החשדות לשוחד נגד שיכון ובינוי לא נעצרים בעמדת הש"ג

שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון הצטרפה בשבוע שעבר למועדון מפוקפק של חברות ענק ישראליות שמנסות לשדר הגינות, יושרה ושקיפות, אבל בפועל נאלצות ללכלך את ידיהן, לכאורה, בג'ונגל של עולם העסקים במדינות עולם שלישי. מקצת החברות במועדון הודו במעשי שחיתות מעבר לים, ומקצתן עודן בגדר חשודות.

טבע, יצרנית התרופות הגנריות הגדולה בעולם, שילמה לרשויות בארה"ב יותר מ־500 מיליון דולר בהסדר פרשיות השחיתות ברוסיה, אוקראינה ובמקסיקו; הפועלים ולאומי, שני הבנקים הגדולים בישראל, הפרישו במצטבר כ־3 מיליארד שקל בפרשת העלמות מס של לקוחותיהם בארה"ב; בעלי השליטה ומנהלים בכירים בשפיר הנדסה זומנו בתחילת החודש לחקירה באזהרה בחשד למעורבות במתן שוחד לפקידי ציבור זרים ברומניה; ובשבוע שעבר כאמור התווספה לקלחת גם שיכון ובינוי, בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור באפריקה.

1. משטרת ישראל פתאום מגלה את אפריקה

משטרת ישראל עיכבה בשבוע שעבר שמונה חשודים, מרביתם בכירים בעבר ובהווה בקבוצת שיכון ובינוי. חמישה מהם עדיין נמצאים במעצר לצורך המשך החקירה. החשדות כלפי העצורים חמורים והם כוללים מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד וקשירת קשר לפשע. במרכז החקירה עומד החשד שמנהלים בכירים בשיכון ובינוי ובחברה־הבת שלה סולל בונה ארצות חוץ, נתנו שוחד לעובדי ציבור זרים, תשלומי שוחד שיועדו לאפשר את ביצועם של מיזמי בנייה באפריקה בהיקף של מאות מיליוני דולרים.

מה דעתך על מניית שיכון ובינוי:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

ביום שבו חקירת המשטרה הפכה לגלויה מניית שיכון ובינוי צנחה ב־5.5% בתל אביב. אפשר לחשוב שהמשטרה גילתה למשקיעים את אפריקה. לא צריך להיות בעלים של מכרה יהלומים באפריקה כדי לדעת שהיבשת השחורה לא סובלת רק ממגפת האבולה, אלא שהיא נגועה גם בשחיתות. הרושם הוא שהיכולת לעשות עסקים בכפיים נקיות ולאורך זמן במדינות מסוימות ביבשת אפריקה, דומה ליכולת להשתתף בקרבות בוץ עם חליפה לבנה ולשמור עליה נקייה. כעת השאלה שעל הפרק היא האם מנהלי ועובדי שיכון ובינוי יישמו את האמרה "ברומא התנהג כרומאי" בפעילותה של החברה באפריקה.

2. מעצר שבוצע בשני גלים

המעצרים והחקירות של היחידה הארצית לחקירות הונאה בלהב 433, שנהפכה בשבוע שעבר לגלויה, בוצעו בשני גלים. בסבב הראשון נחקרו שני מנכ"לים לשעבר בסולל בונה ארצות חוץ, יהודה אלימלך ורונן פאלוך; מנהל סניף קניה בקבוצה, אלכסנדר ישיש; ועובד נוסף, שעסק בפעילות בקרת תשלומים הקשורה באפריקה. מעצרם של אלימלך, פאלוך וישיש הוארך עד למחר (ב'). בסבב השני עוכבו לחקירה ארבעה חשודים נוספים ומעצרם של שניים מהם הוארך בחמישה ימים עד ליום שלישי השבוע. שמו של העצור האחד עדיין אסור בפרסום ושמו של העצור השני הוא עופר קוטלר. קוטלר כיהן בתפקיד מנכ"ל שיכון ובינוי במשך שבע שנים עד שפרש באוגוסט 2015, מה שהופך אותו לחשוד הבכיר ביותר שנעצר עד כה בפרשה.

