול בהרבה מבעבר ואולי בעתיד ליצור שינוי משמעותי בנתח השוק. היעד עדיין רחוק. האנליסטים צופים השנה הכנסות של 1.344 מיליארד דולר; ב־2018 הכנסות של 1.454 מיליארד דולר; וב־2019 הכנסות של 1.551 מיליארד דולר.

עילם התברג במהירות לצמרת מקבלי השכר

השיפור בעסקי נייס היטיב לא רק עם המשקיעים, אלא גם עם העומד בראש החברה, שהתברג בקלות לצמרת שכר הבכירים בחברות הציבוריות בישראל. עלות שכרו של עילם ב־2016 שברה את הגמוניית טבע בצמרת. עלות השכר שלו הגיעה ל־21.5 מיליון שקל (לפי שער של 3.85 שקלים לדולר).

עלות שכרו כוללת שכר בסיס של 3.2 מיליון שקל, בונוס של 4.6 מיליון שקל ותגמול מנייתי של 13.7 מיליון שקל (מניות בשווי 6.1 מיליון שקל שניתנו ב־2016, והכרה במניות בשווי 7.5 מיליון שקל שניתנו בשנים קודמות). עלות השכר גבוהה בכ־24% מזו של 2015, שעמדה על 17.4 מיליון שקל; וגבוהה ב־65% מעלות שכרו ב־2014, שהסתכמה ב־13 מיליון שקל.

בתחילת 2017 נטשה נייס את מודל חלוקת הדיבידנד ועברה לרכישה עצמית של מניות, כך שמעתה יתוגמלו בעלי המניות ברכישה עצמית של 150 מיליון דולר בשנה. מבחינת המשקיעים בחברות ציבוריות, יש יתרונות לכל אחת מהשיטות. אחד ההבדלים הבולטים ביניהן הוא מועד תשלום המס בגין רווחי הון של המשקיע - באותו הרגע (דיבידנד) או בעת מימוש המניה (רכישה עצמית).

השינוי בנייס נובע בעיקר ממשוב של משקיעים. גורמים בשוק טוענים שרוב המשקיעים שלה מעוניינים באחזקה לטווח ארוך. הם מעדיפים רכישה עצמית מכיוון שמניה שיצאה מהשוק לא תחזור, כך שהשפעת המהלך היא ארוכת טווח. דיבידנד טוב רק ברגע התשלום, ולא מעבר לכך.

סיבה אפשרית נוספת לשינוי במודל התגמול היא התחזקות מניית נייס באחרונה. מחירה עלה ב־15% מתחילת השנה, ב־18% ב־2016 וב־15% ב־2015. היא נסחרת כיום ב־85.5 דולר. לעומת העלייה בשווי המניה, היקף הדיבידנד מ־2013 נשאר קבוע, ברמה של 16 סנט לרבעון או 64 סנט שנתי. המשמעות היא שתשואת הדיבידנד היתה פחות מ־1%.

בנייס מאמינים כי רכישה עצמית יעילה הרבה יותר, וגורם בחברה אמר ל"כלכליסט" כי "החברה מאמינה כי לאורך זמן אופציית הרכישה העצמית תייצר ערך גדול יותר לבעלי המניות". נראה שזו עוד החלטה נבונה של עילם.