בורסת ת"א מסמנת מטרה: הגדלת נוכחות בשוק של 543 טריליון דולר

בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית במחזורי המסחר בנגזרים (אופציות) על מדד ת"א־35 (בעבר מדד ת"א־25). אם ב־2015–2013 עמד המחזור היומי הממוצע על 200 אלף אופציות, ב־2017–2016 נחתך ממוצע המסחר ב־33% להיקף של 134 אלף אופציות ביום בלבד. בבורסה לניירות ערך תולים את הנפילה בירידה בתנודתיות ובמספר החשבונות הפעילים בנגזרים — אך גם במעבר פעילים מקומיים לסחור בבורסות חו"ל.

כעת דירקטוריון הבורסה מקדם תוכנית חדשה לעידוד הסחירות בנגזרים על מדד ת"א־35. בניגוד לתוכניות קודמות, הפעם הבורסה תשתף בהכנסותיה פעילי נגזרים שיתרמו לעלייה במחזורי המסחר.

חרף הירידה, האופציות על מדד ת"א־35 הן עדיין המוצר הסחיר ביותר בבורסת ת"א ונחשבים להצלחה גם בהשוואה בינלאומית. ישראל דורגה במקום שביעי בעולם ב־2016 בדירוג לפי מחזורי מסחר באופציות על מדדי מניות לפי World Federation of Exchanges. אבל לשוק הנגזרים המקומי בהחלט יש לאן לשאוף.

הפעילים יתומרצו

נגזרים הם מכשירים פיננסיים שערכם נגזר מנכס אחר, זהו "נכס הבסיס". כך, ערכם של נגזרים על מדד ת"א־35 מבוסס על ערך מדד זה במסחר בבורסה. על פי הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים, ה־BIS (Bank for International Settlements), שוק הנגזרים גדל ב־12.4% לסכום של 543 טריליון דולר בשנה הנוכחית, לעומת 483 טריליון דולר ב־2016.

בעשור האחרון ניסתה הבורסה להבטיח נזילות במסחר בנגזרים באמצעים שונים: מינוי עושי שוק ותגמולם בסכום קבוע מיום המסחר הראשון; תשלום משתנה, התלוי במחזורי המסחר שביצע כל אחד מהם; החזרה של עמלות המסחר והסליקה שחברי הבורסה שילמו לבורסה על העסקאות שביצעו; ואפילו נעשה ניסיון להנהיג עמלה שלילית.

אף שהמאמצים נמשכו שנים, הצעדים שנקטה הבורסה לעידוד הנזילות לא הצליחו לייצר סחירות נאותה ברוב הנגזרים. מאז פברואר השנה אין כלל תוכנית שתומכת בנגזרים, ואין יותר עושי שוק שמתוגמלים בידי הבורסה.

המודל החדש מגיע מתוכניות הנהוגות בבורסות בעולם. אלה מבוססות על מתן תמריצים כספיים לפעילי הנגזרים המובילים, במטרה להגדיל את נפח פעילותם במסחר. התוכנית, Revenue Sharing, היא וולונטרית ופתוחה לכל פעיל שוק שיעמוד בתנאי הסף שטרם הוגדרו. על פי מקורבים לעוסקים בבנייתה, הסף המרכזי לעמידה בה יהיה מחזור ממוצע הגבוה מ־1,200–1,500 אופציות ביום לפעיל.

החידוש הפעם: בתחילת השנה ייקבע הרף הממוצע החודשי, וכל הכנסה שתתקבל מעבר לכך תחולק בין הגופים הפעילים בשוק. שליש יתחלק שווה בשווה בין כל המשתתפים, ושני שלישים יחולקו לעשרת הסוחרים הגדולים לפי מחזור המסחר היחסי שביצעו בנגזרים. המסחר באופציות זול מאוד, ועלות סליקה של אופציה לחבר בורסה עומדת על 29 אגורות.

השחקנים המרכזיים שצפויים לברך על המהלך הם שחקני הנוסטרו — אותם גופים שפועלים למען הרווחים שלהם עצמם; הם אחראים למרבית הפעילות בנגזרים, והם גם אלה שייהנו מהתוכנית החדשה. ליתר דיוק, מדובר בשחקני אלגו־טרייד (מסחר אלגוריתמי, מבוסס תוכנת מחשב). הסכום שיקבלו מהבורסה עשוי להעביר אותם מהפסד לרווח, אפקט שיכול לתרום לנזילות הבורסה.

תוכנית התגמולים החדשה של הבורסה תהיה פתוחה להערות הציבור למשך שלושה שבועות. לאחר מכן יועבר נוסח סופי לאישור דירקטוריון הבורסה ורשות ני"ע. התוכנית תיכנס לתוקפה למשך שנה ותכלול אופציה להארכתה.

"גם בנאסד"ק כל תוכנית חדשה נכנסת בפיילוט, רק לשנה, ואם היא מצליחה — ממשיכים איתה", מסביר ל"כלכליסט" רובי גולדנברג, סמנכ"ל בכיר ומנהל מחלקת מסחר נגזרים ומדדים בבורסה. "כרגע התוכנית נוגעת רק למדד ת"א־35, אך אם היא תתברר כמוצלחת, נרחיב את המודל לנגזרים נוספים. שוק נגזרים יעיל, נזיל וסחיר מעמיד לרשות המשקיעים אמצעי נוסף להשקעה ולגידור", מסכם גולדנברג.

הקפיצה של 2013

שוק הנגזרים הישראלי הושק באוגוסט 1993 עם אופציות וחוזים עתידיים על מדד ת"א־35. נגזרים על מדד ת"א־125 הושקו ב־2015, וישנן אופציות גם על מדד ת"א־בנקים, על אג"ח ממשלתיות שקליות, על שער הדולר ועל שער היורו.

הקפיצה הגדולה של שוק זה הגיעה ב־2013. הבורסה השיקה אז נגזרים שבועיים על המדד, זהים במאפייניהם לנגזרים החודשיים, למעט אורך חייהם — שבוע בלבד. מאז ההשקה חלה עלייה מרשימה בפעילות באופציות השבועיות, והן מהוות נתח של כ־20% ממחזור המסחר הכולל בנגזרים.

צילום: בלומברג