קוטלר ינסה לשכנע את החוקרים שהוא לא היה מודע לתשלומי השוחד. לצורך המשימה הזאת הוא שכר כמה מבכירי עורכי הדין בישראל: צבי אגמון, גיורא אדרת, טל שפירא ואריאל כפרי. עוה"ד של קוטלר והמשטרה הגיעו להסכמות שלפיהן הוא יישאר במעצר עד ליום שלישי השבוע ולאחר מכן ישוחרר למעצר בית מלא עד ל־8 במרץ. להבטחת תנאי השחרור קוטלר התחייב לבצע הפקדה כספית או ערבות בנקאית של 500 אלף שקל.

3. הפיטורים שפתחו את תיבת הפנדורה

הטריגר לפתיחת חקירת המשטרה הוא כתב תביעה שהגיש שי סקף, איש כספים של סניף קניה בסולל בונה ארצות חוץ, חברה־נכדה של שיכון ובינוי. בכתב התביעה מגולל סקף את השחיתות שהוא נחשף אליה, לכאורה, במסגרת עבודתו בקבוצת שיכון ובינוי. לטענתו הוא קיבל איומים אנונימיים על חייו לאחר שסירב לשתף פעולה עם תשלומי השוחד שאליהם נחשף.

בעלת השליטה, שרי אריסון צילום: יח"צ

לטענת סקף, בחודש פברואר 2016 הוא נדרש לוודא שתועדו כהלכה תשלומים חריגים במזומן, תשלומים שהתברר לו בהמשך שהם תשלומי שוחד בסכומי עתק לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור בכירים בכמה מדינות במזרח אפריקה לאורך שנים. לטענת סקף הוא פנה עם ממצאיו לאחד החשודים בפרשה, העצור ששמו עדיין אסור בפרסום, אולם לטענת סקף חשוד זה כלל לא הופתע ואמר לו שכל מעשי השוחד ידועים ומוכרים לו כבר שנים רבות ושהנורמה המושחתת הזו מושרשת היטב בפעילות החברה בחו"ל.

סכום התביעה שנדרש על ידי סקף בגין זכויותיו כעובד החברה עומד על 5.9 מיליון שקל. לו היה מקבל את מבוקשו, ייתכן שפרשת השוחד כלל לא היתה נחשפת. משסירבה הנהלת שיכון ובינוי לדרישתו, עלות הפיטורים של סקף עלולה להתברר כגבוהה בהיסטוריה של שוק ההון הישראלי.

4. להתחבא מאחורי חברה־נכדה זרה

צירוף המילים "חברה־נכדה זרה" הופיע מספר רב של פעמים השבוע בהקשר לפרשת השחיתות לכאורה בשיכון ובינוי, וזה לא צירוף מקרים. זאת הטרמינולוגיה של שיכון ובינוי שמנסה ליצור הבחנה בין "חברה־נכדה זרה" סוררת (לכאורה), לחברה־האם הנקייה מכל רבב. אלא שזאת אסטרטגיה שנועדה לכישלון. סולל בונה ארצות חוץ היא חלק מקבוצת שיכון ובינוי. בשר מבשרה. רווח מרווחיה. בשנים היפות של סולל בונה ארצות חוץ קברניטי שיכון ובינוי פרשו עליה את חסותם והתהדרו בנוצותיה כמו היו שלהם. אבל ברגע שהבעיות באפריקה התחילו לצוף, היהלום שבכתר הפך בין בוקר של מעצרים לאבן שמאסו הבונים משיכון ובינוי. להצלחה אבות רבים, והכישלון?

חברה־נכדה זרה.

המאמץ התודעתי של שיכון ובינוי החזיק מעמד 48 שעות. אלו החלו ביום שלישי בשבוע שעבר עם גל המעצרים הראשון והסתיימו כבר ביום חמישי עם גל המעצרים השני. כל עוד החשודים שנחקרו היו עובדי סולל בונה ארצות חוץ, ניתן היה לנסות "לייצא" את פרשת השחיתות הרחק אל מעבר לים, ליבשת אפריקה. אבל ברגע שהמשטרה עיכבה לחקירה את קוטלר, הניסיון הזה כבר הפך למקרה אבוד.

