עתירה נגד עסקה של עידן עופר מסכנת את פיתוח כריש ותנין

בית המשפט המחוזי בתל אביב יידרש לדון בשבועות הקרובים באחת התביעות המעניינות שהוגשו באחרונה, נגד שורת דירקטורים ומנהלים בקבוצות שבשליטת עידן עופר, לרבות בעל השליטה עצמו. בחמישי האחרון הגישה קבוצת המשקיעים ק.ר.נ.א, שמחזיקה במניות בבזן, בקשה לתביעה נגזרת שמבקשת לעכב את החתימה של שלוש חברות במשק - OPC, בזן וכיל - על עסקאות לרכישת גז טבעי ממאגרי כריש ותנין.  

הטענה העיקרית של התובעים היא שהעסקאות עלולות להפלות את המשקיעים באי ניצול יתרון לגודל בין הרכישות של שלוש החברות. עוד נדרש בבקשה לתקן בדיעבד עסקאות ישנות לרכישת גז ממאגר תמר, אף הן עבור שלוש החברות האלה, שנחתמו עוד ב־2012.

בשיחה עם "כלכליסט", טוען בא כוחם של העותרים, עו"ד ליאור צמח ממשרד צמח שאשא, כי "אם תסתכל בשורה התחתונה של העסקאות, אף אחד לא הגדיר למומחה החיצוני שנשכר לצורך כך, לבחון אם החברות המעורבות חילקו ביניהן נכון את הגז, כך שזה יתורגם להטבה הנדרשת להנחה לגודל. ביקשו שיבדוק רק אם המחירים טובים וזהים".

עסקת רכישת הגז מאנרג'יאן היוונית גובשה בחצי השנה האחרונה ונחתמה סופית לפני כחודש וחצי. במסגרת העסקה, ניהלו שלוש החברות משא ומתן לרכישת גז טבעי מהבעלים החדשים של כריש ותנין ובהיקף כולל של כ־39 מיליארד מ"ק גז. חלוקת הביקוש, כפי שדווחה לבורסה, היתה 17 מיליארד מ"ק גז טבעי לבזן, 13 מיליארד מ"ק גז טבעי לכיל ועוד 9 מיליארד מ"ק ל־OPC. המחיר המשוער בעסקאות האלה גילם הנחה של 20%—30% לעומת המחיר שהן משלמות כיום לתמר.

אספקת הגז מכריש ותנין אמורה להתחיל בסוף 2020 והיא תספק לרוכשות כ־50% מהכמות שלה הן זקוקות. סך עלות העסקאות נאמדת בכ־5.5 מיליארד דולר לאורך 15 שנות החוזה, כשהיקף עסקת בז"ן הוא כ־2.5 מיליארד דולר. לעסקה צורפה חוות הדעת החיצונית שהחברות קיבלו, שלפיה העסקה כדאית וחוסכת כסף רב - לפי ההערכות מדובר במיליארדי שקלים - מכיוון שיש הבדלים בין עסקת הגז הנוכחית שלהם מול מאגר תמר לזו החדשה. ההבדל הבולט הוא במחיר הרצפה - 3.8 דולרים ליחידת אנרגיה לבז"ן ו־3.97 דולרים לכיל ול־OPC, לעומת כ־5 דולרים ליחידת אנרגיה שמשולמים כיום לתמר.

עיון בעתירה מעלה כאמור בקשת תביעה נגזרת לא רק נגד עידן עופר ואודי אנג'ל - בעלי השליטה בחלק מהחברות - אלא גם נגד שורת דירקטורים שכיהנו בחברות. בין השמות שמופיעים שם: יו"ר מכון האנרגיה יוסי רוזן (לשעבר יו"ר בזן); עקיבא מוזס (לשעבר יו"ר בזן ויו"ר כיל), דיוויד פדרמן (מבעלי בזן) ויעל אנדורן (לשעבר מנכ"לית משרד האוצר).

לטענת עו"ד צמח, תוצאת המשא ומתן שניהלו אותם בכירים היא אחת: החברות אכן ניצלו יתרון לגודל ורכשו גז בזול, אך לכאורה הן לא השלימו את השלב הבא - חלוקה דיפרנציאלית ביניהן, כך שבזן שרכשה הכי הרבה תקבל מחיר טוב יותר מזה הנוכחי. "ברגע שלא עשו זאת, מה הטעם להביא את העסקאות לאישור?" הוא תוהה.

צמח מחדד כי מרשיו לא מתנגדים לעסקה, אך הם מבקשים לטייב אותה לטובתם. עוד הוא טוען שהתיקון חייב לכלול מידע מלא על העסקאות, מכיוון שלכאורה בדיווחי החברה אודותיהן הוסתרו פרטים מהותיים מהאסיפה הכללית.

עסקאות הגז האמורות מהוות חוזה עוגן לאנרג'יאן, שמכרה כמחצית מכמות הגז שברשותה לשלוש החברות. החברה נמצאת בימים אלה בישורת האחרונה לפני סגירה פיננסית לפיתוח המאגרים, בהיקף של 1—1.5 מיליארד דולר. עיכוב העסקה עלול לעכב במקביל את הסגירה הפיננסית ולדחות את פיתוח המאגר, כך שבשורה התחתונה הבקשה לתביעה שהוגשה לא רק עלולה לפגוע בבזן, כיל ו־OPC, אלא גם במשק הגז המקומי. מאגרי כריש ותנין אמורים להתחרות במאגרי תמר ולוויתן. כך או כך, העתירה כבר גררה תגובה, כשהאסיפות הכלליות של בעלי המניות בחברות, שהיו אמורות לאשר את העסקאות היום, נדחו ל־21 לחודש.

מבזן נמסר: "תמוה רצון התובעים לעצור עסקה שבעצמם טוענים שהמחיר בה 'משקף הטבה משמעותית', כהגדרתם, לבזן הן ביחס למחיר שמשלמת בזן לשותפות תמר והן ביחס למחירי השוק הנוכחיים. בזן נהגה בניהול המשא ומתן בקפדנות, תוך מינוי ועדה בלתי תלויה בהרכב שני הדח"צים, שקיבלה גם חוות דעת מומחים, קבלת אישור הדירקטוריון והעמדת העסקה להכרעת רוב מיוחד של בעלי המניות שאינם בעלי שליטה".

עידן עופר צילום: בלומברג