המוסדיים בבזק בעקבות אליוט: דורשים לבצע שינויים בדירקטוריון

אפקט אליוט: לאחר שקרן הגידור האקטיביסטית דרשה להחליף את הדירקטורים בבזק שנחקרו ולצמצם את הפירמידה ששולטת בה, התקבלה בחברה פנייה חדשה מאנטרופי בדרישה לבצע בחינה מעמיקה של היבטי הממשל התאגידי.

במכתב, שנשלח מטעם קרנות הפנסיה עמיתים, בית ההשקעות מיטב-דש וכלל ביטוח, המחזיקים במצטבר 3.5% מהון המניות של בזק, נטען בפני מ"מ היו"ר, דוד גרנות, כי על החברה לנקוט צעדים לתיקון המחדלים כדי לממש את פוטנציאל הצמיחה שלה.

אליוט הודיעה לפני כ-10 ימים כי רכשה 4.8% מבזק תמורת 700 מיליון שקל, ובמכתב ששלחה לחברה קראה לטפל במבנה האחזקות שלה, אשר לטענת הקרן יוצר ניגודי אינטרסים רבים ותמריצים שליליים.

ייתכן שמדובר במהלך מקדים לקראת חבירה משותפת בין אליוט למוסדיים הישראלים, שיפעלו יחד להחליף את דירקטוריון החברה תוך שימוש בכוח שינבע מאחזקותיהם המשותפות שמגיעות ל-8%.

דוד גרנות צילום: עופר חן

"בעלי המניות והמוסדיים מבקשים להודיע לחברה כי נוכח האירועים האחרונים בחברה ובפרט לאור החקירות שבוצעו, כפי שפורסם ע"י הרשות לני"ע, הם מביעים חשש ליכולת החברה לפעול לטובת כלל מחזיקי העניין בה מבלי לבצע שינויים ושיפורים מיידיים בקשר עם איכות הממשל התאגידי בחברה", נטען במכתב של אנטרופי. "בהתאם לכך מבקשים בעלי המניות המוסדיים כי החברה תבצע בחינה מעמיקה של הממשל התאגידי הקיים בחברה והתאמתו למאפיינה ופעילותה, בפרט בנושא גיבוש פרופיל הדירקטוריון המתאים לחברה כיום וקביעת תהליך סדור למינוי הדירקטורים. ממצאי הבחינה ישמשו את החברה והאורגנים שלה כבסיס לבניית תוכנית לשיפור היבטי ממשל תאגידי, אולם ישמשו גם את בעלי המניות המוסדיים בבחינת צעדיהם האפשריים אל מול החברה, לרבות זימון אסיפה מיוחדת שתעסוק בנושאי מינוי דירקטורים לדירקטוריון החברה".

במכתב מציינת אנטרופי, בשם הגופים המוסדיים, כי הבקשות המפורטות נשענות גם על אינטרס ציבור בעלי המניות המחזיק ב-73.6% ממניות החברה, לעומת 26.4% של בעלת השליטה בי-קומיוניקיישנס.

זו לא הפעם הראשונה שהמוסדיים נוקטים מהלך אגרסיבי נגד בעלת השליטה בבזק. באוגוסט האחרון החליטה האסיפה הכללית של בזק שלא להאריך את כהונתו של הדירקטור החיצוני חגי הרמן לכהונה נוספת ובמקומו נבחר זאב וורמברנד, מועמדה של פסגות. ההחלטה על החלפתו של הרמן נבעה בעקבות תמיכתו בעסקת מיזוג בזק-yes, העומדת בלב חקירת הרשות לני"ע, שזכתה גם לתמיכת הבנקים הזרים בעוד שהגופים המוסדיים התנגדו, ולכן העדיפו למנות דח"צ שייצג לכאורה את האינטרסים של הגופים המוסדיים הישראליים.