הארכת המעצר של קוטלר צילום: צביקה טישלר

5. כשהבנק העולמי מתחיל לנבור בפרטים

"לאחרונה התקבלה בחברה־הנכדה הזרה פנייה ממחלקת INT בבנק העולמי שלפיה בכוונתו לבצע הליך Audit בקשר עם כמה פרויקטים של החברה־הנכדה בקניה אשר הבנק העולמי היה מעורב במימונם". כך נכתב בסוף הדיווח הראשוני של שיכון ובינוי על חקירת משטרת ישראל את החשדות לשוחד באפריקה. אם חקירת המשטרה מאיימת על שיכון ובינוי במישור הפלילי, הרי שהבדיקה שהבנק העולמי עתיד לבצע מסכנת את שיכון ובינוי בזירה העסקית.

שיכון ובינוי מעורבת בפרויקטים ברמה לאומית־ארצית בהיקפי ביצוע גדולים שחלק מהם ממומנים על ידי גורמים בינלאומיים דוגמת האיחוד האירופי, הבנק העולמי, הבנק לפיתוח אפריקה ומוסדות פיננסיים בינלאומיים דומים. סגירה פיננסית של מגה־פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני דולרים עלולה להיות מסובכת ומאתגרת כמעט כמו ביצוע הפרויקט עצמו. אם פרויקטים של סולל בונה ארצות חוץ יתבררו כנגועים בשחיתות, הדבר עלול להקשות על שיכון ובינוי לגייס מימון חדש לפרויקטים הבאים שלה.

6. האג"ח נכנסות לבחינה עם השלכות שליליות

בהמשך למעצרים, וכדי להבטיח תשלום קנס, אם ביושת עליה בעתיד, קבוצת שיכון ובינוי ומשטרת ישראל הגיעו להבנה על הפקדת סכום של 250 מיליון שקל שיופקדו בקרן חילוט. הכספים שיופקדו בקרן החילוט יועברו מחשבונותיה של סולל בונה ארצות חוץ ויוגדרו כסכום תפוס. נכון להיום בקופתה של החברה־הנכדה פיקדונות בהיקף של יותר ממיליארד שקל. בדיווח של שיכון ובינוי נמסר שהפקדת הכספים בקרן החילוט נעשית ללא הודאה בכל טענה מצד החברה, אולם העובדה שמדובר בסכום מהותי עשויה להעיד על היקפי הפעולות החשודות כנגועות בשחיתות. בתגובה לכך ולמעצרים הודיעה חברת מידרוג ביום חמישי האחרון על הכנסת האג"ח של שיכון ובינוי, המדורגות על ידיה, לבחינה (Credit Review) עם השלכות שליליות. להערכת מידרוג, ההתפתחויות האחרונות עלולות להשפיע לשלילה על דירוג האג"ח של שיכון ובינוי וזאת לאור היקף הסכום שהוסכם שיופקד בקרן החילוט. לטענת מידרוג עלולה להיות לכך השפעה ישירה על תזרים המזומנים של סולל בונה ארצות חוץ והשפעה עקיפה על מקורות התזרים של שיכון ובינוי.

בלי קשר לחקירה ועוד לפני העברת הכסף לקרן החילוט שיכון ובינוי מתמודדת בשנה האחרונה עם שורה של אתגרים עסקיים. בינואר־ספטמבר 2017 שיכון ובינוי רשמה תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת של 811.5 מיליון שקל. החקירה החדשה רק תקשה עליה להתמודד עם האתגרים.

7. "חשד סביר בעוצמה הגבוהה ביותר"

"לנגד עינינו מתגלה תמונה עגומה שלפיה חברת שיכון ובינוי שיחדה פקידי ממשל ברחבי העולם באופן שיטתי ולאורך שנים רבות בעשרות מיליוני דולרים ואף מעבר לכך, והכל כדי להגדיל את רווחיותה". כך אמר רפ"ק אריאל פרידמן בדיון שנערך ביום חמישי בבקשה להארכת מעצרם של קוטלר ושל החשוד הנוסף ששמו אסור בפרסום. הדברים קשים וחריפים, אבל יש לקחת אותם בפרופורציות. אף אחד לא באמת מצפה שהמשטרה תטען אחרת בבקשה את הארכת המעצר. בדיוק כמו שאף אחד לא מופתע כשסניגור טוען שהלקוח שלו כופר בכל החשדות נגדו.

כששני הצדדים מדברים מהפוזיציה, לא נותר לנו אלא להפנות את תשומת הלב לשופט, עמית מיכלס, שנחשף למסמכי החקירה. מיכלס לא נדרש להתייחס לקוטלר שפרקליטיו הגיעו להבנות עם המשטרה ביחס לתנאי הארכת מעצרו. אולם במקרה של החשוד השני, ששמו כאמור נאסר לפרסום, אמר השופט ש"עיון בתיק החקירה מצביע על קיומו של חשד סביר, בעוצמה גבוהה ביותר נגד החשוד".  

מיכלס הפנה בדבריו לשני מסמכים חסויים שמבססים את החשד הסביר ודבריו ישנם עשרות כמותם. לא זאת אף זאת, השופט הפנה לסעיף ספציפי במסמך חסוי שלדבריו "מצביע על ניסיונות לשבש או להסתיר, שנעשו על ידי החשוד עצמו". דבריו של השופט מיכלס מדברים בעד עצמם.

8. הקברניטים בורחים לפני העכברים?

ירון קריסי, שנכנס לנעליו של עופר קוטלר בעמדת מנכ"ל שיכון ובינוי, הודיע ביולי 2017 על רצונו לסיים את כהונתו אחרי

תקופה קצרה של שנה ושמונה חודשים בתפקיד. אולי זה פשוט צירוף מקרים וייתכן שזאת יד הגורל, אבל בדיוק באותו חודש גם הוגש כתב התביעה של סקף לבית הדין לעבודה, שחשף את השחיתויות לכאורה של קבוצת שיכון ובינוי באפריקה. בדיווח לבורסה על התפטרותו של קריסי נאמר שהחלטתו התקבלה "מסיבות אישיות שאינן נוגעות לחברה". כלל נקוט הוא שכשהספינה טובעת, העכברים בורחים. זה בהחלט לא המצב בשיכון ובינוי. נראה שמהספינה של שרי אריסון בורחים דווקא הקברניטים. קריסי היה רק הבכיר שבהם. עוד סיימו את תפקידם בשיכון ובינוי מנהל חטיבת הזכיינות בתחום הבנייה והכבישים, עמי לנדאו; מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, ירון סילש; וסמנכ"לית משאבי אנוש ותפעול, לימור שאקו. כמו לקריסי, לכל אחד מהם סיבה משלו ודרך משלו להגיד שלום לשיכון ובינוי.

ירון קריסי צילום: רמי זרנגר

9. "אפס סובלנות להתנהגות לא תקינה"

פרקליטיו של עופר קוטלר, מסרו בתגובה כי "מרשם דוחה בתוקף את החשד המיוחס לו. מר קוטלר לא היה נושא משרה בחברות הרלבנטיות, אין לו כל קשר לפרשה הנחקרת ויש להביע צער על שרבוב שמו לפרשה. אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שיבדקו הדברים יתברר כי הוא חף מכל אשמה ויש לסגור את התיק נגדו".

משיכון ובינוי נמסר בתגובה: "החברה משתפת פעולה באופן מלא עם החקירה ומקווה שזו תסתיים בהקדם ובאופן חיובי, שכן לחברה יש אפס סובלנות לכל התנהלות בלתי תקינה. כידוע, החברה־הנכדההזרה היא שפנתה ביוזמתה לרשויות האכיפה באירופה ונקטה בהליכי בדיקה פנימיים כדי לבדוק את עצמה ולברר חלילה האם נפל רבב בהתנהלותה. לשאר הטענות בכתבה אנו מנועים מלהגיב בשל חקירת הפרשה".